איפה הוא, איפה ג'וסף?

השעון תקתק. השעה: 23:58. עוד שתי דקות השעה חצות וכל הזוגות שיש בניו-יורק יתנשקו.
היי, אני ורוניקה. אני צעירה בת 23, נוצרייה-קתולית. כל שנה, ב-31.12 כל האנשים בניו-יורק יוצאים החוצה על מנת לחגוג את תחילתה של השנה החדשה. אבל אני לא גרה בניו-יורק, אני גרה במיסיסיפי.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם- אם היא גרה במיסיסיפי, למה היא באה לניו-יורק? אז התשובה כאן- אני לא באתי לחגוג בניו-יורק, באתי לברוח.
לפני שבוע סיפרתי להוריי שנכנסתי להריון מחברי ג'וסף, שלפי השם אפשר לדעת שהוא יהודי.
אבי - ברנדו - שהוא שכומר בכנסייה גדולה, לא הסכים לי אפילו להתקרב אליו. הוא מכריח אותי להתחתן עם בנו של כומר אחר בכנסייה, שהוא נוצרי-קתולי בדיוק כמונו. שמו אֶוָוַן. אבל אני לא אוהבת אותו בכלל, אני אוהבת את ג'וסף! אבא גירש אותי מהבית. בהתחלה ביקרתי את הנזירות והן הסכימו לי להתגורר במנזר שלהן, אך לאחר מספר ימים לא יכולתי להתמודד עם התנאים הקשים, ולכן הודתי להם והחלטתי לברוח לארץ אחרת בארצות-הברית. בהתחלה רציתי לגור בטנסי, אבל ג'וסף אמר שהוא לעולם לא ידרוך על אדמת טנסי, כי שם נרצח סבו שהיה בעבר שר החוץ של טנסי. בחרנו בניו-יורק, וטסנו.
ההורים של ג'וסף נחמדים. הם הסכימו לו ללכת איתי לניו-יורק בבקשה שנחזור לבקרם כל שנה.
עכשיו אני וג'וסף נמצאים בבניין קטן שבמרכז ניו-יורק.
היום ה-31.12. כמו שציינתי בהתחלה, השעה: 23:58. עוד שתי דקות השעה חצות וכל הזוגות שיש בניו-יורק יתנשקו. ג'וסף ואני נמצאים כאן. אבל לפני כן, ב-23:28 ג'וסף הודיע שהוא רעב ויצא לקנות לעצמו באחד הדוכנים קלח תירס. עברו 10 דקות, 20, חצי שעה. ג'וסף לא כאן. אסור לנו לפספס את הנשיקה שלנו בחצות. חיכיתי עוד שתי דקות, ג'וסף לא בא.
- ח צ ו ת -
השעון שבמגדל צלצל והורה על השעה חצות, הנואם שלא הכרתי צעק במיקרופון : "Happy new year!" לפי המבטא, הבנתי שהוא מדרום אמריקה. כל הזוגות התנשקו, כולם רקדו וזימרו. אני נותרתי תקועה באמצע הרחבה ללא בן זוג.
יצאתי למקומות שבהם ג'וסף יכול להיות- בפיצרייה של לוקאס, בחנות ה-Nike הגדולה, בסנטרל פארק ובעוד מקומות, וג'וסף לא נמצא. כמובן צלצלתי אליו בערך מאה פעמים והוא לא ענה. התחלתי לבכות. לא בגלל הנשיקה שפספסתי, אלא בעצם העובדה שקרה לו משהו ואני אהיה אם חד-הורית.
עברו חמש שעות, ולא מצאתי את ג'וסף. התקשרתי אל אחותי ריס, שגם כן ברחה לניו-יורק כשהייתה בת 26 (מהסיבה שאבא גירש אותה וקילל אותה כי היא כבר לא מאמינה בישו), ובכיתי לה בטלפון.חזרתי לביתינו. הוא היה נעול מלמעלה. דפקתי בדלת בחוזקה.
"מי כאן?! אני אתקשר למשטרה אם לא תפתח!!" צעקתי, ואף אחד לא ענה. חשבתי מה לעשות. נזכרתי בחלון הפתוח שג'וסף השאיר באמבטיה ונכנסתי הביתה דרכו. לקחתי סכין מהמטבח ונכנסתי לחדר. שם ראיתי את ג'וסף מתנשק עם, לא תאמינו, ג'אנל. ועכשיו- מי זו ג'אנל? זו בת דודה שלי. והיא מרושעת. מגיל קטן אנחנו רבות, ולא פעם היא גנבה לי את החבר. כעת גנבה לי את ג'וסף.
ג'וסף הסתכל עליי, והדף את ג'אנל מבטנו.
"אוי, לא. ורי, זה לא מה שאת חושבת!" הוא אמר.
"כן ממש!!" אמרתי בעוד דמעות זולגות מעיני. לקחתי את הסלולרי של ג'וסף, והסתכלתי בהודעות.
*הודעות:*
ג'אנל אופיס: ג'וסף?
אתה: מי זה?!
ג'אנל אופיס: ג'אנל, בת דודה של ורוניקה. היא אמרה לי להודיע לך שהיא לא רוצה להיות חברה שלך. לכן תהיתי, אתה רוצה שאני אבוא אליכם?
אתה: מה?! אני לא מאמין. אין מצב! היא ברחה בשבילי. תבואי.

לקחתי את המזוודה שלי (שעדיין לא הספקתי לפרוק לארון) ויצאתי מהבית. בדרך הספקתי לזרוק על פניה של ג'אנל עגבנייה ולצעוק לג'וסף "לך לעזעזאל!"
התקשרתי לריס.
"אני באה אלייך, לתמיד."
כשהגעתי לביתה ראיתי שם ילדה.
"היא שלך?" שאלתי.
"לא, אני הבייביסטר שלה. בכל מקרה- מה קרה?"
סיפרתי לה מה שקרה ובכיתי על כתפה.


חמש שנים אחרי כן, אני בת 28, הפכתי להיות ציירת מפורסמת. יש לי מספיק כסף ולכן פינקתי את אחותי (שעכשיו היא ספורטאית ואפילו קיבלה מדליית כסף באולימפיאדה) ואותי בחופשה בהוואי. שם פגשתי, לא תאמינו, את ג'אנל. אבל עם בחור אחר.
האמת היא שאני שמחה, יוסף קיבל את מה שמגיע לו.
~ ה ס ו ף ~