אהבה עיוורת 3> חלק ראשון

אנחנו משחקים במישחק. מישחק שבו החוקים לא ברורים,הם מישתנים מרגע לרגע וניכתבים מחדש .במישחק הזה יש מפסידים ויש מרויחים,המישחק הזה הוא מילחמה! יש ניפגעים ,כאב ,עצב.ולמישחק הזה קוראים "החיים" החיים שלי מלאים בהרבה מיכשולים , דרמות, אכזבות,דמעות,עצב ובעיקר כאב.

"ניק תיזהר !" צעקתי שניה ליפני שככל זה קרה.. שניה ליפני שהאסון והאבל נפל על מישפחתי .
לחשוב שרק ליפני שנה היתי מנשקת אותו בסתר , מחבקת אותו כשקר,אוהבת אותו בכל ליבי.
הינו ישנים ביחד כשההורים לא היו בבית למשך תקופות ארוכות. איבדתי איתו את הבתולים! ידעתי שאסור ידעתי שהוא אחי..החורג,ידעתי שההורים שלנו היו אוסרים עלינו לאהוב זה את זה .
אבל היתי מוכנה לקחת את הסיכון הזה ! לאהוב אותו יותר מאשר אהבת אחים, להיות איתו ולהסתיר את זה. לשבת לידו בארוחת ערב ולתת ידיים מיתחת לשולחן. לצאת איתו לסרט בתור אחים ולהיתנשק כשאף אחד לא שם לב. האהבה שלנו היתה הדדית ,היתה חזקה !

וזה בילתי הפיך?" אבא שאל את הרופא הצבאי שכרגע יצא מחדרי. "רק נס יציל את הבת שלך" הוא אמר בקול חושש, דואג. שמעתי איך אמאשלי אימי החורגת אליזבת נישברת ובוכה ,הבכי שלה שלא מפסיק כבר שנה. הכאב והצער ...התיסכול שרודף אותה מדי יום ויום.
טריקת דלת הכניסה נישמע מלמטה , כיסיתי את עצמי והיתקפלתי במיטה כשפניי פונות לקיר הקר.טיפות הגשם החזקות שהיתנפצו על חלוני לא היבו לי שקט, מנוחה.
הדמעות שזלגו ונפלו על הכר היו מלוחות ושורפות. זה עוד יום שאצטרך לעבור , לחיות בילעדיו בלי האהבה שלי. הדלת ניפתחה בשקט ואבא ניכנס לחדר.
"מחר את תלכי לבית הספר , אני בטוח שכולם כבר מחכים לך שם"
אבא אמר וקינח את אפו. הוא בכה. אבא שלי הבן אדם הכי חזק שאני מכירה בעולם הזה ,הבן אדם שלא בכה גם בהלוייה של סבתא. לא הזיל דימעה בהלויה של אמא ,יושב ובוכה כאן מולי.
"אליזבת תעזור לך לסדר את המערכת והנהג יקח אותך מחר לבית הספר" הוא אמר ליטף את פני ויצא מהחדר.משאיר אותי עטופה בשמיכה החמה וגולשת לתוך החלומות ....