בתוך משולש 4

כעבור זמן מה..
הפכנו,לזוג..דניאל השוטר ואני.
סיפרתי על כך לאופיר..עד כה,דניאל ואופיר לא ידעו דבר זה על קיומו של זה.
ניסיתי לתמרן בין שניהם.זה לא היה קל.למרות שאופיר ידע,שאני והוא,כבר לא ביחד.
"אז,אני מבין שאין לי סיכוי איתך,"הוא נאנח.
"אופיר,אני עם גבר אחר."אמרתי..
"טוב לך איתו?" שאל.
"אפשר לומר..."ניסיתי ליפות את זה בפניו.
"מה זה אפשר לומר? תני תשובה פשוטה וקצרה.או כן או לא."הוא דרש.
"אז,כן."עניתי,"טוב לי איתו. ואני לא רוצה לשבור לו את הלב."
למרות שדניאל אמר לי שנזרום..כמו שרציתי.
קשר קליל..אנחנו לא קושרים זה את זו.
לא ידעתי,מה עומד לקרות..כשאני יוצאת עם הבחור המתוק הזה,כבר..חמישה חודשים.
לא ידעתי מה אני רוצה בעצמי.היו רגעים שפשוט,רציתי להיות לבד.
לא הבנתי..מה קורה איתי בעצם.ומה מתרחש בליבו של דניאל..תפסתי איתו שיחה.
"אז,את רוצה..לנתק איתי את הקשר?"הוא שאל.
"כן.,עניתי.."אני..דיי,אני לא יכולה.."למרות שבליבי,חשבתי אחרת..אני אוהבת אותו.ועד שלא יצהיר על רגשותיו,אין לי כוונות להיות לידו.פחדתי להפגע,שוב.
"למה?"..שאל אותי.."לא טוב לך איתי?"
העמדתי אותו במבחן.אם הוא לא יגיב,על הפרידה הזו,ברגש..אז,זה לא זה.
"אני חייבת הפסקה."אמרתי.
"פגעתי בך?"הוא שאל.."אם פגעתי בך..אני מצטער .."
"לא."עניתי,"זה לא קשור אלייך.זו אני."
"אז..זה נגמר,"הוא אמר..
בערב שלאחר מיכן..ישבתי בחדרי..בוכה..
לפתע,שמעתי דפיקה בדלת..
דניאל עמד מולי,אוחז בידו ורד..
"למה חשבת שאני הולך לוותר עלייך בייתר קלות?"שאל אותי..כשאנחנו,יושבים בחדר שלי,על המיטה.
"פחדתי.."התחלתי להודות באמת.
"אני לא מסוג הגברים שיצאת איתם."אמר.."זה רק מראה שאת עדיין לא מכירה אותי."
"דן,אנא ממך.."נאנחתי,כשהוא אוחז ביד שלי..כשלפתע הבחנתי בדמעות שזולגות מתוך עיניו..
"למה..את עושה לי את זה?"הוא שאל.."איין לך מושג מה עשית לי.את לא בוטחת בי,וזה כואב.זה כואב לין."
מיסכן..הצטערתי כל כך,על כאב הלב שגרמתי לו.
"אתה יכול ללכת?"אמרתי,עצובה.
"לא."ענה.
"למה?" שאלתי.
"מה את עושה לי?"הוא שאל.."את בוחנת אותי??..את לא מבינה,שאני אוהב אותך?"
"אתה..מה?"הבנתי לפתע..
"אני אוהב אותך.."אמר,אוחז בידי.."ואני מתכוון להלחם על ליבך.גם אם זה עומד להיות כואב.זה לא מה שירתיע אותי.אני מוכן לגרוע מכול."