הטיול לצפון | פרק 7

*נקודת מבט מאי*
התעוררתי והסתכלתי על השעון. השעה הייתה 07:30. קמתי ממיטתי, התלבשתי, צחצחתי את שיניי והערתי את כולם.
לאחר שכולם התארגנו, יצאנו לחדר האוכל. בדרכנו החוצה, ראיתי את אור. "בוקר טוב ילדונת, איך ישנת?", שאל ונשק על לחיי. "בוקר טוב גם לך! ישנתי מעולה, איך אתה ישנת?", שאלתי והחזרתי לו חיוך, "גם!", ענה בחיוך, "את באה לחדר האוכל?", המשיך, "כן", עניתי והלכנו לאכול.
התיישבנו באחד השולחנות והתחלנו לאכול. ישבנו, אני, אור ומשפחתי. רציתי לשאול מדוע דנה ואורי, אך לא שאלתי.
לא הורדתי את מבטי מאור, וכך גם הוא. ישבנו כאילו רק שנינו נמצאים שם.
לפתע, אור עשה לי סימן לקום. קמתי, "טוב...אה.. אני הולכת לחדר...", אמרתי והלכתי. ואז ראיתי את אור מאחוריי. "בואי", אמר, לקח את ידי והלך.
הגענו למן שדה פורח וירקרק! והמון איילים.
"וואאוו איזה יפיפה!", עמדתי והסתכלתי סביבי. "כן.. כמוך..", אמר וגמגם. הוא השפיל את ראשו כדי שלא יראה שהסמיק, אך ראיתי. התקרבתי אליו ונשקתי על שפתיו, ונשכבתי על הדשא הירוק.
*נקודת מבט אור*
היא התקרבה אליי ונשקה על שפתיי, ונשכבה על הדשא. נשכבתי על ידה. "תראה את הענן הזה!", הצביע על אחד העננים, "הוא נראה כמו כריש מעופף!", המשיכה וצחקה. הצבעתי על ענן אחר, "והוא נראה כמו מטוס מקולקל", צחקתי גם אני.
כך ישבנו ופטפטנו, כאילו הזמן נעצר.
ליוויתי אותה לחדרה. "תודה על הכל.. נהניתי מאוד", אמרה וחייכה, "גם אני... מאוד", אמרתי. נשקתי על שפתיה. מתוקות כ"כ. נתתי לה חיבוק חמים, והלכתי לחדרי.
נכנסתי לחדרי, חלצתי נעליי ונשכבתי על מיטתי. אורי ודנה לא היו בחדר, כנראה יצאו. החלטתי שאלך להתקלח. התפשטתי ונכנסתי למקלחת. מים רותחים, זה מה שאני צריך עכשיו. פתחתי את ברז המים, ושמתי על המים הרותחים. היו אדים מרוב חום.