התחלה חדשה - פרק שתיים עשרה

לאחר שיעור מהנה עם ג׳יין שבמהלכו סם כל הזמן הסתכל על המורה ואני הסתכלתי על סם,הגיע סוף השיעור.רגע לפני שהצלצול נשמע ג׳יין אמרה:״אני נותנת לכם עבודה שאותה תעשו עם מי שאתם יושבים לידו.אם אתם יושבים לבד תצטרפו לזוג אחר.אני רושמת את העבודה על הלוח ואתם צריכים להגיש לי אותה עוד חודש.תתחילו להעתיק.״
סם הסתכל עלי ואני עליו.הוא עדיין כעס וגם אני כעסתי אבל שנינו ידענו שאת העבודה הזו אנחנו חייבים לעשות ביחד,גם בשבילנו וגם בשביל השיעור.
״מתי את רוצה להתחיל לעבוד?״שאל בקול קר.
״מה דעתך על מחר?״עניתי באותו טון.
״לא יכול.חוג כדורסל.״כמה מפתיע.
״היום?״
״סבבה.״
״תבוא אלי בארבע?״
״אני מעדיף לרדת אצלך,זה יותר קל.״השיחה שלנו הייתה הכי בסיסית שיש.דיברנו כאילו זה סחר ושאין לנו בכלל עניין אחד בשני,למרות ששנינו רצינו לדעת מה עובר בראשו של האחר.
״אוקיי,אני אגיד לאמא שלי.״סם הנהן ויצאנו להפסקה.בלי להשתהות בכלל הוא קם והלך אל חבריו,מה שהרס את תוכניותיה של סטייסי:להידבק אליו כל ההפסקה ולקוות שישלח אליה מבט.
״היא כללל כךךך סתומה!״מיקה הגיעה משום מקום והתיישבה בכיסא של סם.צחקתי והיא נתנה לי כאפה קטנה בכתף.
״למה?מה היא עשתה?״שאלתי אותה מחויכת.אעאעאעא!סם יורד אצלי!
״כל השיעור היא מדברת רק על דבר אחד:סם.גאד!לילדה הזו אין מוח!אני מנסה להקשיב,ואת מכירה אותי,איימי,אני לא הטיפוס שמקשיב,והיא חופרת,מזה חופרת?קודחת לי במוח!״
״חחחח....אל תתבאסי,באמצע השיעור סם החליק את היד שלו על הברך שלי.״
״באמת??״
״מיקה,לסת למעלה.את לא רוצה שלולית רוק פה,נכון?״
״סתומה!״צחקנו ולקחנו את התיקים.מיקה הלכה לפני,מעיפה בדיחות לכל עבר.לפתע היא נעצרה והסתובבה אליי.
״מה קרה?״שאלתי מבולבלת.
״כלום,אין לי כוח ללכת לסיפריה.בואי נישאר פה.״אמרה בלחץ.קלטתי שהיא ראתה משהו שאסור לי לראות.
״מיקה,מה קרה?״שאלתי והתחלתי ללכת ליציאה.בלי הצלחה מיקה ניסתה להחזיר אותי לכיתה.לבסוף היא וויתרה ונתנה לי לראות מראה ששבר את לבי.
סטייסי תקעה את הלשון שלה בפה של סם.סם נראה סובל אבל בצורה מהנה באופן דוחה ביותר.לא הצלחתי לנשום.הם התנשקו שם,מול כולם,באמצע המסדרון והכל לנגד עיני הירוקות שנפערו למימדים חדשים.
״אני מצטערת.אמרתי לך לא לראות את זה.״הניחה מיקה את ידה על כתפי לאות ניחום.
״אני בסדר.הוא רק מנשק את החברה המטופשת שלו שיש לה שכל של נעל טיבטית!״
״אני יודעת.אני יושבת לידה.״
״לא,מיקה.זה באמת בסדר.אני רק רוצה שנהיה ידידים.יש לו את הזכות המלאה לנשק אותה כמה שבא לו.באמת.״אמרתי בקול לא כל כך משכנע.
״אני מצטערת.״אמרה שוב ושתקה,נותנת לי לשקוע במחשבות מרירות.
לפתע עיניו החומות של סם קלטו אותי.הוא התנתק במהירות מסטייסי שנשארה בפה פעור.במהירות של אצן הוא רץ אליי והחל מאט עד שיכולתי לראות את השתקפותי בעיניו.
״אני...״גמגם,לא מוצא את המילים הנכונות.
״סם,זה בסדר.היא חברה שלך.״אמרתי ומשכתי בכתפי,מנסה למנוע בכל כוחי את הדמעות שאיימו לפרוץ בכל רגע.
״אני אוהב אותך,איימי.היא כלום.״אמר וצבט את לבי בכאב.
״סם,אמרתי שזה בסדר.זכותכך לנשק את חברה שלך.״
״למרות שהיא פרחה בלתי נלאית.״הוסיפה מיקה וקיבלה מבט מלוכלך מסם.
״את בטוחה שאת בסדר?״שאל מודאג.
״אני בסדר.באמת.הרי אנחנו רק ידידים ואפילו זה לא.״משכתי את כתפיי.
״את נראית לא טוב.״אמר מודאג.
״סם,די.אני בסדר.אני לא הולכת להתעלף או משהו.אני בסדר גמור.אז התנשקת עם חברה שלך?סו וואט??לא הכל סובב סביבך.״
״מיקה,תני לה מים.ושתאכל.בקיצור,תדאגי לה.היא נראית חולה.״אמר והתעלם ממני.
״כן,המפקד.״סם הלך משם חזרה לסטייסי.מיקה נתנה לי בקבוק מים ושתיתי ממנו קצת.היא הסתכלה עלי במבט בוחן ואמרה:״שמעת את המפקד.שתי!״
״הוא סתם פרנואיד.״ביטלתי בתנועת יד והחזרתי לה את הבקבוק.שילך לנשק את החברה הסתומה שלו,הוספתי בלבי,המפקד והפרחה.זוג מושלם.