אהבה בלתי אפשרית- פרק 5

ההמשך:

הוא התקרב אליי ואני התקרבתי אליו,
הוא התקרב אליי עוד יותר ואני אליו.
ופתאום.......סבתא באה ''ליאתי, אמרתי לך ש...מה אתם עושים?!''
''סבתא..אממ.'' רעדתי מפחד וסבתא הסתכלה אליי במבט כועס ''תכירי, זה שי'' אמרתי מפוחדת
''נעים מאוד'' היא קצת התרככה.
''ושי, תכיר זאת סבתא שלי'' הופתעתי למראה סבתא.
''שלום..'' שי התבייש קצת.
''אז.. ליאתי, תגידי שלום לשי כי צריך ללכת'' אמרה סבתא בשלוות.
''ביי'' חייכתי אליו
''להת' '' אמ וחייך גם.

''אני לא מאמינה למראה עיניי!'' אמרה סבתא כשהתרחקנו.
''אני... סליחה'' הורדתי את ראשי.
''אני אמרתי לך שזה מה שיהיה!''
''זה לא בגללו, זה בגללי..'' התביישתי
''לא הבנתי..?'' אמרה סבתא והתיישבה על ספסל וסימנה לי גם להתיישב ולספר לה.
''אממ.. הוא אמר לי שאם לא הייתי דתיה הוא היה מנשק אותי.. אז אמרתי לו שאני מסכימה שהוא ינשק אותי'' הסברתי במלוא הביישנות.
''ילדה שלי, למה עשית זאת?'' שאלה בתימהון.
''אני רוצה להרגיש פעם אחת נשיקה''
''את תרגישי!''
''אבל אני רוצה עכשיו...''
''את יודעת שגם אני הייתי מרדנית כמוך?!''
''אני לא מרדנית..''
''את כן, את מורדת באמונות שלנו..''
''אבל אין לי אפשרות להיות דתיה או לא'' אמרתי ''אני נולדתי ככה, נולדתי להורים כאלו..''
''את לא רוצה להיות דתיה?''
''אני לא רוצה להיות חרדית, עם פאה ולהוליד מליון ילדים..''
''זמננו תם, את צריכה לחזור לביתך'' אמרה סבתא ''אני אבוא מחר..''

חזרתי לבית, אבא והבנים הלכו לישיבה, מרים הייתה עם אמא, רחל סידרה את השולחן
לארוחת הערב.
''ליאת, אני רוצה לדבר איתך, דקה'' אמרה מרים.
''מה?'' שאלתי אותה כשנכנסנו לחדר.
''ראיתי אותך עם איזשהו בחור..'' אמרה
''מה?!'' פחדתי שהיא תספר להורים ואז אני אמות...
''מי זה היה?'' שאלה בתוקפנות
''אממ.. מתי ראית אותי עם בחור?'' רעדתי מפחד (שוב)
''היום, לפני חצי שעה'' אמרה ''אל תשחקי אותך תמימה''
''זה נכון'' הורדתי ראשי (שוב) ''את לא תספרי לאבא ולאמא, נכון?''
''אממ.. בתנאי''
''מה? הכול אני יעשה אם לא תספרי!'' אמרתי
''בפעם הבאה שתיפגשי איתו, תקחי אותי איתך.''
''מה? טוב..''

-ההמשך יבוא-