חייו של כוכב לנצח - פרק 83

נסעתי בלימוזינה.
"חם! המזגן דולק?" שאלתי.
"הוא מקולקל" ענה הנהג.
"יכול להיות גרוע יותר?..." שאלתי.
אז הלימוזינה עצרה.
"נו באמת! אנחנו לא באיזה סרט מצוייר! מה קרה?! יש פאנצ'ר? אין דלק?" שאלתי בכעס..
"הלימוזינה הזאת ממש זקנה..." מלמל הנהג "צריך לקחת אותה לתיקון, בנתיים תחכו בחוץ, נדאג ללימוזינה נוספת".
יצאתי החוצה כששומרי הראש שלי מלפניי.
"יופי! עכשיו יזהו אותי..." מלמלתי בכעס.
"תתחפש" אמר הנהג.
"איך?! כל מה שיש פה זה חנות בגדי נשים וסופר!" אמרתי בכעס מסתכל סביב.
אז הבחנתי בבובה שלבשה בגד נשי (דא!) והייתה לה פאה... עלה לי רעיון.
נכנסתי לחנות וקניתי את הבגדים שהיו על הבובה כולל את הפאה שהייתה על ראש הבובה.
יצאתי מתא ההלבשה מובך ברמות... מה שאני עושה כדי להסתתר...
טוב, אני לא אגזים בהרגשה, אני רוב הזמן מסתובב עם בגדי נשים*
ישבתי על ספסל שהיה בקרבת מקום וחיכתי.
אז גבר אחד גבוהה עם שיער שחור בתסרוקת קצוצה התקרב אליי, נשען על הקיר באמירה: "שלום מותק, את באה לכאן הרבה?".
הסתכלתי עליו מסמיק.
"רוצה ללכת למועדון הריקודים שם?" שאל.
"אני לא עד כשי כך נשי! תסתלק!" אמרתי.
"אבל למה?! אני כל כך רוצה לנשק את השפתיים הרכות שלך, גברתי" הוא אמר.
"אני לא לדבר אנגלית" אמרתי, אז הוספתי בצרפתית: "אני מדבר צרפתית".
"מוזר! אין לך מבטא בכלל..." הוא אמר.
"מה זה?!" אמרתי בצרפתית "אני בן!" כעסתי.
"לא ראיתי את זה בא..." הוא אמר.
הורדתי את הפראה הבלונדינית.
"האנה מונטנה האמיתית!" הוא קרא.
"מה?!" אמרתי מופתע (חזרתי לדבר אנגלית) "אני לא האנה מונטנה! אני ג'סטין ביבר!" כעסתי.
"טוב, זה הגיוני" הוא אמר.
"מה זה?!" אמרתי בכעס, הבטתי אל הכביש וראיתי שהלימוזינה הגיעה.
פשטתי את החולצה ונתתי אותה יחד עם הפאה לבחור ההוא, לאחר מכן נכנסתי ללימוזינה.
בלי חולצה, אך עם מכנסיים רגילים (אלא שהייתי איתם מהראיון) התיישבתי בלימוזינה, הסתכלתי סביב ואז הבחנתי במישהו... סלינה.
"מה את עושה כאן?" שאלתי אותה.
"זאת הלימוזינה שלי" היא אמרה.
"אה... תודה" אמרתי.
כך נסעתי הבייתה והלכתי לישן.