אהבה בלתי אפשרית

היא מתעוררת בשעות הצהריים . מביטה בשעון ולא מאמינה. השעה שתיים בצהריים.
היום יום שישי חשבה בליבה . "יש לי המון סידורים והופעה נוספת בלילה" . כעת היא מרגישה מעט טוב. הבכי שתקף אותה אתמול שיחרר מעט את הרגשתה לטובה. מנסה להבין מה קרה בדיוק בשיחה עם "המעונב" . מדוע כאב רב תקף אותה.?
היא חייבת לקום ולאסוף את עצמה . אסור לה להכנס לדיכדוך. וכך בדיוק היא נוהגת .
לאחר מקלחת נעימה היא יוצאת לסיבוב. שעה זו היא הנעימה והרגועה ביותר עבורה .היא הספיקה לשוחח עם אימה. מבטיחה לה להגיע לביקור בהקדם האפשרי.
מספרת ומתרצת שיש לה המון מבחנים והגשת עבודות ולכן לא תוכל להגיע בזמן הקרוב לביקור.
יושבת בבית קפה סמוך לביתה . משם מתקשרת לסמדר ומזמינה אותה לקפה.
סמדר חברתה מתנצלת שלא תוכל להגיע .
ממשיכה לחשוב על "המעונב." גופו , לבושו, הבעת פניו והריח הנהדר שלו פשוט ממיסים אותה.
היא נמשכת אליו מאוד והוא די מסקרן אותה . מזמן לא הרגישה כך לגבר ..
החיבוק שלו והיחס שהפגין כלפיה מרטיטים את ליבה . כל כך הייתה רוצה לחבקו ולחוש את מגע שפתיו. ברוך ובעדינות להתנשק ולהתגפף עד שתתעיף .
חושבת גם על העבודת המחקר שעליה להגיש ואפילו אין לה מושג איך להתחיל וובאיזה נושא
לבחור . היא מחליטה שבשבת היא תתפנה לכך בכל הרצינות.

יום שישי
היא מגיעה למועדון מבעוד מועד . האם ה"מעונב " יגיע היום ? מהרהרת בעודה בוחנת את כל התלבושות ולבסוף מחליטה ללבוש היום מנומר . היא מביטה במראה וחיוך על פניה . הפאה על ראשה שערה שחור גולש על כתפיה ועל עינה מסכה מנומרת גורמים לה לגחך מעט. "זה יפה וסקסי " מחליטה .
מנהל המועדון ניגש לשאול בשלומה . הוא מחמיא לה . "את נראת כמו חתלתולה "מיאו" ,תודה " משיבה לו ושניהם פורצים בצחוק .
בעל המועדון מביא לה את התשלום החודשי. סכום לא מבוטל. "תספרי" "אין צורך" משיבה לו .
"אני מעריך מאוד את עבודתך . תמיד אהיה לשירותך אל תשכחי" ויוצא מהחדר .
היא מביטה מבעד לוילון סורקת בעיניה אחר הנוכחים במועדון את המעונב היא לא רואה . ייתכן שיגיע מאוחר יותר חושבת בליבה .
היא עולה לבמה ורוקדת לצלילי המוזיקה המתנגנת . גופה מתפתל וגמיש . כל הנוכחים מתקבצים כהרגלם לקידמת הבמה . נפעמים מיופיה ומהריקוד שלה. היא מרחפת. רוקדת מהנשמה . האורות מוסיפים מעט דרמה לריקוד שלה. היא לא מפסיקה לחפש בעיניה אחר המעונב אך היא לא מצליחה לראותו.
הריקוד הלוהט שלה גורם לשריקות ומחיאות כפיים מלא מעט גברים שהתקבצו .
הריקוד הסתיים . היא רצה לחדר ההלבשה . לא מבינה מדוע המעונב לא הגיע היום. ניגשת שוב לוילון
לחפשו אך הוא לא נמצא . דיכדוך תוקף אותה . היא כל כך ציפתה לראותו. יושבת על הכיסא וחושבת בליבה "מה אעשה עכשיו" ? מאוכזבת היא מתארגנת . עצוב לה מאוד . המעונב לא הגיע היום .