אהבה ממבט אחרון 3- פרק 9

"ג'ייס?!" שמעתי את עצמי אומרת והרגשתי את השיער שלי מתנופף ברוח הנעימה.
"מה אתה עושה פה?!" קרא אדוארד והתקרב אליו באיטיות כמו בסרטים.
ג'ייס לא אמר כלום רק הביט בשנינו ואז חייך ואמר "אני באתי להשגיח עלייה כשלא תהיה".
"לך מכאן ג'ייס!" קראתי ונעמדתי על יד אדוארד. ג'ייס בחן אותי ואז בקול רך ומלטף אמר "אני לא אפגע בך, להפך". "שקרן" מילמל אדוארד. "אתה יכול ללכת כבר עכשיו, אנחנו נבלה בנעימים" אמר והתקרב אליי ולא הוריד את מבטו מאדוארד. "תתרחק ממנה" אמר אדוארד וכמעט שלא הרים יד על ג'ייס מרוב כעס. "אדוארד תירגע" אמרתי והתחלתי ללכת לאחור באיטיות, מתכוננת לריצה.
"תתרחק" אדוארד נשמע כהולך להתנפל על ג'ייס ואני מבולבלת לא ידעתי מה לעשות.
"דיי!" צעקתי כשהם התחילו להחטיף אחד לשניי, נזכרתי בסיוט שהיה לי באחד מן הלילות, ראיתי בחלום שלי שג'ייס שוב ייקח לי את אדוארד, אך הפעם לא תהיה דרך חזרה. רעד עבר בי, הבטתי בשניהם מחטיפים אחד לשני, מתעלמים ממני. "דיי!" צרחתי. הפעם הם שמעו והביטו בי, מחכים לתשובה. "אני לא רוצה לראות אף אחד מכם!" החטפתי לשניהם מבטים ואז קראתי "להתראות!" ואז הסתובבתי והלכתי, והתנשפתי, מרגיעה את עצמי.
----
"מהלך יפה אחותי!" קראה נוי והעבירה לי עוד טישו לקנח את האף. לקחתי ממנה את הטישו "תודה" אמרתי והתעטשתי. "וואי הצטננת חזק" מילמלה. הינהנתי "אה כן.. אפצ'י!" התעטשתי שנית וצחקתי, לפעמים זה מצחיק אותי.
נוי לא הבינה מה מצחיק אבל צחקה יחד איתי. "אז פשוט עזבת את שניהם וזהו?!" שאלה אותי נוי המומה. "א-הה" אמרתי וחייכתי חיוך רחב. "אבל את יודעת שלא תראי את אדוארד יותר"
"לא אכפת לי, אם הוא הולך ממני למקום אחר אז זה אומר שלא אכפת לא ממני נכון?" חיכיתי לתשובה מנוי והיא רק הינהנה.
"אז גם לי לא אכפת!" הכרזתי והיא חיבקה אותי "טוב תבריאי מהר ותלכי לבית הספר כבר סופסוף!" קראה וחייכה, ידעתי שהיא לא יודעת למה אפילו.
"יש לך כאן שיעורים?" שאלתי אותה והיא חייכה ואמרה "נו ברור! ייאלה תוציאי מחברות וספרים!"
----
הייתי חזקה בעניין הזה עם אדוארד וג'ייס, הפעם לא בכיתי או התחבאתי בחדר שלי, רק מיהרתי להבריא, ולצאת לכל מיני ענייני קניות עם נוי, ולהתעטש מדי פעם.
הרגשתי סופסוף חופשייה, חוזרת לשגרה לאט לאט. נוי הייתה באה אליי כל יום אחריי בית הספר ומספרת לי מה קורה בבית הספר, מי התאהב במי ומה חדש בכלל.
לפי מה שהבנתי הגיעו תלמידים חדשים לשכבה ובקרוב כנראה נצטרך להתחלק לכיתות כדאי שבכל הכיתות יהיה אותו מספר תלמידים, טוב זה מה שהבנתי.
וזהו, ככה אני חוזרת לשגרה, בלי חיי אהבה, ובלי כל הקשקושים האלה שנקראים קסמים.