החיים על פי קים- פרק 9

"להתראות מתוקה" בירכה אותי אמא לפני שיצאתי מהרכב
"שיהיה" אמרתי באדישות וטרקתי את הדלת בחוזקה، אמא צפרה ואני הסתובבתי אליה במבט נבוך - "מה?"- שאלתי בעצבים
-" אני אוהבת אותךךךך!" צעקה מהרכב וגרמה לכמה ראשים להסתובב כשחיוך מלגלג על פניהם.... אוחחח! האמא הזאת יודעת לעשות רק פדיחות!
כשעברתי על פני הרכבים שחנו בחניה הפרטית של בית הספר ראיתי את דימן שעון על המכונית השחורה שלו כשחבורת בנות רעשניות מתלקקת עליו...
כן، כמעט שכחתי לציין אבל דימן הוא...אחמממ... קצת קשה לי לומר את זה... אבל... הוא סוג של ח...חת...יך...
אהההההההההההה!!! אני לא מאמינה שאמרתי את זה!! זה היה כ"כ נורא!! פויה קים!!
אבל הייתי חייבת שתדעו בערך עם מי יש לי עסק، אז כמו שאמרתי - דימן הוא סוג של מלאך בבית ספר שלנו،הוא סופר עשיר، סופר פופולרי והתלמיד הכמעט יחיד שהמורים מזדנבים אחריו...
כך שאם במקרה אני זורקת לו "מכוער" כל מי שסביבי חושב שהחלקתי על השכל...
נו באמת، איך אפשר לומר על בחור חטוב ושרירי עם העיניים המעלפות בצבע ירוק-אפור، ועם השיער השחור שנופל על הפנים שלו בצורה סקסית כ"כ ،ועם החיוך המדהים שלו שחושף מאחורי טור שיניים ישרות ובוהקות בלובנם- מכוער??!!
איך לא יחשבו שאני משוגעת??!! לכן אני מתמידה לקרוא לו "מטומטם" ו"טיפש" ו"אדיוט" ועוד...
למרות שגם זה לא ממש נכון- כל הציונים שלו ממש מעולים... אמרתי לכם שהמורים משוגעים עליו??!! טוב، כמעט כל המורים...
"היי קים!" קרא אלי דימן כשעברתי לידו، סובבתי את ראשי והסתכלתי עליו בזלזול - "מה אתה רוצה?" -
"אממ...סתם، פשוט שמעתי שהאמא המקסימה שלך אוהבת אותך..."צחקק דימן וגרם לכל הבנות שסביבו לפרוץ בצחוק
"תינוק..." סיננתי לעברו והמשכתי להתקדם לבית ספר
חתיך או לא חתיך- אני פשוט שונאאאת אותו!!!

* * *

"ואז הוא אמר לי שאני יפה אבל לא התרגשתי מזה، כאילו אין לך מה לחדש לי??" נו באמת، איזה פסיכופט..."
"מגי סתמי לרגע!" בקשתי ממנה בקול לחוץ תוך כדי שאני מנסה לפתור תרגיל מסובך במתמטיקה.
"אהה...אופסלי، אני מפריעה לך?? לא שמתי לב، פשוט רציתי שתגידי לי מה לעשות עם גורג، כאילו הוא חמוד והכול אבל הוא מתחיל לשעמם אותי כ---"
"מגי، סתמי!!!" צעקתי לעברה... אופס، זה היה יותר מידי בקול...
לרגע כל הכיתה השתתקה והחליפה מבטים ביני לבין מגי ולאחר מכן הם התחילו לפרוץ בצחוק והמורה חטף את הכריזה... "סאמרס! זאת היית את שצעקה עכשיו??!!" שאל בטון כעוס
- נו באמת، כאילו שהוא לא יודע... -
"אממ... נראה לי" עניתי בגמגום קל
"את יודעת מה את צריכה לקבל עכשיו...?" שאל שוב בקול חמור
"אממ...חנינה?" השבתי ברוב טיפשותי
"לא!! את נשארת לריתוק - גברתי הצעירה -! " אמר וסימן משהו ביומן שלו
"לא!! לא!! לא!! אני לא יכולה להשאר לריתוק!" התחננתי בקול בוכים כשנזכרתי שזו הפעם השלישית שלי השבוע... אמא לא תאהב את זה...
אבל עוד לפני שהמורה הספיק להגיב - מגי נעמדה במקומה חטפה את מחברתי והתקרבה אל המורה בגב זקוף " מיסטר שפרד، זו אשמתי، קים פתרה תרגילים ואני הפרעתי לה، הנה אתה רואה? זו אשמתי לא אשמתה..." מגי הראת למורה את מחברתי
פערתי את פי בחוסר אמון - מגי..? כאילו הודתה...? שהיא..? הפריעה לי..??? מה הולך כאן??!!
המורה הסתכל על מגי במבט בוחן "בסדר סאמרס، אני אבליג לך הפעם ואותך - גברת מגי- אני מזהיר..." נכנע המורה לבסוף וסידר את משקפיו העגולים על חותמו
מגי חזרה לכסאה בחיוך מאושר ואני נשמתי לרווחה
"איך עשית את זה?" שאלתי בהשתוממות
"מממ... יש לי קסם מיוחד" ענתה וסידרה את חצאית המיני שלבשה...

* * *

"אני שונאת את שיעור מדעים!!" התלוננתי למגי שליותה אותי למעבדה המזורגגת.
מגי צחקקה וטפחה לי על השכם בעידוד " את חזקה، את תשרדי את זה.."
"אני רואה שאת ממש נהנת לראות אותי מתייסרת שם..." עשיתי פרצוף חמוץ- מזויף
"תאמת שכן- אבל קים סאמרס היקרה- תוכלי להגיד לי מהי הסיבה האמיתית שאת סובלת שם?" ביקשה מגי בהתענינות מזויפת כאילו היינו בראיון או משהו כזה
כמובן، בגלל ---" "---- דימן" השלימה אותי מגי והתפוצצה בצחוק
"מה את צוחקת?? את יודעת איזה מעצבן זה לשבת לידו?! כל פעם הוא מסבך אותי בצרות، לא מספיק המורה מחומם עלינו גם ככה...." אמרתי בעצבים ולחיי התלהטו
"חחח..... אוקי אוקי، זה פשוט כ"כ מצחיק עד כדי תסכול לראות אותכם רבים כל פעם מחדש... תסתדרו כבר!!" טענה מגי ונסתה לבלוע את נחרת הצחוק שאיימה לפרוץ מתוכה
"את משוגעת... את יודעת שזה בחיים לא יקרה" ציינתי ביובש ונפרדתי ממנה.

כשנכנסתי למעבדה נוכחתי לגלות שהשיעור התחיל
"שוב מאחרת סאמרס?" שאל המורה בקול הציצני שלו
העברתי משקל מרגל לרגל והסתכלתי על הרצפה במבוכה " כנראה שכן..."
"את רוצה לספר לנו למה?" המשיך המורה בחקירה הפרטית שלו، תאמינו לי היה חסר שם רק חדר חשוך، שולחן ומנורה מסנוורת...
"או-קי، אז ככה ، בהתחלה הלכתי לשרותים ואז היה חסר שם טישו، אז חפשתי את המנקה איזה עשר דקות ולא מצאתי אותו، ואז נזכרתי שיש לי טישו בארונית، אז הלכתי לארונית שלי אבל אז בדיוק ראיתי את המנקה שוטף את המסדרון אז פשוט חיכיתי שהוא יסיים ואז----"
"בסדר בסדר!! שבי במקומך במהירות!" קטע אותי המורה בחוסר סבלנות כאשר הבין שאני בודה סיפור ממעמקי המוח הפרוע שלי...
חייכתי בסיפוק והתקדמתי לעבר המקום הקבוע שלי
"אחלה סיפור" לחשש דימן לאוזני כשהתישבתי
כמו שהזכרתי- זה סיוט לשבת ליד דימן...
הכל בגלל המורה המטומטם שלנו שהחליט לעשות הגרלה מטופשת לגבי מיקום התלמידים בתחילת השנה... וכמובן שהגורל כ"כ "אוהב" אותי- אז לכן יצא לי בהגרלה שאני יושבת ליד דימן בשיעורי מדעים...
-אני שונאת הגרלות...
-אני שונאת את המורה המפגר שלנו...
-אני שונאת את שיעורי מדעים...
-ויותר מכל אני שונאת את דימןןןן.....!!
"אז... הכנת שיעורים?" שאל דימן בלגלוג ונשען על כסאו
-שוויצר- הוא יודע שאין לי אפילו מחברת מדעים...
"אני מבין שהתשובה היא לא..." מלמל באטיות כאשר גלגלתי את עיניי ולא חננתי אותו במבט
"אדיוט" סננתי מבין שיני ובעטתי ברגלו מתחת לשולחן
"אחחח.... מטומטמת!!" נאנק דימן ושיפשף את רגלו
"אופסלי، טעות שלי" אמרתי בהתממות מזויפת וגרמתי לדימן להתעצבן באחת
"תזהרי ממני קים، ממש כדאי לך להיזהר ממני..."
צחקקתי בבוז " למה מה אתה כבר יכול לעשות לי?" שאלתי ועשיתי תנועת ביטול בידי...


......


המשך בהזדמנות אחרת....