מכונת הזמן – פרק 21

מחבר:
תאריך: 15/04/2018
55 צפיות
ז'אנר: סיפורי אהבה
0 תגובות
זמן קריאה משוער: 5 דקות

אביטל החליטה על דעת עצמה לחזור לשנת 1991 .
" אני הולכת לחזור לשם , אני חוזרת ללמד את גבריאל דמתי ספרדית ולא מעניין אותי מה אתם חושבים. אני אהיה שם עד שבאמת אציל את גבריאל דמתי." קבעה אביטל באחת והיא לא החזירה את מבטה לעבר חננאל.
" אם את הולכת לשם, אז יש לי הודעה רשמית בשבילך: אם את חוזרת להיות עם גבריאל דמתי , אז עדיף כבר שתשכחי אותי." הוסיף חננאל בציניות פגועה.
" אני כבר שכחתי אותך , אני מקווה שמתישהו גם אתה תשכח אותי!" חתמה אביטל והלכה לדרכה כדי לנסוע בחזרה לשנת 1991.
לאחר שאביטל התרחקה מהם , תובל מרפקה בזרועו של חננאל ואמרה לו : " מה אתה עושה , חננאל? תלך אחריה . אל תתן לה לחזור לשנות התשעים המטונפות האלה." קראה תובל בעוקצנות.
" מה את רוצה ממני? אני כבר את שלי עשיתי. אביטל לא מקשיבה לי, אין לי איך לשכנע אותה כל כך." אמר חננאל בעצבנות.
" תראה אם לא תנסה עכשיו, אנחנו שוב נמצא את עצמנו בטירוף הזה שנקרא " להציל את גבריאל דמתי." המפגר הזה ואני לא מבינה למה אביטל כל כך בטוחה שהיא תצליח להציל אותו!" אמרה תובל ונאנחה.
חננאל נאלץ להסכים שאם הוא לא יעצור את אביטל , הוא יתן לה לעשות את הטעות הכי גדולה שבחיים שלה.
" טוב , את צודקת. אביטל כל כך אובססיבית כלפי גבריאל דמתי הזה ואני אעצור אותה ברגע הזה!" אמר חננאל אבל הוא גילה שהוא כבר איחר את המועד כי אביטל נסעה בלעדיו לשנת 1991.
" איחרנו. אביטל כבר נסעה בחזרה לשנת 1991 ." אמר חננאל בלחץ. פניהן של תובל ושובל החווירו.
" אמרתי לך שהיא תסע בזמן . אמרתי לך. בסוף יקרה איזה אסון גדול שיגרום לה אולי להפסיק בזמר פופ שמת לפני עשרים ושש שנה." אמרה שובל בתסכול.
" מה נעשה עכשיו? איך אפשר יהיה לעצור אותה?" שאל חננאל בייאוש.
" יש לי רעיון! לנסוע בזמן שוב ולגלות האם היא חזרה להיות המורה לספרדית של גבריאל דמתי. כי זה רק הדרך היחידה שיש לי להחזיר אותה אחרת איך אפשר יהיה לעקוב אחריה?" קראה תובל בהרהור.
" בסדר גמור. ואני אשכנע אותה שאני והיא חייבים להיות ביחד , לפני שהיא תחזור להיות עם גבריאל דמתי." אמר חננאל בהרהור.
אביטל נחתה בשנת 1991 שוב. הפעם היא החליטה לחזור להיות המורה לספרדית של גבריאל דמתי.
היא הייתה בטוחה יותר מתמיד שדבר לא ירחיק אותה מגבריאל.
גבריאל ניגן על הפסנתר ועיניו היו טרוטות ועייפות.
" שלום? אני רואה שאתה עסוק. איפה אביטל? היא לא אמורה ללמד אותך ספרדית הרגע? אני לא מבין .." אמר יחיאל בבלבול.
" יש שינוי אחד שאני עדיין לא מספר לך. תבין , יחיאל. לא יכולתי למנוע את עזיבתה. זאת היא שהחליטה להפסיק ללמד אותי ספרדית . אני דווקא רציתי להמשיך , אתה מבין?" הוסיף גבריאל בעצבות ודמעות עמדו בעיניו.
" רגע, אביטל עזבה? רגע, אבל למה? אני ביקשתי ממנה שתלמד אותך שיר מוכר בספרדית." אמר יחיאל באכזבה.
בדיוק אז נפתחה הדלת באיטיות. יחיאל וגבריאל החליפו מבטים.
לפתע , אביטל הופיעה שם . פניו של גבריאל האדימו.


תגיות:
דרג את הסיפור
Facebook Twitter Google Email

תגובות (0)


הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
הלילה 0
מחבר:
תאריך: 24/04/2018
ז'אנר: שירי אהבה
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!