אהבה ממבט אחרון 2- פרק 33-פרק אחרון לעונה!!!!

הוא זז קצת ואז רק שוב חזר למבט הרגוע שלו. קרינה מיהרה לבדוק אותו והינהנה "הוא חי!" קראה ופתאום נשמעו הנשימות שלו אך הוא לא פקח עיניים "ומתי הוא יתעורר?" שאלתי מרחקת את האושר שהציף אותי לפני רגע.
"ובשביל זה יש את ליילה" אמרה ליילה בגוואה ולקחה את היד שלי "תכעסי. תכעסי על זה שג'ייס לקח לך את אדוארד, תחשבי על כל זה, תחשבי על זה שאת רוצה להרוג אותו בידייך אבל את לא יכולה, את רוצה לחזור אחורה, תכעסי ג'וליאנה, תכעסי!".
עכשיתי כדבריה, חשבתי על זה שג'ייס הרג את אדוארד, זה שהוא הרס לי את החיים שהיו לי, ואז כעסתי עד כדי כך שפתאום יצא אור מכף ידי, טוב זה היה כל כך מוזר, לפני רגע היד שלי ופתאום יש לי כוחות! יש לי! זה מה שהיא התכוונה! שאני לא צריכה כי לי יש כוחות!. "עכשיו תניחי את ידך עליו" אמרה ליילה והביטה באדוארד. הינהנתי ועשיתי כדבריה. שמתי את ידיי וחיכינו קצת. הייתה שתיקה מתוחה באוויר עד שפתאום בעדינות אדוארד פקח את עיניו, בקושי, וחייך אליי "ג'ו.. ג'ו.. ג'וליאנה..." מילמל ואני חיבקתי אותו מאושרת, לא מורידה ממנו את ידי.
"לכי..." המשיך ואמר "אני אוהב אותך ג'וליאנה... אב..אבל את צריכה ללכת... אני מבטיח.. מבטיח... שאני אסתדר בעצמי... ואני אבוא... בבקשה.. תעשי את זה בשבילי". הוא עצם את עיניו, לא זזתי ממקומי, הייתי קפואה על מקומי, מאושרת עד כדי כך "אני לא עוזבת אותך" אמרתי והוא רק חייך חיוך קטן ומיד הוא נמחק והוא מילמל "לכי ג'וליאנה. בשבילי. אני אבוא, אני מבטיח, תני לי". הרגשתי את ידה של ליילה על כתפיי "תעשי כרצונו" אמרה ואני הינהנתי ועזבתי אותו. קמתי ועשיתי מין כדור אור כזה והנחתי אותו על החזה של אדוארד, וכזה גם שמתי בכיס שלי, זה יהיה מין צור קשר כזה, שאני ארגיש מה קורה לאדוארד, בכל שנייה.
התקרבתי אליו עוד פעם אחת ונישקתי אותו, נזכרת בתחושה הנעימה שהייתה לי כשהוא נישק אותי, ביטני הייתה מתהפכת, מאושרת.
"ביי" מילמלתי והתחלתי לצעוד לאחור ואז הסתובבתי וכהיינו בפתח הדלת, הסתובבתי כדי לראות אותו, והוא חייך ומילמל "אני אוהב אותך" ועצם את עיניו.
המילים האלה נשמרו בתוך ראשי, לנצח.