לאהוב(בתוך משולש)

מספר רגעים מאוחר יותר..
מבטו נפגש עם מבטי..הוא הביט בי מכל כך קרוב..העיניים הירוקות שלו,התמקדו בי..נוגע בפניי,בעדינות..
חייכתי אליו,מין חיוך נבוך שכזה..הוא רעד מעט..מתרגש.כן,היינו כאן,בטיול הזה מתוך,נסיבות טראגיות.לא היינו צריכים לומר דבר..כאילו,העיניים שלנו,העבירו מסרים .אופיר תמיד היה שם בשבילי,כמו מלאך ששמר עליי,מכל רע.הוא תמיד הציל אותי.
"אני אמות למענך,"הוא אמר לפתע.ולאחר מיכן שתק,במשך מספר דקות.
שתקנו..מביטים זה בזו.הוא הסיט את השיער מעייניי..באותו רגע,ידעתי..זה היה מהלב.
"אופירי.."פניתי אליו.."אני.."
"את לא חייבת לומר לי כלום.."אמר..הוא כבר,הבין שאין לו סיכוי.נוכחתי עם הזמן..לדעת איזה אדם הוא.אדם,טוב.מתחת לחזות הקשוחה הזו,הייתה נפש עדינה,רגישה.
"למה אמרת את זה?" שאלתי..כשהבחנתי בדמעות הזולגות מעיניו..הוא הביט בי בכאב.ושתק.
כנראה שלא הערכתי אותו מספיק.אילולא הוא,דניאל לא היה מרויח את החודשיים,האחרונים שהיינו ביחד.לא היינו מתחתנים.
כשבאותו רגע הרגשתי את השפתיים שלו,על שלי.התנשקנו על המרפסת.החל לרדת גשם פתאום..זה לא הפריע לנו למשיך להתנשק,בגשם.אוליי,אני ברת מזל.נפלתי לגמריי במקרה על שני בחורים..כל כך שונים זה מיזה,אבל,שניהם,אהבו אותי.אופיר הציל אותי מקשר איום ונורא עם גבר אלים שאנס,והכה אותי.אני חייבת לו את חיי.אני עדיין זוכרת אייך הוא מצא אותי,באחת הסימטאות,ערב אחד..פגועה,פצועה,מושפלת.
הוא הושיט לי את ידו.היססתי מעט,משותקת מכאב,ומפוחדת..רועדת כולי,מפחד.הוא הסיע אותי לביית החולים בכדיי לקבל טיפול,כדיי לדווח על האונס שעברתי.הוא עזר לי תרתי משמע,לקום על הרגליים,ותודות לו,אני אדם אחר היום.הוא הגן עליי,מאותו טיפוס אלים..שאיים על חיי.
הגשם הוסיף לרדת..והתחזק..הוספנו להתנשק,אפילו שרעדנו מקור..לא יכולנו להתנתק זה מיזו.
לאחר מיכן הבטנו זה בזו.כאילו,שכחנו מיכול העולם באותו רגע.
"..למה תרמת מח עצם לדניאל?"שאלתי.
"רק רציתי לעזור.רציתי שהוא יבריא.,"ענה אופיר.
"מדוע?"שאלתי..
"רק רציתי,שתהיי מאושרת,ילדה."הוא ליטף אותיי .
בילנו את הלילה,מכורבלים ביחד בשמיכה.כמו אז,בימים השמחים שלנו ביחד.זה רק אני והוא כרגע..בלי קשרים,בלי מחויבות..בלי אף אחד אחר.רק אני ואופיר..
"הבאתי לך משהו מהשדרה.."הוא ניזכר..
"מה הבאת לי?"שאלתי.
הוא הוציא קופסה..שבתוכה הייתה שרשרת כסף עם תליון מדהים ביופיו מכסף,בצורת לב.שעליו היה חרוט באנגלית:"you are my heart',lin.-את הלב שלי,לין."זה,כבר אמר הכל.למרות,שהוא עדיין לא הצהיר הפעם על אהבתו.
"זה יפייפה.."חייכתי.
"את אוהבת את זה?"הוא שאל.
",אני מתה על זה!,"קראתי,כשהוא עונד לי את השרשרת על הצוואר.