מחיר האהבה-פרק 3

"אהבה,דם,מוות.."אמרה ריק לאהובתו,"זה מה שקושר אותנו זה לזו..
כשהוא מביט בקרול..שצבע שיערה הבלונדיני,השתנה כעת לשחור.
היא צבעה את שיערה לשחור..
"אהבה,דם,מוות.."חזרה אחריו..
"רק המוות יפריד בנינו.."אמר ריק..חותך את כף ידו בסכין.וחתך את ידה של אהובתו.כשהם מצמידים את כף ידו לכף ידה." הדם,הוא אותו דם.אנחנו מחוברים בדם.ואיש לא יכול להפריד בנינו."
"אם יקרה לך משהו,אני אתאבד.."היא אמרה מחבקת אותו.
"אל תדברי כך,אהובה.אסור לך למות."הוא אמר,אוחז בה קרוב אל גופו.
כשהיא מראה לו את כתובת הקעקע החדשה שלה..
"צרבת את שמי בבשרך?"שאל,בחצי חיוך,מרוצה..טוען את האקדח שלו בכדורים.
"לא היית עושה את אותו הדבר?"שאלה אותו.
"שמך חקוק עם דם בליבי.לנצח.והכתובת מעמיקה,עם כל פעימת לב."אמר.
"בוא לכאן.."אמרה כשהם מתחילים להתנשק..בחושניות...ו..
"פיתחו את הדלת!!!"נשמעה דפיקה בדלת..
"בירחי.."לחש ריק ,"אני אטפל בהם."
"אתה תיהרג!"קראה,מושך אותו,לעבר החלון..כשברגע הבא,הם פרצו דרך החלון..
נשכבים על הארץ.
"ניפגעת?"הוא נבהל עוזר לה לקום,"את יכולה לקום?"
"אני בסדר.."ענתה,"מדממת מראשה.כשכנראה שחתיכת זכוכית פצעה אותה כשקפצו.
"את מדממת!"קרא..מביט בה..
"הם בורחים!!!!"קרא השריף כשהם רצים אל המכונית..שמישום מה,לא התניעה.
"קדימה כבר!!"קרא ריק מנסה להניע את האוטו,ללא הצלחה.
"תן לנו את הנערה,ולא נפגע בך לרעה.."הבטיח גלן..
"זה בלתי אפשרי.אנחנו מאוהבים!"קראה קרול.."דבר לא יפריד אותי ממנו."
"אם תבואי איתי..הוא לא יפגע."אמר גלן..כשהיא ניגשת אליו..אלא ,שלפתע,נשמעה ירייה.
כתם דם הופיע והתפשט על חולצתה הלבנה של קרול..ריק,שחרר אותה לעבר גלן,והוא,יירה בה.קרול צנחה על האדמה,שותתת דם.כן,היא רצתה לברוח עימו,ושילמה מחיר כבד.מחיר של דם.
"מה עשית???!"קרא ריק בעיניים המומות..."לא!!!!!!!!!!!!!!!"
הוא קרב אל קרול,ששכבה,מדממת על הארץ,כשדם חונק בגרונה...היא לא הצליחה לומר מילה..
"ריק?" הצליחה לומר..כולה רועדת,מדממת.
"אני כאן,אהובה שלי.."אמר אוחז בה..ולא מרפה ממנה.
"כל כך קר לי..."היא רעדה..כשדם ניגר מפיה...והרעד שלה,מתגבר..היא,גססה בזרועותיו.
"אהובה שלי.."הוא אמר בדמעות.."אל תעזבי אותי.."
"א..ני...אוהבת אותך..."אמרה,נשמטת מידיו,כשמייד,המוות,סגר את עיניה..כשחולצתו של ריק הוכתמה בדם שלה.
"לא!!!!!!!!!!!!!!"הוא קרא,כשדמעות זולגות מעיניו..הוא היה המום...מהמכה הכל כך כואבת,הזו.
כשהוא אוחז אותה בזרועותיו,ולא מרפה ממנה.
לפתע,הוא התמלא כעס עז.זעם שטף אותו.מעמיס אותה על האוטו,שהצליח להתניע ונוסע איתה..למקום בו יוכל להתייחד ולקבור את גופתה.
כשכאב הלב,מחלחל בדמו,וגובר..הוא כל כך,אהב אותה.וכעת,היא נלקחה ממנו באכזריות.המוות,לקח אותה ממנו,בציפרוניים חדות ומרטשות.אשר פצעו וריטשו את ליבו.היה לו חשק עז,להצטרף אלייה.
הוא הגיע למלון דרכים והשתכן שם..לאחר שקבר את אהובתו..בבית קברות איזורי קטן.
כשהוא מניח את הצלב,שהיה על צווארה על האדמה,שדם הכתים אותה.
ישב על מיטתו,מקרב את האקדח לחזה שלו.הוא התכוון לירות לעצמו בלב.הלב,שכה,אהב אותה.נזכר במין פלאשבקים,בתקופה המאושרת שלו עם קרול.ודמעות פורצות מתוך עיניו..
"עוד מעט אהובה יקרה שלי.."אמר.."עוד מעט אצטרף אלייך.אם יש גן עדן,קחי אותי אליו."הוא החל לומר,"איני רוצה לחיות.לא כשאת לא איתי יותר."כשלראשונה בחייו,הוא בכה.בכי מר. כפי שמעולם לא בכה.ולא יכל להפסיק את דמעותיו.מתוך צער.שברון לב.כן,הלב שלו נשבר.הוא כל כך,כל כך אהב אותה.יותר מחייו שלו.כמרגע לרגע,הלך הכאב והעמיק.
"דם,אהבה,מוות.."הוא אמר בספרדית.."והרי אהבתי אלייך מקודשת בדם.דם ליבי. הלב,אשר יפסיק את פעימותיו..עוד מספר רגעים..אהיה ,ללא דופק."
כך,נפרד מין החיים..לוחץ על ההדק..מצפה ליריה..שלא הגיעה.
שכן,אין כדורים..כאילו,מישהו,ניסה למנוע ממנו לטול את חייו.כאילו היה זה סימן משמיים.
שכן,קרול רצתה שימשיך בחייו,ולא ימות.שכן,משהו אחר שלט בו כעת..כן,יצר הנקמה.
"יש לך עוד משימה אחת,לוחם.."הדהד קולה בראשו.
"אני אנקום את דמך!"קרא בנחישות.."מי שגרם למותך ישלם על כך בחייו! אלוהים הוא עדי..בדמי נשבעתי!"אמר,מבעד לדמעות.