ז'אנר: סיפורי אהבה
2 תגובות
חייו של כוכב לנצח - פרק 96| אמונות תפלות
*בפרקים הקודמים...*
ג'סטין הלך עם ידידות חדשות שהכיר במונטנה (הוא קרא לעצמו ניקולס) לשם הוא בא כדי להופיע ולהשתתף בסרט של ג'ים מרטין יחד עם מיילי סיירוס וסלינה גומז.
ההופעה הייתה שלו, ג'סטין ביבר, והוא היה צריך להחליף זהיות כל הזמן.
כשההופעה נגמרה ג'יימי וטריין (הידידות שלו) נכנסו אל חדר ההלבשה וגילו שג'סטין מסתיר את פניו.
כשהן שאלו אותו מדוע הוא עושה זאת, ולחצו עליו לספר, הוא החליט לספר להן את זהותו האמיתית.
*פרק 95 - אמונות תפלות*
"אני ניקולס" אמרתי מוריד את הפאה.
"אוווווווממממממייייייגגגגאאאאאאאאדדדדדדדדדדד!!!!!!!!!!" צרחה ג'יימי והתעלפה.
"כל הזמן הזה היינו לידך בבית הספררר!!!!!!!!!!!!" צרחה טריין בוכה.
"למה את בוכה?" שאלתי אותה.
"זה מאושר!" היא אמרה.
"טוב" אמרתי.
"מה בנוגע לג'יימי? היא לקחה את זה קשה..." אמרה טריין.
"תרימי לה את הרגליים כדי שהדם ברגלים שלה יזרום לראש" אמרתי.
"וואו ג'סטין! אני שוב מופתע ממך... פתאום נהייתה משכיל?!" שוב נשמע קולו של הג'סטין הזה שבתוך הראש שלי.
"טוב..." אמרה טריין.
"לא רגליים..." מלמלה ג'יימי פתאום.
"הא?" שאלתי מעט מבולבל.
"אני צריכה ה-נ-ש-מ-ה" היא אמרה.
"היא בסדר" אמרתי רגוע.
"מה?" שאלה אותי טריין.
"היא חייה!" אמרתי.
"כן, ניסתה לקבל ממך נשיקה החצופה הזאת... אני יכולה לקבל נשי-" אמרה טריין אך קטעתי אותה: "לא" אמרתי.
"אוף!" היא אמרה.
תפסתי במראה שלי אך היא הייתה מעט רטובה והחליקה מידי, נפלה אל הרצפה ונשברה לרסיסים.
"לא!" קראתי בעצב.
"יש לך עכשיו 7 שנים רעות" אמרה טריין.
"אני עצוב בגלל שהג'סטין הקטן שבתוך המראה התנפץ לרסיסים ו... מה?! מה 7 שנים רעות?!" נפל לי האסימון.
"זאת אמונה תפלה כזו..." אמרה טריין.
"זאת אומרת שיקרו לי דברים יותר נוראים ממה שקרה לי עד עכשיו?..." שאלתי את עצמי בקול רם.
"למה אתה מתכוון? שאלה ג'יימי.
"הספקתי להיפרד מאהבת חיי..." אמרתי אך ג'יימי קטעה אותי באמירה: "אוווו אני מסכימה שנחזור להיות יחד..." היא אמרה וחיבקה אותי.
"זאת לא את" אמרתי.
"אה" אמרה ג'יימי מסמיקה.
"אני ונלה נפרדנו,
עשיתי לעצמי פדיחות בהופעות
עשיתי לעצמי פדיחות בשאלות מטופשות כמו 'מה זה גרמנית?'...
נדבק אליי איזה יריב מעצבן
ואמא שרה עליי שיר עכשיו... מה אמא עושה לכל הרוחות?!" נפל לי האסימון.
זינקתי מהמקום אל החדר השני שמאחורי הקלעים.
הצצתי מבעד למנעול.
ישבו שם מלא מעריצות, כשאמא חיברה מילים חדשות ומאוד מחמיאות לNever say never!
היא בדיוק שרה את הפזמון (שבאנגלית ממש מתחרז).
"כן לפעמים ג'סטין מציק, = אני לעולם לא אגיד לעולם לא
וכמו דוב הוא יושן. = אני אלחם לנצח
כל הזמן מנסה למתוח אותי = כל פעם שיפילו אותי
ומספר לי כל דבר מליון פעמים = אני לא אשאר על הקרקע
אבל אני, = תמשיך
אבל אני, = תמשיך
אבל אני.... = תמשיך
אני אוהבת אותו..." = ולעולם אל תגיד לעולם לא
היא באה לשיר גם את הבית השני אבל פתחתי את הדלת בפתאומיות והמעריצות התנפלו עליי וקרעו לי את החולצה האהובה עליי.
"הינה מתחילות 7 השנים הרעות שלו..." אמרה טריין.
"היי! שמעתי את זה!" קראתי בכעס.
ג'סטין הלך עם ידידות חדשות שהכיר במונטנה (הוא קרא לעצמו ניקולס) לשם הוא בא כדי להופיע ולהשתתף בסרט של ג'ים מרטין יחד עם מיילי סיירוס וסלינה גומז.
ההופעה הייתה שלו, ג'סטין ביבר, והוא היה צריך להחליף זהיות כל הזמן.
כשההופעה נגמרה ג'יימי וטריין (הידידות שלו) נכנסו אל חדר ההלבשה וגילו שג'סטין מסתיר את פניו.
כשהן שאלו אותו מדוע הוא עושה זאת, ולחצו עליו לספר, הוא החליט לספר להן את זהותו האמיתית.
*פרק 95 - אמונות תפלות*
"אני ניקולס" אמרתי מוריד את הפאה.
"אוווווווממממממייייייגגגגאאאאאאאאדדדדדדדדדדד!!!!!!!!!!" צרחה ג'יימי והתעלפה.
"כל הזמן הזה היינו לידך בבית הספררר!!!!!!!!!!!!" צרחה טריין בוכה.
"למה את בוכה?" שאלתי אותה.
"זה מאושר!" היא אמרה.
"טוב" אמרתי.
"מה בנוגע לג'יימי? היא לקחה את זה קשה..." אמרה טריין.
"תרימי לה את הרגליים כדי שהדם ברגלים שלה יזרום לראש" אמרתי.
"וואו ג'סטין! אני שוב מופתע ממך... פתאום נהייתה משכיל?!" שוב נשמע קולו של הג'סטין הזה שבתוך הראש שלי.
"טוב..." אמרה טריין.
"לא רגליים..." מלמלה ג'יימי פתאום.
"הא?" שאלתי מעט מבולבל.
"אני צריכה ה-נ-ש-מ-ה" היא אמרה.
"היא בסדר" אמרתי רגוע.
"מה?" שאלה אותי טריין.
"היא חייה!" אמרתי.
"כן, ניסתה לקבל ממך נשיקה החצופה הזאת... אני יכולה לקבל נשי-" אמרה טריין אך קטעתי אותה: "לא" אמרתי.
"אוף!" היא אמרה.
תפסתי במראה שלי אך היא הייתה מעט רטובה והחליקה מידי, נפלה אל הרצפה ונשברה לרסיסים.
"לא!" קראתי בעצב.
"יש לך עכשיו 7 שנים רעות" אמרה טריין.
"אני עצוב בגלל שהג'סטין הקטן שבתוך המראה התנפץ לרסיסים ו... מה?! מה 7 שנים רעות?!" נפל לי האסימון.
"זאת אמונה תפלה כזו..." אמרה טריין.
"זאת אומרת שיקרו לי דברים יותר נוראים ממה שקרה לי עד עכשיו?..." שאלתי את עצמי בקול רם.
"למה אתה מתכוון? שאלה ג'יימי.
"הספקתי להיפרד מאהבת חיי..." אמרתי אך ג'יימי קטעה אותי באמירה: "אוווו אני מסכימה שנחזור להיות יחד..." היא אמרה וחיבקה אותי.
"זאת לא את" אמרתי.
"אה" אמרה ג'יימי מסמיקה.
"אני ונלה נפרדנו,
עשיתי לעצמי פדיחות בהופעות
עשיתי לעצמי פדיחות בשאלות מטופשות כמו 'מה זה גרמנית?'...
נדבק אליי איזה יריב מעצבן
ואמא שרה עליי שיר עכשיו... מה אמא עושה לכל הרוחות?!" נפל לי האסימון.
זינקתי מהמקום אל החדר השני שמאחורי הקלעים.
הצצתי מבעד למנעול.
ישבו שם מלא מעריצות, כשאמא חיברה מילים חדשות ומאוד מחמיאות לNever say never!
היא בדיוק שרה את הפזמון (שבאנגלית ממש מתחרז).
"כן לפעמים ג'סטין מציק, = אני לעולם לא אגיד לעולם לא
וכמו דוב הוא יושן. = אני אלחם לנצח
כל הזמן מנסה למתוח אותי = כל פעם שיפילו אותי
ומספר לי כל דבר מליון פעמים = אני לא אשאר על הקרקע
אבל אני, = תמשיך
אבל אני, = תמשיך
אבל אני.... = תמשיך
אני אוהבת אותו..." = ולעולם אל תגיד לעולם לא
היא באה לשיר גם את הבית השני אבל פתחתי את הדלת בפתאומיות והמעריצות התנפלו עליי וקרעו לי את החולצה האהובה עליי.
"הינה מתחילות 7 השנים הרעות שלו..." אמרה טריין.
"היי! שמעתי את זה!" קראתי בכעס.
רציתי להוסיף:
אהבתם? תגיבו בבקשה ♥
תודה לכל הקוראים והמגיבים :)
אהבתם? תגיבו בבקשה ♥
תודה לכל הקוראים והמגיבים :)
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים
מי שה לא קרא את הקדמה נא לקרוא תודה ! זה יום שני דבורה התחשמלתי ומחשב לא פעל זה חצי לא יודע מה פ..
חזרה לריקוד - פרק 3 (סוף כל סוף! בקי מוקדש בשבילך)5
מחבר:
מלאכית האהבה
|
תאריך: 23.02.12 |
ז'אנר: סיפורי אהבה
נכנסתי, ברגע שאבא ראה אותי הוא נראה טיפה חושש. הוא הסתכל עליי במבט מוזר, וגלגל עיינים. "איפה הייתם? היה בסדר?" הוא..
"יה וואוווו או יהה איזה כייף" התחלתי ליצעוק לחברתי הטובה מירנדהעל ההופעה שאכשיו אני נימצאת בה :)"אוככ תפסיקי לה..
כל המחבריםמחברים מומלצים
תגובות אחרונות
סה"כ
סיפורים
13934
סיפורים
13934
סה"כ
מחברים
2460
מחברים
2460
משתמשים
אונליין
40
אונליין
40












.gif)


))))))))).gif)


תאריך: 22.10.11
אהבתי.. חמוד מאוד..
תמשכי ;)