הקללה-פרק 9

ניקול הביטה בו,חיוורת וחלשה...כשהוא מוסיף להביט בה..מלטף את פנייה.
"אתה המלאך שלי.."לחשה לו,מביטה בו כדמעות זולגות גם מעינייה.
כשלרגע,סגר את עיניו..
"אני לא מוכן לאבד אותך.."נישבע בפניה,כשהוא חושב על דרך פעולה מול סיליה המרשעת.."גם אם אצטרך לתת את עצמי למענך."
"....מה אתה עושה?"שאלה אותו..
"אתה תתאבד למענה."אמרה סיליה,שהופיעה לפתע בחדר..
"לא!"קרא,"אני לא אתן לך לפגוע בה!"
"זו הבחירה שלך..אם תבחר לא נכון..היא תמות.רק דע,כי בידי הנוסחה שתציל את חייה."אמרה לו.
"זו מלכודת.."אמרה ניקול,"אל תקשיב לה..היא תהרוג אותך."
"אני לא מסוגל לחיות בלעדייך.."הוא נאנח,מביט בעינייה בצער.."חיי לא שווים אם אין לי אותך."
"ריק,לא!"אחזה בידו.
"עלייך להחליט..או שאהובתך,תמות."הזהירה אותו המכשפה.ריק הביט וליטף את ראשה.המחשבה שיאבד אותה,קרעה לו את הלב.הוא מוכן לעשות בשבילה,הכל.
"ניצחת.."אמר נוצר את דמעותיו,"אני מוכן להיות עבד האהבה שלך..בתנאי שתצילי אותה."
הוא ראה כי לא נותרה לו שום ברירה אחרת.עמדו מולו שתי ברירות:או להיות עם סיליה ולהציל את ניקול,או לתת לניקול למות.כסיליה,מחופשת לאחות,אחזה בידה מזרק עם חומר סגול והזריקה אותו לעירוי הדם.החומר חדר במהירות למערכת הדם,והחל לפעול.במהרה,הדימום הפסיק והפצע,נסגר כלא היה.
"אני מיצטער.."אמר בדמעות..מלטף את ראשה,ונושק על מצחה.ותוך מספר שניות,נעלם,עם סיליה.
"ריק???"קראה,מנסה להבין מה בדיוק קרה שם באותו הרגע...ואז,היא קלטה.הוא איננו.נעלם כלא היה.
"לא!"קראה פורצת בדמעות.."לא!חזור אליי!",מנתקת את עצמה מכל המכשירים ומתלבשת..מתחבאת הייטב בכדי שלא ישימו לב לכך שהיא נעלמה.היא החלה,בורחת,מביית החולים..מסתתרת בחוץ מאחורי מכונית כשדמעות זעם קולחות וזורמות מעיניה,כשגשם זלעפות יורד בחוץ.טיפה אחת מתנפצת אל הריצפה והופכת ליצור קסום,בדמות אישה.אישה יפייפיה.
"מי את?" היא נרתעה לאחור.
"אני קירה."ענתה הבחורה היפה.."אחותה של סיליה המרשעת."
"אוי לא."קראה,"אל תגידי לי שגם את מרשעת."
"לא."חייכה,חיוך שהאיר את פנייה באור יקרות.."אני האחות בעלת לב הזהב.סיליה,היא אחותי הרעה."
"מדוע..הופעת בפניי?"שאלה ניקול.
"ראיתי את מצוקתך.ריק ואת נועדתם זה לזו.אל תדאגי,הוא לא יוותר על ליבו."ענתה קירה.."אני הולכת לנקום בה חזק על כל החטאים שלה במשך השנים."