<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title>Latest סיפורים קצרים Articles </title>
<link>http://www.tale.co.il/</link>
<description>Articles at סיפורים</description>
<language>en-us</language>
<item>
<title>שעת תה כמו כולם..</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%25d7%259e%25d7%25a2%25d7%25a9%25d7-%25d7%2591%25d7%259b%25d7%2595%25d7%25a1-%25d7%25aa%25d7.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%25d7%259e%25d7%25a2%25d7%25a9%25d7-%25d7%2591%25d7%259b%25d7%2595%25d7%25a1-%25d7%25aa%25d7.html</guid>
<pubDate>Sun, 22 Aug 2010 00:38:57 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ סיפור זה מתחיל בבית לא ממש קטן באנגליה.  באותו הבית גרו ארבעה דיירים. את שמם אני לא אגלה עכשיו, זה סוד! אולי תבינו מי הפלמונים בהמשך כשאמשיך לספר...<br />אז באותו הבית הייתה השעה חמישה לשלוש אחר הצהריים ואחד מדיירי הבית חימם מים בקומקום. אחד אחר נכנס פנימה והוציא מהארון חבילת בסקוויטים. הוא פתח את האריזה עם שיניו ושפך אותם על צלחת חרסינה שהוציא מארון אחר. <br />חברו שעמד ליד הקומקום חייך. בדרך כלל  הוא לא ממש עוזר בבית, נחמד שהוא מחליט לקדם את שעת התה הפעם ולא לשבת על הספה ולחכות שהשאר יגישו את התה..<br />הקומקום הוציא את אותו הבחור ממחשבותיו כששרק בעוז והוא מיד רץ לקחת מגבת מטבח ולעטוף בה את כף ידו ולהרים את הקומקום מהכריים.<br />בעודו מרים את הקומקום בזהירות ובחיפזון, הבחור השני הביט בו וחייך חיוך קטן. הוא לקח בסקוויט אחד ואכל אותו.<br />בחור אחר נכנס למטבח.<br /> "אהה..ג'ורג'! תביא לי בבקשה מגש, מהר! ואת כלי התה אם תוכל.." ביקש הבחור שהחזיק את קומקום. והיה אפשר לראות איך כל הגוף שלו מתעוות רק בגלל שכף ידו כבר ממש לוהטת מהאדים של המים.<br />ג'ורג' מיד נחלץ לעזרת חברו והוציא מארון אחד מגש כסף אחד ומיהר להניח אותו על השולחן. באותו זמן נשען הבחור השני על השיש וכרסם כבר את הבסקוויט החמישי שלו וצפה בשניים המפזזים במהירות בגלל חומו של הקומקום והשלולית הרותחת שנקוותה מתחת לשולחן בגלל חוסר זהירות. הוא תפס את כל העניין כמופע בידור.<br />הבחור עם הקומקום נהם בחוסר סבלנות, הוא תפס עם מבטו את הבחור עם הבסקוויטים ומיד קרא לעברו:" ג'ון! למען השם! אתה רואה שאנחנו  צריכים כאן עזרה! אז למה אתה עומד שם!!"<br />ג'ון גלגל את עיניו וקם בחוסר רצון בולט לקחת מגבת ולעזור לנקות את שלולית המים, בדרך מגניב עוד בסקוויט מהצלחת ודוחף לתוך פיו.<br />                                                           * * * *<br />בסופו של דבר, כל ארבעת הדיירים התאספו סביב השולחן של שעת התה ומזגו לעצמם תה לספלי פורצילן שאחד מהם קיבל מהדודה שלו לפני הרבה זמן...<br />ג'ון עדיין אכל בסקוויטים וקרא עיתון. הבחור שישב לידו, ששמו היה ריצ'רד, נשף על התה שלו ושיחק עם האדים שיצאו מהספל. <br />ג'ורג' הביט בשניהם והדליק לעצמו סיגריה.<br />פול לגם מהתה והביט בקומקום הישן, תוהה מתי הם יקחו יוזמה ויקנו אחד חדש...הוא הסתובב והביט בשעון הקוקיה הגדול והישן.<br />השעה הייתה ארבע ועשרה. עוד שעת תה מחורבנת...הוא חשב....<br />הוא הביט בחבריו..<br />כל שעות התה שלהם היו כאלה..שקטות עד כדי מבוכה, עד כדי מצב שאם אחד קם- הרעש שהוא עושה היה מקפיץ את כולם וגורם להביט בו לכמה רגעים כאילו הוא חייזר שנחת הרגע מהירח עד שהם מזהים שזה רק כיסא שנגרר אחורה והחבר שלהם שקם.<br />אנחנו באמת צריכים לעשות משהו בנושא.. הוא חשב ושתה עוד מהתה.<br />היה שקט כמו תמיד ורק הלעיסות של ג'ון הרעישו. הוא קיפל את העיתון, קם,  ואז באופן ממש לא שיגרתי הוא פתח את פיו עדי לומר משהוא..<br />כולם הביטו בו אחוזי ציפיה ותקווה.<br />ג'ון עדיין עמד שם עם הפה פתוח ואז הוא הביט על ג'ורג' ואמר לו:" יש לך פירורים של בסקוויט על החליפה.." <br />ג'ורג' הביט על החליפה שלו וניקה את הפירורים..<br />"אני הולך לישון" הוא הוסיף אחרי שהלך.<br />ריצ'רד קם ללא מילים ולקח את הספל שלו ושם אותו בכיור.<br />ג'ורג' ניצל את הרעש שהקימו השניים וקם אף הוא ואמר לפול כדי שלא יחשוב שהוא נוטש אותו:" אני צריך לכוון את הגיטרה...זה די דחוף.." הוא הלך.<br />פול נאנח ואז גירד בראשו.. הוא נזכר שיש לו יצירה שהוא לא סיים לחבר על הפסנתר.. הזדמנות מצויינת לקום, הוא חשב ולקח את המגש.<br /><br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>סיפור קצר-הסיבה האמתית לנשירת העלים בסתיו</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%A6%D7%A8-%D7%D7%A1%D7%99%D7%91%D7-%D7%D7%90%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7c%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%D7%A2%D7c%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%95.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%A6%D7%A8-%D7%D7%A1%D7%99%D7%91%D7-%D7%D7%90%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7c%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%D7%A2%D7c%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%AA%D7%99%D7%95.html</guid>
<pubDate>Tue, 03 Aug 2010 12:28:57 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ סיפור קצר-הסיבה האמתית לנשירת העלים בסתיו<br /><br />בארץ רחוקה איי שם בעולם היה כפר אשר הופרד מכל נפש חייה.                                                                            אך הסיפור מתחיל אלפי שנים לפני שהכפר הופרד מהעולם.                                                                                    היה זה יום קייצי, וכל ילדי הכפר שיחקו והשתוללו ,ובין הילדים הייתה לה ילדה יפת מראה ושמה סתיו כשמו של העונה סתיו <br /> היא בעלת שער אדמוני ושפתיים בצבע דובדבן.<br />סתיו הייתה ילדה שאוהבת את העצים וכל הזמן הפנוי שלה בילתה כמה שיותר בסביבתם.<br />אך כל זה ישתנה,היא לא הלכה לעצים או לכל מקום אחר ולא בילתה עם חבריה בגלל שחלתה והיה עליה אסור לצאת מהבית.<br />מצבה הידרדר והיא חלתה מאוד. כשהרופא בא לבקרה בדק אותה וקרא להוריה לחוץ חלל החדר, הם דיברו ולפי הבעת פניהם של הוריה היה אפשר להבין שאין סיכוי.<br />הוריה ניגשו אליה וסיפרו לה על מצבה, וכששמע את הבשורה הייתה לה רק בקשה אחת ,שיקברו אותה אחרי מותה ליד העצים .וכך היה ,לאחר מספר ימים נפטרה סתיו ונקברה איי שם בין העצים שכל כך אהבה <br />.<br /><br />הסוף... ]]></description>
</item>
<item>
<title>יש דברים שממבט לא יודעים</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%A9-%D7%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7c%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%D7%A2%D7%99%D7%9D.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%A9-%D7%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7c%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%D7%A2%D7%99%D7%9D.html</guid>
<pubDate>Sat, 31 Jul 2010 03:10:28 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ וואלה יופי מילמלתי לעצמי כאילו הייתי בטוחה שהיא פרוצה ישבתי לי במרחק כמה שניות הליכה ממנה היא לבשה חצאית מיני וגופייה פתוחה, חשבתי בדיוק כמוהה <br />ואז עניתי לעצמי, כאילו בתור אדם אחר, שאולי היא לא פרוצה ולא כלום ,אולי היא בדיוק כמוני ,<br />שיערה השחור הבריק ועייניה עיינים עצלות למדיי <br />אך גופה היה יפה גוף סקסי אין מה להגיד <br />ראיתי אותה מחכה למישהו כאילו דוגאת או לחוצה ואז היא הסתכלה במבט מוזר לכיוון מסויים ואז ראיתי  אדם חסון עם פנים מפחידות ומלחיצות אבל דיי חתיך היה הבחור אני חיבת להודות הוא הסתכל עליה והמשיך ללכת מהר יותר ומהר יותר לא הביט שמאלה ולא ימינה הוא כבר היה שתי צעדים ממנה ראיתי את ידו עפה באוויר ומכוונת לפנייה של הנערה הוא נתן לה סטירה כול כך כואבת אני מאמינה הרי שמעתי את הרעש המחריד עד אליי <br />היא בכתה והוא שתק הסתובב והסתכל עליי והחזיר את מבטו אליה הוא מלמל משהו כמו תפסיקי לבכות אנשים שומעים והיא המשיכה כאילו לא הייתה יכולה לעצור את הדמעות עכשיו כבר ריחמתי עליה כמעט וירדה לי דמעה הוא עמד לתת לה עוד סטירה ואמר אם לא תפסיקי תקבלי עוד אחת שמעת <br />היא ענתה כן קולה היה נחנק והיא אמרה לו בבקשה לא <br />עכשיו כבר ירדה לי דמעה אח ניגבתי מהר שחברתי לא תראה אותה חברה שלי הייתה המומה <br />כאילו הלם תקף אותה <br />ראיתי את הנערה במצוקה מפחדת מבוהלת חוששת וכואבת <br />אז החלטתי להתערב <br />ניזכרתי שיש כלל בתורה שאומר שאם אתה רואה אדם במצוקה או בתאונה בקיצור פגוע אתה חייב להושיט לו יד לעזור לו משהו כזה <br />צעקתי לו היי אתה <br />הוא הסתובב מבט של רוצח היה לו בעיינים עיינים בלי אהבה רייקניות אמרתי פתאום קצת יותר בשקט מה היא משחק שלך <br />היא הסתכלה עליי במבט מופתע כאילו לא חשבה שהתערב <br />הוא באה לכיווני לא פחדתי אפילו לא קצת היו שם אנשים הוא לא היה יכול לגעת בי מה אמרת שאל תוך כדאי שהוא מתקרב חברתי נתקפה פחד הרגשתי את רגלייה רועדות <br />שמעת מה אמרתי היא משחק שלך <br />כן לא זה עניינך <br />לא לא ענייני אבל ברגע שזה קורה ליידי אז כן אתה רוצה משטרה ותיסבוכים מה היא בכלל בשבילך <br />עכשיו הוא כבר יותר התעצבן ווריד בלט לו במצח הייתי בטוחה שהוא רוצה להרוג אותי אבל לא פחדתי <br />הוא אמר לי אל תתערבי שמעת ילדה <br />מה את בשבילו צעקתי אליה הוא הסתובב לראות את תגובתה <br />היא הסתכלה עליי במבט עצוב והוא הסתובב אלי ואמר את רואה הכול בסדר היא בסדר וזהו חלאס וכשהוא הביט בי היא הסתכלה עליי שוב במבט כזה כאילו מחפשת מישהו שיעזור לה בר והנה מצאה <br />תקשיב לי אם אתה רוצה שאני לא אגיד שום דבר אני רק רוצה לדבר איתה וזהו תלכו לכם לא אומר מילה <br />הוא הסתכל עליי פתאום הוריד כבר לא היה שם ולא בלט כול כך ידיו היו משוחררות והוא קרא לה אמרתי לו לבד לדבר איתה והוא הלך לצד שאלתי אותה על שמה <br />טלי ענתה שאלתי אותה אם היא בסדר היא לא ענתה שאלתי אותה שוב ושוב הביטה בי ללא תשובה שאלתי אותה ה הוא בשבילה והיא ענתה חבר <br />אמרתי לה שתלך הביתה תספר להורים שלה וזהו <br />היא אמרה שהיא מפחדת ושהיא ם קצת מאוהבת בו אמרתי לה שביצור כזה לא מתאהבים ולקחתי ממנה תמספר שלה ננתי לה את שלי היא רשמה אמא 2 כדאי שלא ידע שזו אני הם הלכו הרגשתי רע שננתי לו ללכת איתה אבל מה יכולתי לעשות <br />פתאום בשעה שתיים לפנות בוקר היה צלצול היא התקשרה וקורה היה מגמגם שמעתי אותה בוכה <br />"הלו"אמרה<br />"כן "עניתי <br />"זאת את של היום בערב נכון "שאלה בעודה בוכה <br />"כן נשמה מה יש קרה משהו "שאלתי וכבר התחלתי לדאוג  למרות <br />"בבקשה תעזרי לי הוא לא מפסיק להרביץ לי " אמרה ובכתה <br />"תקשיבי ניפגש ותספרי לי עליו טוב ?"<br />"טוב אבל רק בצהריים הוא רק אז עסוק" אמרה וכאילו הרגשתי הקלה בקולה <br />"טוב תשמרי על עצמך אמרתי לה " וחייכתי לעצמי <br />"בסדר ותודה לך כבר כמה זמן שאני מכחה למישהו כמוך תודה"<br />הלוא דבר אני יתקשר אלייך מחר בשתיים "<br />"טוב"<br />"ביי" <br />"ביי"<br />נפגשתי איתה למחורת קבעתי איתה בשתיים וחצי באיזו מסעדה קטנה <br />היא סיפרה לי הכול עליו כאילו כבר שנים מחפשת מישהו לשפוך הכול ולא היה למי סיפרה לי שיהא איתו כבר שנה וכמעט כול שבוע הוא מרביץ לה ובזמן שהוא לא מכה אותה הם שמחים ונהנים הוא מפנק אותה קונה לה תעולם היא הסבירה לי שהיא לא מסוגלת להפרד ממנו כי היא מרגישה שהוא אוהב אותך ולא היו הרבה כאלה בחייה אמרתי לה שבאהבה לא מרביצים ושזו שטות להמשיך איתו <br />היא בכתה קמתי וחיבקתי אותה <br />אחרי שבועיים שהיינו נפגשות הרבה ומדברות בפלאפון היא התקשרה אליי אחרי כול מכה אחרי כול מכה ואחרי שהוא היה הולך לו היא נפרדה ממנו הוא קיבל את זה לא טוב והתחיל לשכנע אותה לחזור אליה וביקש סליחה ושלא יחזור על זה שוב היא אמרה שהיא תחזיר לו תשובה והתקשרה אליי אמרתי לה כמה פעמיים הוא אמר לך שהוא לא יחזור על זה שוב היא אמרה מלא אמרתי לה מה שונה אז מעכשיו אדם כזה תמיד יהיה אלים היא אגרה אומץ ואמרה לו שהיא עוזבת אותו וזהו ואז הוא התחיל לאיים שהוא ירצח את מי שהיא תלך איתו והכול היא לא פחדה כבר אחרי כול הדיבורים שלנו היא הבינה שיש סדר וחוקים ושזה כבר גבול אדום <br />היא הלכה היא לא משעה ממנו חודשיים הוא התקשר אליה לאחר חודשיים ואמר שהוא עוד אוהב והתחנן שתחזור ולה כבר היה מישהו אחר כמובן שאני והיא עוד בקשר וכול יום היא מחייכת אליי ואומרת לי תודה <br />תראו מה זה אתם לא יכולים לדעת מה יש בלב לאנשים אמרתי לחברתי שצחקה וגם היא הסתדרה מאוד טוב עם טלי אותה הנערה שבהתחלה חשבתי שהיא פרוצה ובעצם הייתה קורבן של אדם חסר יסוריי מצפון וחסר רחמים אדם שהיה יכול להיות טוב אבל הפך לאדם רע במיוחד חשבתי כמה חבל לו שהוא ל טוב ושהכה אותה אולי הוא מצטער אבל עכשיו זה כבר מאוחר מדיי היא יצאה עם מישהו שכיבד אותה ולא יד הרים עליה    ]]></description>
</item>
<item>
<title>הלב האנורקטי שלי</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%D7c%D7%91-%D7%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7c%D7%99.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%D7c%D7%91-%D7%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7c%D7%99.html</guid>
<pubDate>Thu, 15 Jul 2010 14:24:48 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ התעוררתי בבוקר ולא ממש מצאתי את עצמי. <br />לקח לי זמן להבין איפה אני. <br />בסופו של דבר הבנתי. <br />אני פה. <br />בבית החולים. <br />הבטתי בזרוע שלי. <br />היא הייתה דקה כל-כך, מגעילה כל כך, לא הצלחתי לחבר אותה אלי, לבחורה שהכרתי. <br />ככה גם קרה לי עם הקרסוליים שלי. <br />הבטן הנפוחה שלי.<br />כשהאחות נכנסה, שאלתי אותה, מה קרה לגוף שלי, למה הוא מעוות כל כך?<br />היא ענתה: "אני מצטערת, את לא זוכרת?" <br />עניתי לה שלא.<br />היא ענתה, "זה בגלל האנורקסיה." <br />שתקתי בהלם. <br />לא זכרתי בכלל שעכשיו אני אנורקטית. <br />לא זכרתי כלום. <br />התביישתי כל-כך. <br />בכלל לא התאים לי להיותך כזו, להיות אנורקטית, התאים לי להיות רק אני ודי. <br />אבל אם אני אנורקטית עכשיו - איך אדע מי אני בכלל?!<br />הרגשתי כמו אליס המסכנה שלכה לאיבוד בארץ הפלאות המטורפת. <br />או אולי כמו היפיפייה הנרדמת, שנרדמה ל100 שנה, ועכשיו התעוררה וגילתה שהכול שונה כל-כך, ואחר, שהיא בכלל לא אני ואני בכלל לא היא יותר, <br />שהתכערתי.<br />נורא. <br />הבטתי במראה הקטנטנה, שהותאמה במיוחד שלא אוכל לראות אף חלק מן הגוף שלי גם אם ממש אתאמץ ואעלה על כפות הרגליים, כדי שלא אפחד שהם השמינו אותי. <br />ראיתי קופה. <br />כולה פלומה והתקלפות העור בפנים, עצמות כמו של דג מת בוקעות ממנה. <br />היאה הפחידה אותי. <br /><br />שנאתי אותה. <br />אז גם שנאתי את עצמי. <br />התיישבתי על הרצפה ובכיתי. <br />כמעט חיכיתי, ציפיתי, שזה יהיה עכשיו כמו "נערה בהפרעה" - מאושפזת אחרת יפה כמו אנגלינה ג'ולי תבוא ותתישב לידי, תלטף את שערי, ואני, ווינונה ריידר, ארים את ראשי הכעור ואחייך אליה בתודה.<br />אבל אף אחד לא בא. <br />אפילו האחיות, הרופאים שעברו שם כל רבע שעה, בכלל לא התייחסו אליי. <br />כאילו הפכתי להיות שקופה. <br />באיזשהו שלב, אני חושבת שהיה כבר ערב, הרגשתי שנמאס לי.<br />פתחתי את הפה וצרחתי: "די!!!" <br />אבל אף אחד לא ענה לי. <br />אז צרחתי יותר חזק. ויותר חזק. <br />הם בכלל לא התייחסו אליי. <br />בסוף נשבר לי, אז קמתי וזרקתי מיטת ברזל שעמדה שם על הקיר. <br />אני לא יודעת מאיפה היה לי הכוח להרים אותה. <br />אני לא יודעת למה גם אף אחד חוץ ממני לא ראה אותה. <br />השתוללתי כל הלילה, בתקווה שהם ישימו לב אליי, יראו אותי. <br />אבל זה לא עזר. <br />השכם בבוקר הם בכל זאת באו ולקחו את הגופה  המכוסה שלי, <br />למנוחת עולמים.  ]]></description>
</item>
<item>
<title>ילדה,גילית את האמת בתוכך...</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7c%D7%D7-%D7%D7%99%D7c%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9A.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7c%D7%D7-%D7%D7%99%D7c%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9A.html</guid>
<pubDate>Mon, 12 Jul 2010 02:37:08 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ ילדה,בואי לפה ואספר לך שקר<br />על חיים מושלמים שיהיו לך<br />ילדה,אף אחד לא יבוא לחסום את הנקר<br />שיווצר לך אחרי שתביני את עצמך<br />ילדה,למה עכשיו התחלת לבכות?<br />למה עכשיו התחלת לקוות?<br />זאת לא אשמתי ששיקרתי לך<br />את היית צריכה,לטעום את המתוק לפני המר,והצלחת<br />דבש היו חייך,לפני שעזבת את הבית<br />הלכת איתו והוא היה מורה הדרך המחליף<br />חשבת יצאת לשיט<br />יצאת לשיט רצוף של תענוגות ושקרים,ושילמת את התעריף<br />גילית משהו בסוף<br />וזה היה לי חוב<br />אמת<br />את גילית את האמת,ואת השקר  שמת,<br />ילדה למה התחלת לבכות?..<br />אני פה איתך מחדש שעות..<br />ילדה הוא הלך<br />את הקצה חוט לקצה מתח<br />את ליבך שחט<br />ועכשיו את לבד בתוכך<br />מנסה למצוא משהו בתוך עצמך<br />אבל ילדה גילית את האמת<br />ואמרת לליבך תאט<br /><br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>חיפוש אחר השקט</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%25d7-%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a9-%25d7%2590%25d7-%25d7%25a8-%25d7%25d7%25a9%25d7%25a7%25d7%2598.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%25d7-%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a9-%25d7%2590%25d7-%25d7%25a8-%25d7%25d7%25a9%25d7%25a7%25d7%2598.html</guid>
<pubDate>Tue, 29 Jun 2010 21:55:34 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ שוקעת בתוך מערבולת מחשבות..מנסה למצוא את השקט לעצמי.והרעש מסביב לא מרפה, לא מאפשר למחשבות לפרוש כנפיים ולצאת החוצה...הכל תקוע.<br />מחשבה אמיצה מציצה החוצה ומנסה להיחלץ מהמבוך ,להגיע לאזור הבטוח מחוץ לראש אך הרעש הרעש.. מתי זה ייפסק? מתי ייגמר? מתי תתאפשר הרגיעה ואוכל לקראת סוף היום לנפוש, לנוח ולהירגע.<br />העייפות רובצת על כתפיי, עפעפיי כורעות תחת העומס ..הרעש, הברבורים לא פוסקים..זה ייגמר מתי שהוא? רוצה קצת זמן לעצמי...רוצה קצת שקט .מגיע לי!<br /><br />היום התמלא במטלות השגרתיות של אמצע השבוע - איסוף הילדים , התארגנות ובפרצוף נוטף זעה..מנסה להדליק את מיזוג הרכב שעושה טובה ומתקרר כשכבר מגיעים ליעד.<br />מתענה תחת עומס השרב הכבד... חושבת על היתרון של זה, יכולתי לגשת לסאונה ,להזיע ולהרגיש טוב..אז הינה, הסאונה הפרטית שלי ועוד בחינם!<br />לא אוהבת קיץ, מעדיפה שיבוא לתקופה קצרצרה ויחלוף כלעומת שבא, ילדת חורף אני ותמיד ייחלתי לבואו..ועכשיו? קיץ במלא מובן המילה ולא סתם אלא תוקף מכל הכיוונים בגלי חום נוראיים שלא מאפשרים לשום קרירות להגיע ולאזן את מצב רוחי..כבר אמרתי שלא אוהבת קיץ ? ושונאת שחם לי?<br /><br />אז מתפשרת על מאוורר למולי, מבקשת סליחה מהכנרת על מקלחות ללא הפסקה..מתנחמת שהחורף יגיע בסוף..בסופו של דבר חייב להגיע לא?<br /><br />והרעש , הרעש המעצבן לא מרפה, והברבור המתסכל ממשיך להדהד באוויר, והזמזום הנוראי לא נותן מנוח.. מתנחמת שכמו שהשרב יחלוף, כמו שהקיץ ייגמר והחורף יגיע..גם פטפוטו  של הקריין יסתיים, זמזום  הווזוזלות  יעלם ומשחק הכדורגל יגמר.. המונדיאל יגיע לסופו...כמו כל דבר לא?<br /><br />בינתיים כל ערב ,על בסיס קבע מחפשת את השקט שלי ו...<br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>אל עצמי</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7c-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7c-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99.html</guid>
<pubDate>Mon, 28 Jun 2010 13:35:05 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ אל עצמי. כתב הרצל.<br />שנים חיפשתי אותך, עצם יקרה, מרגע הולדתי אפי רחרח ורחרח עד שמצאתיך, עצם יקרה.<br />ועכשיו שמצאנו אחד את השניה אקבור אותך כמנהגי אבות אבותיי.<br /><br />היום מצאתי את העצם שלי, באתר באינטרנט, לא, זה לא בחור, לא אביר, לא חצי שני, זה קורס בו אוכל ללמוד לאפות. חודשים חיכיתי שהקורס יתווסף לרשימה והנה הוא שם. ואני עומדת עם המילגה שלי ומרגישה שמחה, התרגשות וכמובן, פחד.<br />כי הנה זה מתחיל. החיים האלה.<br />"מה את עושה עכשיו?"<br />"קורס קונדיטוריה"<br />סופסוף יהיה לי מה לענות לאחרים.<br />"ומה תעשי עם זה?"<br />"נראה לאט לאט, תכלס יום אחד אני רוצה בית קפה"<br />"את יודעת שזה מקצוע מאוד תחרותי"<br />"אני יודעת, אבל יהיה בסדר"<br />"לא, זה נורא קשה, זה כל יום איזה 9 שעות, תסתדרי עם זה?"<br />"כן, נראה לי, מה ז"א? למה לא?"<br />"סתם, נו זה...טוב תמיד יש ביקוש בבתי מלון"<br />"אני לא רוצה לעבוד בבית מלון"<br />"אה את לא רוצה לעבוד בבית מלון..."<br />"לא"<br />"טוב שיהיה לך בהצלחה"<br />"תודה" אני אומרת, מרגישה כאילו עברתי עכשיו את הקורס וכבר אני עייפה.<br />אבא, אני זועקת לשמיים, <br />סדר את ליבי. הכל שם בלאגן. כבר שנה לא הרמתי אצבע.<br />"אני יודע"<br />"כן אה?"<br />"נו ברור, חיכיתי שתקראי לי"<br />"אז יאללה"<br />אני אומרת, והולכת לישון ]]></description>
</item>
<item>
<title>האוגר והחלום</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%D7%90%D7%95%D7%D7%A8-%D7%95%D7%D7-%D7c%D7%95%D7%9D.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%D7%90%D7%95%D7%D7%A8-%D7%95%D7%D7-%D7c%D7%95%D7%9D.html</guid>
<pubDate>Wed, 23 Jun 2010 17:59:14 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ הכל התחיל בחלום.<br />חלום שתוכנו בכלל לא קשור לתוצאותיו. החלום אפילו לא היה חלום של לילה. אומרים שחולמים בדרך כלל רק שישנים עמוק, החלום הזה הגיע בכלל בשנת צהריים רגילה לחלוטין. ישנתי לא יותר משעה, אבל כנראה שישנתי עמוק, עמוק מאד.<br /><br />עלילת החלום עצמו,כאמור,פחות חשובה. המוטיב העיקרי שחזר בחלום היה אוגר. כן כן,אוגר, אותה חיה קטנה ושעירה שרובנו מקבלים אותה מתישהו במהלך ילדותינו, רק כדי שהיא תברח/תאכל על ידי בן זוגה/ימאס לנו ממנה אחרי חודש,נקבור אותה אחר כבוד בגינה,ונשכח ממנה בדיוק יום אחרי טקס הלוויה.<br /><br />בכל מקרה,בחלום עצמו,היה לי בחדר שינה כלוב עם אוגר,האוגר בורח ואני מחפש אותו בכל הבית.<br />לא זכרתי אם אני מוצא את האוגר בסופו של דבר,אך זה כאמור זה לא באמת משנה,המוטיב העיקרי שחזר בחלום ללא הרף היה האוגר.<br />אני לא חושב שאפילו זכרתי את החלום שהתעוררתי.מכירים את זה שזכרון של חלום מכה בכם לאחר כמה שעות מרגע שהתעוררתם? אז ככה זה קרה. ומרגע שזה קרה, באמצע בילוי עם חבריי באחד הברים התל-אביביים, באמת לא משנה איזה,גם ככה כולם אותו דבר, מוטיב האוגר לא פסק מלהטריד את מנוחתי, הייתה לי תחושה שעומד משהו מאחורי זה. <br /><br />אני לא יודע מה איתכם,אבל אני עדיין חלוק בדעותיי לגבי פרשנות חלומות,לגבי פרשנויות מיסטיות בכלל אם כבר נדרשים לנושא.אסטרולוגיה,קריאה בקלפים,קריאה בכפות בידיים,קריאה בחומוס, מה שתרצו, הכל תמיד נראה לי עבודה בעיניים. למרות האמור לעיל,תמיד הייתה לי סוג של משיכה לנושא.  במיוחד לפרשנויות של חלומות,אפילו שלרוב זלזלתי בהם.<br />בכל מקרה, נוטים לייחס לחלומות פרשנויות רבות,שהרווחת בהן הם שהחלומות שלנו הם המחשבות הכי כמוסות שלנו,המחשבות שאנחנו מדחיקים במשך היום יום,עת שאנחנו ערים. אני מאמין שאם נערום את כל הספרים שנכתבו על חלומות ,נגיע לפחות לירח,ומכיוון שאני גם ככה בתקופה מאד מבולבלת של חיי,חשבתי שאולי הכיוון הזה יתן לי הכוונה,ינחה אותי,יתן לי משהו להאחז בו, החלטתי לתת לו צ'אנס.<br /><br />מלמלתי משהו לחבר'ה שלי על התחייביוית למחר בבוקר,שילמתי על הבירות שלי, וטסתי הביתה.<br />לאחר שעה קלה של שיטוט באתרי אינטרנט, אמינים יותר ואמינים פחות, מצאתי את מבוקשי. <br />האתר נראה די רציני,הקלקתי על הערך של האוגר,ופשוט לא האמנתי למה שקראתי שם.<br />בתרגום חופשי באנגלית,היה כתוב שם בערך משהו כזה:" לראות אוגר בחלום,מייצג רגשות לא מפותחים.אתה מרחיק את עצמך מאחרים כדי לא להפגע בסופו של דבר,זה יכול גם להצביע שענייני סקס הם טריוויאלים עבורך. ביכולתך להפריד בין סקס ואהבה".<br /><br />למען אלו שמעולם לא חפשו משמעות לחלום – רוב הפרשנויות הם טריויאליות לחלוטין,לרוב כאלו שיכולת לחשוב עליהם לבד. למשל אם חלמת על תיק גב,התיק מייצג החלטות,דאגות ואחרויות שונות שאתה מרגיש את משקלן עליך.<br /><br />כעת,אפוא,נשאלת השאלה,מה לעזאזל בין סקס ורגשות ואוגרים?<br /><br />קראתי את פירוש החלום אולי עוד ארבע-חמש פעמים,סגרתי את הדפדפן,נשכבתי על המיטה,ונתתי למחשבות ולאדי האלכוהול שעוד הרגשתי אותם טוב,להציף אותי.<br /><br />אני פשוט לא מאמין,האוגר המזדיין הזה אישר לי את החשש שהתחיל לקונן בי בחודשים האחרונים,מה שהדחקתי מעצמי ואמרתי לעצמי שאין סיכוי שזה נכון,כל פעם שהמחשבה הזאת עלתה לי בראש, השלכתי אותה ביתר שאת הצידה ואמרתי לעצמי שאני לא כזה. השורה האחרונה רצה לי בראש שוב ושוב:"ביכולתך להפריד בין סקס ואהבה".<br />עכשיו, אני יודע מה אנשים מסויימים יכולים לחשוב, לכאורה זה דבר טוב.לא כל אחת שאני שוכב איתה אני ישר מתאהב בה ומפתח אליה רגשות כמו ילד. אבל לא,אצלי זה לא דבר טוב. זה רמה אחת מעל.<br />קרה לי יותר מדי פעמים בשנים האחרונות,שאני יוצא עם מישהי, שוכב איתה חודש חודשיים, הכל טוב ויפה,אני מוצא אותה מושכת מבחינה מינית,מתחבר אליה גם ברובד האישי ובמקום להתפתח לשלב הבא, זה של הרגשות ומערכת יחסים,פשוט נמאס לי באיזשהו שלב,והקשר מתנדף לו,בדרך כלל ביוזמתי.<br /><br />עד עכשיו לא היה לי ברור מה גורם לעניין הזה,גם לא חשבתי על זה עד כדי כך עמוק,אבל עכשיו החלום הזה הציב לי את המציאות מול העיניים. גרם לי להתמודד עם העניין ולא להדחיק אותו יותר.<br />מה קרה לי? הייתה לי חברה רצינית פעם, אפילו אהבתי אותה,מאד,מערכת יחסים מאד רצינית של שנתיים פלוס ועוד בזמן הצבא,לא משהו שאפשר לזלזל בו. אבל זה היה מזמן.<br /><br />מה קרה לי במהלך השנים?יכול להיות שהתמכרתי לרעיון של לשכב עם בחורות בלי רגש? רק בשביל לחכות לבאה שאני אהיה איתה והריגוש של הפעם פעמיים הראשונות? אולי בכלל לא פגשתי את מי שתעשה לי את זה ותגרום לי להשאר לישון גם אחרי הסקס? קיימת בכלל מישהי כזאת? <br /><br />פעמים רבות אני רואה זוגות שלדעתי מתפשרים אחד על השנייה, או אחת על השני,רק שיהיו במערכת יחסים,לא רוצה להתפשר.עם כל אחת שהייתי יכולתי לכוון את המהלכים אחרת ולהיות איתה בקשר ארוך טווח. עד עכשיו אמרתי לעצמי שאני מחכה לזאת שתדליק אותי,עכשיו אני לא בטוח שזה בכלל אפשרי.איך נהיה לי כזה לב של קרח?<br /><br />באותו ערב ידעתי,אני חייב לשנות משהו בגישה, אם אני לא רוצה לסיים כסוג של פלייבוי ערירי ומזדקן,ויום אחד אני באמת רוצה להתאהב,אני חייב להשתנות.<br /><br />מי האמין שלאוגר תהיה כזאת השפעה גדולה על חיי. <br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>מה עוד נשאר?</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7-%D7%A2%D7%95%D7-%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A8.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7-%D7%A2%D7%95%D7-%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A8.html</guid>
<pubDate>Sun, 20 Jun 2010 17:55:11 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ שמעו - היה לי פעם חבר, הוא היה מהאנשים האלה שצייתנים יותר מידי. <br />לא רק שהחבר הזה שלי היה צייתן יותר מידי, הוא גם לקח הכל מילולית. אבל מה זה מילולית.<br /><br />כשהיתה אומר לו ללכת להזדיין הוא היה מחפש זיון כמה זמן שצריך עד שהוא מצא אחד.<br />היה אשכרה מסתובב יום ולילה מחפש זיון, וכשהוא השיג אחד הוא היה מתקשר אלי בשניה שהוא גמר ואומר לי "מה עכשיו?" <br />"עכשיו" הייתי אומר לו "עכשיו תנוח."<br /><br />אחרי התיכון לא ראיתי אותו פעם אחת עד שהייתי צריך לזהות את הגופה שלו.<br />הוא מת צעיר הבחור וזה אולי ישמע אכזרי אבל עדיף ככה אני מאמין. אני מתכוון, מי רוצה ליחיות כשאתה לא יכול לסרב לשום בקשה? <br /><br />אחרי ההלוויה שלו, הלכתי לאיזה בר שצמוד לבית קברות. בטח עושה הון הבר הזה, מי לא יקפוץ על ההזדמנות למחוק את עצמו בשניה שהוא יוצא מהלוויה?<br /><br />כשנכנסתי לבר הרגשתי כאילו אני נכנס לתוך סרט, אתם מבינים? כל הבר מלא עשן סיגריות ובחור, מהבחורים המסתוריים האלה יושב לו בפינה של החדר מוקף עשן ואדי וויסקי.<br />אחרי כמה דרינקים שהורדתי  עשיתי את דרכי החוצה, כשכבר באתי לצאת, אותו בחור מסתורי, מהפינה של הבר, עם העשן ואדי הוויסקי, אותו בחור קרא לי.<br /><br />התקרבי אליו מפוחד, כמעט השתנתי במכנסיים אני אומר לכם. וממרחק של מטר פתאום זיהיתי אותו, זה היה אבא של הבחור הזה, זה שמת והייתי צריך לזהות את הגופה שלו, זה שהיה צייתן יותר מידי.<br />"הכרת אותו טוב?" הוא שאל אותי<br />"האמת, לא מספיק טוב. מאז התיכון לא ראיתי אותו. זאת אומרת עד לפני שבוע, אני זה שזיהה את הגופה."<br />"הוא היה ילד טוב. יותר מידי טוב. <br />כשאמרתי לו שהגיע הזמן ללכת לבית ספר הוא הלך לבית ספר. <br />כשהוא סיים י''ב הוא חזר אלי ושאל "מה עכשיו אבא? מה עכשיו?" <br />תעשה תואר אמרתי לו. <br />כשהוא סיים את התואר הוא חזר אלי שוב "מה עכשיו אבא? מה עכשיו?"<br />עכשיו תשיג אישה אמרתי לו, עכשיו תשיג אישה ותביא ילדים. <br />לא שמעתי ממנו במשך שנתיים עד שהוא הגיע אלי עם אשתו, והנכדים שלי. <br />שוב פעם הוא שאל "מה עכשיו אבא? מה עוד נשאר?" <br />ואני עניתי לו, "רק למות נשאר לך בן, רק למות." <br />זה היה לפני שבוע, הבן זונה המסכן חתך את הורידים שלו כלכך עמוק שהידיים שלו כמעט נשרו."<br /><br />"ואם הוא היה בא אליך בחלום, ושואל אותך שוב להדרכה. מה היתה עונה לו אז?"<br />שאלתי אותו<br />"מה הייתי עונה לו? אח, זה אחד קשה."<br />הוא שתה את הוויסקי שנשאר לו בכוס, כיבה את הסיגריה, ערער קצת וחזר לדבר.<br />"מה הייתי עונה לו אה? אני חושב... אני חושב שהייתי מחזיר לו באותה שאלה. מה אני עושה עכשיו בן? מה?"<br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>וזהו הסיפור של יוסי חבל התליה</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%95%D7-%D7%D7%95-%D7%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7c-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7-%D7%91%D7c-%D7%D7%AA%D7c%D7%99%D7.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%95%D7-%D7%D7%95-%D7%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7c-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7-%D7%91%D7c-%D7%D7%AA%D7c%D7%99%D7.html</guid>
<pubDate>Wed, 12 May 2010 19:51:27 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ זה סיפור על חבל תליה. <br />חבל תליה בשם יוסי שנמאס לו מהחיים כחבל תליה.<br />החיים של יוסי בסדר על פני השטח. <br />הוא נשוי לאקדח תופי וביחד הם הביאו לעולם סכין מנצץ שמחייך תמיד. <br />באמת, הסכין הכי יפה בכל בית הספר היסודי על שם יצחק רבין. וזה אומר הרבה.<br />יוסי מוכר ביטוחי חיים לפרנסה. <br />אני יודע, חבל תליה שמוכר פוליסות ביטוח לא נשמע כמו רעיון טוב.<br />אבל לא, יוסי מוכר הרבה פוליסות. <br />הלקוחות פשוט קונים כל דבר שהחבל תליה הממזר הזה מוכר להם.<br />אבל עמוק בפנים, מתחת לפני השטח, יוסי לא מאושר בכלל. <br />ליוסי יש הרבה בעיות.<br />הוא בכלל תכנן להפרד מאישתו, האקדח תופי. <br />הוא תכנן להפרד ממנה בשביל מאצ'טה.<br />למאצ'טה גם היה חבר, ג'וני ווקר בלו לייבל. <br />אבל זה לא הפריע ליוסי ולמאצ'טה, הם היו מאוהבים.<br />ואז התינוק הגיע. <br />הוא אוהב אותו נורא, באמת שכן.<br />אבל עמוק בפנים הוא יודע שזה פשוט לא זה. <br />ושהוא היה צריך להפרד מאישתו בכל זאת ולהתחתן עם המאהבת שלו, המאצ'טה.<br />גם בלי כל החרא עם אישתו והילד, יוסי מאוד מסובך בפני עצמו.<br />הוא אפילו לא סיים 12 שנות לימוד, ומרגיש שהוא חייב להוכיח לעולם שהבעיה היא במסגרת, ולא בו.<br />יוסי תמיד חייב להוכיח לכולם שהוא יותר חכם.<br />הוא קרא את דנטה על כל כתביו, אבל מה? לא הבין משפט אחת.<br />זה לא מפריע ליוסי שהוא לא מצליח להבין את דנטה, העיקר שכשיבואו לבקר יראו כתבים של דנטה עם סימניות על שולחן הקפה.<br />ליוסי גם נמאס למכור פוליסות ביטוח, יוסי רוצה להיות פעלולן כמו אח שלו בהוליווד.<br />אבל יוסי גר באשקלון. <br />וליוסי, חבל התליה הממורמר, אין כסף לטוס להוליווד ולרדוף אחרי החלום של אחיו.<br />ליוסי החבל תליה נמאס מהכל. <br />אז יוסי החבל תליה כותב מכתב אחרון ודי, כי הוא לא יכול יותר.<br />יוסי כותב אותו עם הרבה שגיאות ובכתב לא ברור, כי יוסי גם קצת אנלפבת וגם קצת דיסלקט.<br />יוסי מזיין ת'שכל שזאת לא אשמתה של אישתו וזה לא קשור לילד, למאהבת או לחלום שאף פעם לא יגשים.<br />יוסי קושר בן אדם, גבר צעיר בן 32 מסביב לצוואר שלו וקופץ מהשרפרף. ]]></description>
</item>

</channel>
</rss>

