חייו של כוכב לנצח - פרק 94| פעם ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית - מספיק!

"ילדה בודדה אחת פחות, ילדה בודדה אחת פחות...
את עומדת להיות ילדה בודדה אחת פחות!" סיימתי לשיר.
נכנסתי בזריזות אל מאחורי הקלעים, שם את הבגדים הפשוטים על שלי ואת הפאה ויוצא החוצה.
"רגע ג'סטין, משהו טעים!" הדהדה המחשבה בראשי.
הסתכלתי על סקוטר שאכל מאפה שנראה מגרה.
חטפתי את זה משולחנו אומר: "אני חייב לך".
רצתי מהמקום אל ג'יימי וטריין.
"הפעם השארת לנו?" הן שאלו.
"כן..." אמרתי ונתתי להן את המאפה.
"שיר שלם היה ולא באת!" החלה טריין לכעוס.
חייכתי חיוך נבוך.
"מה יש לג'סטין ביבר הזה גם - כן?! לא מסוגל לשיר שני שירים ברצף?! אם הייתי חברה שלו היית יכול להיות חברים ממש קרובים" אמרה ג'יימי.
"תאמיני לי, הרבה יותר קרובים ממה שאת חושבת..." אמרתי.
"אני אהיה חברה שלו!" כעסה לפתע טריין.
"היית מתה..." אמרה לה ג'יימי.
הן התחילו לריב.
"לא! אל תריבו!" אמרתי.
"ג'סטין שלי!" החלה לומר כל אחת מהן.
"לא... שיואו... נו... אתן המעריצות, מיליונים, אני - כלומר - ג'סטין! ג'סטין רק אחד..." אמרתי.
"תסתכל לי בעיניים ותגיד שג'סטין לעולם לא יאהב אותי!" אמרה טריין.
"אם תסתכלי לג'סטין בעיניים את תזהי אותו? לא משנה מה הוא לובש?..." שאלתי אותה.
"ברור" היא אמרה.
"טוב..." אמרתי מתרחק ולוקח ביס מהמאפה - "אני הולך לשתות מים! זה מצמי!" אמרתי.
עליתי לבמה בתור ג'סטין ושרתי שני שירים ברציפות.
ירדתי - שוב.
"וואו, אני עייף-מת... סוד מטופש!" מלמלתי בדרך אל ג'יימי וטריין.
"ניק?" שאלה ג'יימי.
"מה?" שאלתי.
"שעתיים לשתות?" המשיכה.
"אפשר גם שלוש..." חייכתי אליה.
"איפה ג'סטין הזה עכשיו?!" שאלה טריין.
"אני שוב צמא! שוב לשתות!" אמרתי.
"לא ניק, הפעם - אתה נשאר כאן!" סיננה ג'יימי.
"באמת?..." שאלתי.