ז'אנר: סיפורי אהבה
7 תגובות
בגלל שאני אוהב אותך... פרק 21
21.
יכולתי לשמוע את הציפצוף הקצוב והמונוטוני של המוניטור כבר מהמסדרון ולשייך אותו אליו, חשתי פיק ברכיים תוקף אותי ואת ידי רועדות ללא שליטה. בכניסה לחדרו שחררתי באחת את זרועותי מהכתפיים של דוקטור בלום ושל אמא ודידיתי למיטה הלבנה שבצד החדר, גופי הרועד נמשך לפנים החיוורות שהיו מונחות שם על הכר כמו אל מגנט. הפנים המושלמות עד כדי כאב היו חסרות צבע לחלוטין אך זוג עיניו הירוקות זהרו למראי כמו זוג פרוז׳קטורים והצפצופים מהמוניטור התגברו בבת אחת.
הדמעות חנקו את גרוני כשהתישבתי על קצה מיטתו לצד גופו התשוש רועדת כולי, לא מסיתה את עיני מעיניו.
שפתיו נמתחו אט אט לחיוך העקום והמוכר, זה שאני כל כך אוהבת... ועיניו הזריקו את אהבתו היישר לתוך עיני. החיוך הזה... העינים האלו... האהבה הלא נגמרת הזו... גרמו לסכר בעיני להתפרץ.
הוא קימט את מצחו למראה דמעותי והרים את יד רכה ללטף את לחיי. דמעות התעופפו לנגד עיני, המגע שלו על פני הרטיט את תוך תוכי. הצמדתי את כף ידי ללחיו הקרה, לחוש את חום גופו, לראות שזה לא חלום ושהוא באמת שוכב מתחתי, פניו החיוורות והמושלמות שורפות אותי מרוב אהבה וידו מלטפת את לחיי, מנגבת את דמעותיי.
פניו התכווצו ממאמץ ושפתיו נעו מעט, הוא ניסה ללחוש לי משהו. קרבתי את פני לפניו כך שהיינו סנטימטרים ספורים זה מזו. שפתיו שוב זזו והוא לחש, הבל פיו מחמם את פני: ״ת-ו-ד-ה...״
הקול שלו... יותר לא שלטתי על כלום! לא שלטתי על ידי הרועדות, על הדמעות שזלגו הישר על פניו, על התשוקה הבוערת בעצמותי... הצמדתי את פי לפיו, שוכחת מהאנשים סביב. חשה את מתיקות שפתיו על שפתיי, את הדרך בא נעו שפתותינו בהתאמה מושלמת, את החום הבוער בתוכי...
האהבה שלו חדרה לתוכי כשהנשיקה נהייתה טובענית יותר כאילו מעולם לא היה חולה, כאילו לא רק התעורר משבועיים של תרדמה.
ידי גיששו על עצמות הלחיים שלו, חשות את המגע הנעים שלהן, ממאנות לתת לי להתנתק ממנו לעולם...
כעבור נצח הרחקנו את פנינו מעט אחד מהשניה, פתחתי את עיני ושמחתי לגלות סומק עדין אדמדם מכסה את.
״התגעגעתי אלייך כל כך...״ נאנחתי, עיניו מחייכות וחודרות לתוך תוכי, ממיסות כל איבר ואיבר מגופי.
בזוית עיני קלטתי שהחדר ריק, שכולם השאירו אותנו לבד. הוא נאבק שוב והתאמץ להוציא משהו מפיו.
״ששש...״ לחשתי בחיוך קטן מבעד לדמעות המלוחות והנחתי אצבע על שפתיו ״אני יודעת שגם אתה התגעגעת אלי...״
הוא חייך בהקלה והרים את ידו ללטף את פני בערגה. השענתי את ראשי על חזהו הרחב, מתרפקת עליו, חשה את חום גופו כמו שזמן רב כבר לא חשתי. עצמתי את עיני, מתמכרת לתחושת הבטחון שגופו נוסך בי. נשימתי נהיית איטית יותר ויותר כשהצמרמורות הנעימות בגופי גוברות באשמת ידו המלטפת ברוך את שערי, עפעפיי העצומות וקו הלסת שלי.
יכולתי לשמוע את הציפצוף הקצוב והמונוטוני של המוניטור כבר מהמסדרון ולשייך אותו אליו, חשתי פיק ברכיים תוקף אותי ואת ידי רועדות ללא שליטה. בכניסה לחדרו שחררתי באחת את זרועותי מהכתפיים של דוקטור בלום ושל אמא ודידיתי למיטה הלבנה שבצד החדר, גופי הרועד נמשך לפנים החיוורות שהיו מונחות שם על הכר כמו אל מגנט. הפנים המושלמות עד כדי כאב היו חסרות צבע לחלוטין אך זוג עיניו הירוקות זהרו למראי כמו זוג פרוז׳קטורים והצפצופים מהמוניטור התגברו בבת אחת.
הדמעות חנקו את גרוני כשהתישבתי על קצה מיטתו לצד גופו התשוש רועדת כולי, לא מסיתה את עיני מעיניו.
שפתיו נמתחו אט אט לחיוך העקום והמוכר, זה שאני כל כך אוהבת... ועיניו הזריקו את אהבתו היישר לתוך עיני. החיוך הזה... העינים האלו... האהבה הלא נגמרת הזו... גרמו לסכר בעיני להתפרץ.
הוא קימט את מצחו למראה דמעותי והרים את יד רכה ללטף את לחיי. דמעות התעופפו לנגד עיני, המגע שלו על פני הרטיט את תוך תוכי. הצמדתי את כף ידי ללחיו הקרה, לחוש את חום גופו, לראות שזה לא חלום ושהוא באמת שוכב מתחתי, פניו החיוורות והמושלמות שורפות אותי מרוב אהבה וידו מלטפת את לחיי, מנגבת את דמעותיי.
פניו התכווצו ממאמץ ושפתיו נעו מעט, הוא ניסה ללחוש לי משהו. קרבתי את פני לפניו כך שהיינו סנטימטרים ספורים זה מזו. שפתיו שוב זזו והוא לחש, הבל פיו מחמם את פני: ״ת-ו-ד-ה...״
הקול שלו... יותר לא שלטתי על כלום! לא שלטתי על ידי הרועדות, על הדמעות שזלגו הישר על פניו, על התשוקה הבוערת בעצמותי... הצמדתי את פי לפיו, שוכחת מהאנשים סביב. חשה את מתיקות שפתיו על שפתיי, את הדרך בא נעו שפתותינו בהתאמה מושלמת, את החום הבוער בתוכי...
האהבה שלו חדרה לתוכי כשהנשיקה נהייתה טובענית יותר כאילו מעולם לא היה חולה, כאילו לא רק התעורר משבועיים של תרדמה.
ידי גיששו על עצמות הלחיים שלו, חשות את המגע הנעים שלהן, ממאנות לתת לי להתנתק ממנו לעולם...
כעבור נצח הרחקנו את פנינו מעט אחד מהשניה, פתחתי את עיני ושמחתי לגלות סומק עדין אדמדם מכסה את.
״התגעגעתי אלייך כל כך...״ נאנחתי, עיניו מחייכות וחודרות לתוך תוכי, ממיסות כל איבר ואיבר מגופי.
בזוית עיני קלטתי שהחדר ריק, שכולם השאירו אותנו לבד. הוא נאבק שוב והתאמץ להוציא משהו מפיו.
״ששש...״ לחשתי בחיוך קטן מבעד לדמעות המלוחות והנחתי אצבע על שפתיו ״אני יודעת שגם אתה התגעגעת אלי...״
הוא חייך בהקלה והרים את ידו ללטף את פני בערגה. השענתי את ראשי על חזהו הרחב, מתרפקת עליו, חשה את חום גופו כמו שזמן רב כבר לא חשתי. עצמתי את עיני, מתמכרת לתחושת הבטחון שגופו נוסך בי. נשימתי נהיית איטית יותר ויותר כשהצמרמורות הנעימות בגופי גוברות באשמת ידו המלטפת ברוך את שערי, עפעפיי העצומות וקו הלסת שלי.
את כותבת מדהים ,אני מרגישה בתוך הסיפור.
*רק שתדעי רוב האנשים אוהבים סוף שמחר (אז ממש חבל אם נייט ימות).
מצדיעה לך יש לך עתיד מזהיר.
ותמשכי מהר מהר את הסיפור המהם הזה , דחוף!!!!!!!!!!!.
*רק שתדעי רוב האנשים אוהבים סוף שמחר (אז ממש חבל אם נייט ימות).
מצדיעה לך יש לך עתיד מזהיר.
ותמשכי מהר מהר את הסיפור המהם הזה , דחוף!!!!!!!!!!!.
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים
נח , היונה ומצבנו הנוכחי יונה אחת שולחה אל תוך עולם רטוב הוא לא אמר לה שהכל חרב כשהיא פרשה כנפיה היא חשבה : "יהיה ..
" לאן נוסעים קיקיסטה "? שאל גוש והכנסתי את הכרטיס אשראי לכיס ." לקניון miss " חייכתי ." לקניון של המותגים "? התפלאה אמ..
~לאחר חודשיים~״איפה הפאקצה שלי?!״,אני מחקה דודה שמנה וצובטת את לחייה של הולי״שלום גם לצפונה שלי!״, היא צובטת גם ..
כל המחבריםמחברים מומלצים
תגובות אחרונות
סה"כ
סיפורים
13934
סיפורים
13934
סה"כ
מחברים
2460
מחברים
2460
משתמשים
אונליין
14
אונליין
14













.gif)


))))))))).gif)


תאריך: 14.06.11
תמשיכי :')