בתוך משולש 9

צוות רפואי ניגש אל מיטתו..הם הוציאו אותי החוצה.
הוא מתעורר.וזה כנראה,בגלל,שהצלחתי לחדור אל מעמקי נשמתו.הוא שמע אותי.
הם לקחו אותו לניתוח..
חיכיתי מספר שעות בחדר ההמתנה..
לפתע,כל מערכת היחסים שלנו קיבלה טון,שונה.
לאחר שעבר את ניתוח החירום,והתאושש ממנו,הייתה לי הזדמנות..לדבר איתו.
"מה את עושה כאן?"הוא שאל,בקול חלוש.
"דניאל,"פניתי אליו..נושכת את שפתיי..
"לין,"הוא פנה אליי,נוגע בפניי,"באמת ישנת כאן?"
"כן."עניתי,"דאגתי לך..איין לך מושג כמה אני מרגישה אשמה."
"את לא אשמה,מלאך שלי.."ניחם אותי.מניח את כף ידו על הפנים שלי ומביט בעיניי.
כשאני מביטה בו..מתפתל מכאבים.
"מה קורה לך?"שאלתי..
"כואב לי.אני לא יכול לזוז."אמר נאבק בכאב שתקף אותו.הכאב,שיתק אותו.
"אני אבקש מהאחות לתת לך,משככי כאבים."אמרתי.
כשברגע לאחר מיכן,נכנסה אחות לחדר,והחדירה לו עירוי מורפיום לווריד.
הוספנו לדבר,שנינו אפופי כאב.
"למה נסעת בגשם השוטף הזה?" שאלתי..
"לא היה איכפת לי יותר מכלום." נאנח.."רציתי למות."
"למה?"שאלתי.
"מאותה סיבה שאת כאן."אמר,אוחז בכף ידי.
"הלב שלך פצוע.וגם שלי..פגענו זה בזו..סתם.,התחלתי לומר,"בשביל מה? בשביל מה,דניאל? זה לא שווה את זה."
"את שווה את זה,לין.איין לך מושג,כמה אני אוהב אותך.אני כל כך,מאוהב בך,שאיין לך מושג".נאנח."ואני אמות,כדיי להוכיח לך את זה."
"אל תדבר ככה."ביקשתי.
"זה מה שאני מרגיש.."הוא אמר.
כשאני ,מניחה את ידו על החזה שלי..
",אתה מרגיש את זה?"שאלתי.."הלב שלי,דופק כל כך חזק כשאתה לידי.זה מה שאני מרגישה.ואיין אחר שמרגש אותי כמוך.אני לא יכולה לנשום,כל פעם שאת המנשק אותי,או רק מביט בי,בעיניים המדהימות שלך.
אני אוהבת אותך,דניאל." כשהוא חש,כאילו..במין מגע 'קסם,חבשתי את ליבו הפצוע,המדמם.ואני,חשתי במגע שפתיו..שנישקו אותי,באהבה.