אהובת הקצין-פרק 16

הלב החדש שלו הלם בחזהו כל כך חזק..עד כי יכול היה לחוש בה.בכל פעימה של ליבו.
הוא הניח את ראשו על הכרית,כשעיניו מוצפות דמעות.החזה שלו כאב מאוד,כאילו חטף כדור ישר בלב.הוא הרגיש כאילו בלע קרח במהירות רבה.גרונו צרב,מתחושת הכאב.האובדן.והטעם בפה,מר כמוות.ואין מי שינחם אותו.
"מה עשיתי?" אמר בשקט,מסרב להאמין שהיא כבר איננה,"אני הרגתי את הבחורה הזו."
"אל תאשים את עצמך במותה.אתה לא אשם.היא בסך הכל רצתה להציל אותך.עברת התקף לב מאוד חמור..לא היתה דרך אחרת."אמרה לינדזי.
"עדיף אילו הייתי מת."אמר,"הייתי מת.אך,מת כשאהבה בליבי.כשאני יודע,שהיא תהייה בסדר.."
"היא זוכתה.שמה טוהר.."אמרה לינדזי,מספרת לו.
"כי היא מלאך.היא המלאך שלי.."אמר בקול שבור.
הלב שלו נשבר.מרגע לרגע,הוא איבד את הרצון לחיות..הוא כעס על עצמו.
."בקשי מהאחות,כדורי שינה והרבה."הוא אמר.
"מה אתה מנסה לעשות?"היא שאלה..
"אני רוצה להתאבד."אמר מפורשות,"אני לא מסוגל יותר."
".לא ניק.לא אסייע לך להרוג את עצמך." אמרה.גם היא,אהבה אותו.
"אני לא רוצה לחיות.."אמר,בולע את הדמעות .
"אל תדבר כך.."היא אמרה."ליסה אהבה אותך.היא נתנה לך מתנה אדירה."
"אני אוהב אותה.."אמר.." אני לא מסוגל לחיות בלעדייה.."
הוא נישען על כתפה של לינדזי,ופרץ בבכי קורע לב.
מספר ימים לאחר מיכן,השתחרר ניק מבית החולים.
כשבחדרו,לאחר שיצא מהמקלחת..עמד מול המראה,בוחן את הצלקת שעל החזה שלו.
מניח את כף ידו במרכז החזה שלו..מרגיש את הלב שלו פועם.כשלפתע,הוא חש בה,באהובתו..כשדמעות,זולגות מעיניו הבהירות.הוא חש בה בתוך הלב שלו.
"אני אוהב אותך.."אמר..ניזכר בה,בריח שלה,במגע שלה..בחיבוקים,בנשיקות,בריח המשכר,הנידף משיערה הארוך."את חיה,בתוכי...אני מרגיש בך,בכל פעימה."
מביט במראה,מתאבל עליה.כשלרגע מסויים נדמה היה לו כי הוא רואה אותה דרך המראה.
"אני לעולם..לא אפסיק לאהוב אותך."הבטיח.