הכל מההתחלה-פרק 4

גל?!
"היי כריס"
"הו..היי גל"
הרגשתי איך אני מסמיקה.אוףףףף!!,פעם הבאה אני שמה מייק אפ.
הרבה מייק אפ.
"אני מצטער שלא אמרתי לך כלום-"
"אהה זה בסדר,היי למה אתה עומד בחוץ?,תיכנס!" חייכתי לעברו ונתתי לו להכנס.
הוא החזיר אליי גם חיוך ונכנס.
"את לבד בבית?" שאל.
"אההה..כן.אמא יצאה לקניות ואבא עדיין בעבודה" החלקתי לתוך הכורסה האהובה עליי וגל התיישב לידי.
"ראית את המכתב?" שאל.
"כן בטח..היו אחרי הלימודים...." אמרתי והבטתי בגל הוא סובב את ראשו הצידה אז הביטה ברצפה.
החלטתי גם לסובב את ראשי "למה לא אמרת לי דבר שליאן היא בת דודה שלך?" סובבתי את ראשי אליו וחיכיתי לתשובה.
גל הסתובב במהירות המום והביט בי ואז נראה כאילו מצטער "כן...זה נכון".
"למה לא גילית לי דבר?" הבטתי בעיניים שלו והוא פשוט קם וניגש לשירותים.
הבית שלנו היה אחד הבתים הכי גבוהים בשכונה ואני דווקא די אהבתי את זה.
ניגשתי למטבח להכין לי לשתות משהו ואז שמעתי את גל יוצא מהשירותים ומיהרתי חזרה לסלון.
החלקתי לכורסה במהירות ושתיתי את הקוקה קולה לשי מהפחית בשקט.
"אני מצטער שיצאתי באמצע פשוט הייתי חייב דחוף" אמר גל וחייך אליי חיוך נחמד.
"זה בסדר" אמרתי ומיהרתי לעבור לנושא הבא "אתה באמת אוהב אותי עדיין או שיש מישהי אחרת?" שאלתי ושתיתי מהקוקה קולה שלי בלחץ.
"כן..למה נראה לך שאני אוהב מישהי אחרת?,אני אוהב אותך כריסטי ואת יודעת את זה!" הבטתי לצד,ידעתי שהוא מנסה לתפוס את המבט שלי אליו אבל לא רציתי להביט בו,דווקא לא עכשיו.
"אני מצטער..כנראה באתי בזמן לא טוב..." גל קם מהכורסה שהיתה לידי וצעד לעבר הדלת.עזבתי הכל ורצתי לחסום אותו.
"לא!!,אני זאת שאמורה להצטער!,אני מצטערת שהתנהגתי ככה..." אבל אז גל השתיק אותי לפני שאומר עוד מילה.
"ששש...עכשיו תהיי בשקט.." הוא התחיל להתקרב אליי ופתאום נזכרתי,לוסי!,לוסי עדיין על הקו!!.
"אההה,רגע" אמרתי ורצתי לשפורפרת.
"הלו לוסי?"
"כן?,את יודעת שאני מחכה כבר שעה אבל זה היה כיף כי שמעתי את כל השיחה שלכם וזה..." חרא.
"טוב אני צריכה לנתק בקיצור"
"סבבה,בהצלחה,יש לי הרגשה למשהו מעניין שהולך לקרות כאן...אה לא בדיוק כאן..שם.אצלך.בבית.טוב ביייייי!"
סוף סוף היא ניתקה וניגשתי לגל.
גל נאנח "אני צריך ללכת הבייתה" ראיתי על פניו שהוא רצה להגיד לי או לעשות עוד משהו אבל הלכתי בזמן הלא נכון.
"טוב אבל תבטיח לי שתבוא מחר באותה שעה"
"מבטיח"
גל התרחק מהבית שלי ולא יכולתי להפסיק להסתכל עליו.הרגשתי שלא התנהגתי נכון,לא עשיתי את הדבר הנכון,שום רעיון לא צץ,מה הוא רצה לעשות או להגיד?.
"כריסטי!!,כמה זמן את עומדת כאן ושומרת על הרחוב,מה כבר קיבלת משרה לקיץ?" פתאום שמעתי את אמא אחרי הקניות.
"הו..היי אמא,אהה לא חשוב מה עשיתי תשכחי מזה טוב?" ורצתי לחדר במהירות.
"היום הדור של הילדים כה מוזר שאי אפשר להבין אפילו את השפה שלהם" מלמלה אמא ונכנסה הבייתה.