להיות בת של מליונר 4 חטופה??

"האם שמעו אותי?" חשבתי "הספקתי לצעוק פיצה לפני או אחריי שנטרל את האוזנייה?" "אולי לא מצא את כפתור הניטרול????" כל המחשבות האלו התרוצצו לי בראש "אני חטופה!!!!! מה אמא ואבא יאמרו אוי הייתי כה טיפשה לברוח! להסתדר לבד" חשבתי בזמן שהאיש סחב אותי לפינה מאחורי המרכול הוא שם לי נייר מול האף והתעלפתי...
כשהתועררתי הרגשתי כאב ראש איום ונורא!. ואז מישהו נכנס "מי.. מי זה?" שאלתי בקול רועד. "אני ג'ויס, האיש הזה חטף אותי כשהייתי קטנטונת, והפך אותי למשרתת שלו" סיפרה ואז שמענו קול צרוד אומר "ג'ויס כמה זמן להגיש אוכל??'' ג'ויס מיהרה להגיש ולחשה לי '' אני אנסה להשיג לך את האוזנייה שלך במהרה!"
"תודה" לחשתי לה.
יש אנשים טובים בעולם! חשבתי לי והחלתי לאכול האוכל היה טעים אך לא רגיל לא כמו בבית לא האוכל של אמנדה (הטבחית שלנו.).

נרדמתי לא ידעתי כמה זמן ישנתי כי לא היו חלונות בחדר. היה זה חדר קטן, עם מזגן, מיטה ושידה לידה, שולחן קטן, וטלויזיה בלי כבלים. היה גם מחשב אבל לא העזתי לגעת בו. ג'ויס באה והגישה לי ארוחה. "מה השעה עכשיו?" דרשתי לדעת אני לא אוהבת ללבוש שעונים והחוטף לקח לי ת'טלפון.
"השעה 11בבוקר" ענתה לי.
"יופי, טוב לדעת" אמרתי בעגמומיות. ואז נזכרתי מה לימדו אותנו באקדמיה לילדים של אנשים עם השפעה, כן יש אקדמיה כזו הולכים לשם בחמש וחצי אח"הצ ומלמדים שם כל מיני דברים. לימדו אותנו, שאם את בן אדם למשפחה ממוצעת, אז רק אחרי 48 שעות שבהם לא מצאו אותך צריך לפנות למשטרה. אבל אם להורייך השפעה גדולה והיא יכולה לשלם כופר של מליוני מליונים דולרים אז 24 וארבע שעות זה מספיק. יצאתי בערך ב10 אז עברו 25 שעות, לוק בטח יפנה לחפש אותי בכל המקומות בהם הייתי וימצאו את המקום שבו חטפו אותי ואז הם יסרקו את כל המקומות הקרובים לשם.
אכלתי את האוכל הפעלתי חדשות וראתי את אבא!!!!!.