החיים על פי קים- פרק4

"קייייים קומי!!! כבר מאוחר!!" צעקה אמא מלמטה
פתחתי את עיני במצמוץ ויללתי בקול
"קים ، זו אזהרה אחרונה שלך! קומי כבר!" המשיכה אמא בקול המעצבן שלה וגרמה לכמה יונים שעל אדן החלון שלי להתעופף בבהלה
- די! נמאס לי! אין לי כח יותר-!
משכתי את השמיכה שלי עד למעלה מראשי ועצמתי את עיני، שתצעק כמה שבא לה- היום אני נשארת בבית!
וכמובן- כמו בכול יום- אמא עלתה עד לחדרי، פתחה את הדלת בתנופה והסיטה את הוילון הסגול מהחלון، אור שמש בהיר הסתנן לחדרי וגרם לי להסתנוור "די די! אמא ، סגרי את החלון!" צעקתי בחימה וכסיתי כמה שיותר את פני בשמיכה.
אמא חייכה בסיפוק והתחילה למשוך לי את השמיכה
"בוקר טוב נסיכה" אמרה תוך כדי שהיא ואני רבות על השמיכה
"הגיע הזמן לקום לבית ספר..."


* * *

אוקי، אז היא *שוב* ניצחה אותי ולבסוף הייתי מוכרחה לקום מהמיטה ולהתארגן לבית הספר המחורבן שלי.... אני שונאת כשהיא מנצחת، היא עושה את זה כל פעם מחדש....
כאילו، היא לא יכולה לתת ליום אחד מהחיים האומללים שלי כדי לישוןעד מאוחר??? בקושי בשבת היא נותנת לי לישון עד 10!! היא טוענת שכשקמים מוקדם היום נהייה "יפה" יותר...
פחח... ספרו לסבתא!!
אמא הסיעה אותי לבי"ס וכמו בכל בוקר התחלנו להתווכח על זה שאני מתביישת שהיא לוקחת אותי לבי"ס ושאני צריכה רכב משלי כי אני כבר בוגרת ובלה... בלה... בלה...
"מה פדיחות בזה?? אז את לא כמו כל הנערים האלו שיש להם גיפ אדום עם גג פתוח- ביג דיל!"
התעקשה אמא כשהתחלתי לפתוח שוב את הנושא הזה...
"זה לא קשור! *את* מביאה אותי- בלי להעליב אמא- זה גורם לי להראות חנונית מטומטמת!"
"אז מה، את יודעת כמה ילדים היו רוצים להחליף אותך??" טענה אמא בקול הנחרץ שלה
"אוף...לא משנה" רטנתי וטפחתי לעצמי על הראש -אמא בחיים לא תוכל להבין אותי، אין טעם להתוכח איתה עכשיו-
" יופי، אני שמחה שאת מרוצה" סיכמה אמא את השיחה בחיוך המנצח שלה והחנתה בחניה הריקה שליד הבי"ס שלי...
אוף! למה היא לא יכולה להבין אותי אף פעם?!
לכולם יש רכב משלהם...או שלפחות הם באים עם חברים אבל אני היחידה כמעט שנגררת עם האמא המפדחת שלי!
אילו מגי היתה גרה קרוב אלי-אז זה היה מסתדר איכשהו، אבל היא גרה בקצה השני של העיר...באסה...
ולפני שתשאלו "מי זאת מגי" - אז אני כבר מספרת לכם שמגי היא החברה הכי טובה שלי، ז"א، יש לי הרבה חברות וידידים אבל מגי היא "החברה" ، איתה אני עושה כמעט הכל ורק לה אני מספרת את הסודות שלי...
---"שיהיה לך יום טוב מתוקה" אמרה אמא וטלטלה את כתפי
"גם לך، ביי" השבתי בקרירות וטרקתי את הדלת- שתדע שאני ממש כועסת שהיא כל פעם עושה לי את אותו
מיד כשנכנסתי לביצפר מגי קפצה לי ממול הפרצוף
"קים! קים! קים! קים!!! את לא מאמינה מה שמעתי עכשיו!!!" צהלה בקול נרגש ומחאה כפיים
"מיסטר שפרד מעד במדרגות ושבר את הרגל??" שאלתי בקול מלא תקווה כשנזכרתי שלא עשיתי שיעורים בספרות
"ממ...קרוב، אבל לא" - "אז מה קרה?" גלגלתי עיניים בעיפות והתקדמתי לעבר הארונית שלי
מה כבר יכול להלהיב את מגי שכבר לא הלהיב אותה??
הבחורה הזאת מתלהבת מכל דבר:
חתולים
בחורים
מכוניות
נמלים
אוגרים
בחורים
פירות טרופיים
תינוקות
כלבלבים
נעלים
בחורים
עגילים
שירים
בחורים כבר הזכרתי...??? כןןןןן
"מיסטר אקו יצא לחופשת לידה!!" הודיעה בהתרגשות ונופפה את ידייה באוויר
"מה????" שאלתי חסרת הבנה
"ז"א ، אישתו ילדה אבל הוא לקח את החופשה... לא משנה، בקיצור، נחשי מי מחליף אותו...??" המשיכה לשאול אותי
"עוד מורה חסר מזל?" השבתי בצניות ופתחתי את הארונית שלי
- ואוו! אני חייבת לסדר אותה מתישהו...-
"בדיוק! ונחשי עד כמה המורה הזה חמוד מ-1-10..."
"אפס??" עניתי מבודחת ודחפתי לתוך הארונית את ספר מדעים
מגי החמיצה לעברי פנים ושילבה את ידה על חזה "אני רצינית" אמרה בטון נעלב במקצת
הסטתי את שערי השטני לאחור ומשכתי את ספר היסטוריה כשאני מחביאה חיוך מאחורי שפתיי
מגי המשיכה לעמוד כך כמצפה למשהו ، נכנעתי והסתכלתי עליה בחזרה "סורי، אני מבטיחה להיות רצינית עכשיו" מלמלתי
"אוקי،אז בקיצור ، השמועות מספרות שהמורה החדש הוא בסה"כ בן 28 וסטלה שראתה אותו אמרה שהוא חתיך הורס!! כזה שאת רואה רק בחלומות שלך... או לפחות בסרטי אימה שהשחקן שם הוא גיבור כזה עם שרירים ו----"
בשלב מסוים הפסקתי להקשיב לה، מזל שהיא לא יכולה לקרוא את המחשבות שלי...
כאילו، נו באמת! אז "מורה החדש " ב א ללמד אותנו והוא נראה כמו מלאך- ביג דיל!!!
ממש אין לי עצבים לזה... ושכחתי לציין לכם עוד פרט קטנטן על מגי...
היא חולת בנים, אוקי?? היא נדלקת על כל בחור שני שהיא רואה- כמה שאני אוהבת אותה לפעמיים אני לא יכולה לסבול את הקטע הזה, היו לה בערך 300 חברים , היא בחורה יפיפייה עם עיני דבש ושיער בלונדיני חלק שמתנפנף ברוח, אז אין פלא שאין לה בעיה להחליף בחורים כמו גרביים...
אני לעומתה מחפשת משהו אמיתי יותר, עד שאני אמצא דבר כזה בעולם המזורגג שלנו..
---" ואז אמרתי לה : 'מה?? זה לא יתכן!' והיא ענתה לי: ' כן, זה כן יתכן' ואז אמרתי לה---"
"וואוו וואוו וואו! תעצרי רגע, אני לא בקצב שלך.." קטעתי את מגי שהסיפורים "המרתקים" שלה התחילו לבלבל אותי
"טוב, לא משנה, בואי לכיתה ממלא עוד 2 דקות צלצול ובטח אמילי וקייט כבר מחכות לנו, סיכמנו שנתפוס מקום ראשון כדי שנוכל להשקיף על המורה החדש טוב יותר" צחקקה מגי וגררה אותי לכיוון הכיתה.
לעזאזל! אני שונאתץ היסטוריה!! ואני שונאת לשבת במקום ראשון!!
אני לא יודעת למה בחרתי במקצוע המטופש הזה.. אולי בגלל שמגי שיכנעה אותי שקל להבין אותו...כן בטח, יעידו הציונים ה"מעולים" שלי..
חווץ מהיסטוריה אני לומדת עם מגי גם מתמטיקה, ואומנות , את שאר השיעורים אני לומדת עם חברי הנוספים
כשנכנסתי לכיתה פגשתי במבטו של דימן -הידוע לשימצה- כן.. גם דימן לומד איתי היסטוריה...וגם הבעה ומדעים..באסה...
דימן קרץ לי בחיוך מתגרה ומתח את רגליו שמתחת לשולחנו, גלגלתי עיניים בבוז והתמקמתי במקום ראשון ליד מגי הנרגשת
"אני כבר מתה לראות אותו!" לחששה בחוסר סבלנות וזזה במקומה כל רגע, נשפתי בעצבים וקשקשתי על דף ריק במחברתי
חסר למורה הזה אם הוא לא נראה טוב......


* * *
כשיצאנו מהשיעור מגי היתה בעננים...
כן... המורה היה חתיך ביותר, משהו מיוחד.
כשהוא נכנס לכיתה כל הבנות הפסיקו לנשום, אני חייבת להודות שגם אני התרשמתי אבל כשהוא התחיל לקרוא שיעורי בית -וכמובן שלא עשיתי שיעורי בית- אז הוא התחיל להרצות שזה ממש חשוב לעשות שיעורים וזה...בלה...בלה...בלה...
ואז כשהוא סימן לי איקס גדול ביומן שלו - התחלתי לשנוא אותו..., בכול זאת, הוא בן 28!! והוא מורה!
רק למגי אין בעיה עם מורים זקנים בני 28... מגי כ"כ מוזרה לפעמים.
"אני מתה על שיעורי היסטוריה.."לחששה מגי ברחפנות וכמעט שנדפקה עם העמוד שהיה לפניה, תאמינו לי , אם זה היה אפשרי הייתם רואים לבבות מרחפים סביב ראשה...:)