יקרה שלי !

בס"ד י"ג סיון תש"ע
יקרה שלי !
יום אחד זה קרה בלי ששמתי לב מבלי שהייתי מוכנה,פתאום הייתי שם מול הקבר פתוח,ריק,שובר.
ראיתי אותך שם שוכבת ובקשתי, התחננתי שתקומי ,זעקתי שאת לא יכולה לעזוב אותי כאן,
צעקתי שצריך ללכת הביתה שההצגה נגמרה,אבל את לא קמת פשוט שכבת שם ולא זזת.
זיהיתי את כולך מבעד לבד הלבן, הנוראי!
ושם מול שמים כחולים ומלא קברים,ידעתי ששם איתך נקברה גם נשמתי.

כולם בכו,כולם אהבו אותך לכולם כאב שהלכת,למרות שאת סבתא, ממה יקרה,בת 81,
אבל קשה לי,היית לי לאם,לחברה קרובה,היית לי למשענת.אהבת אותי ,האמנת בי,
הייתי חשובה ומיוחדת כל כך לידך,הייתי הנכדה-הבת,הכי טובה,הכי יפה והכי מפונקת.
קבלת אותי אל ביתך,היה לך קשה ,אני הייתי נערה מופרעת מתבגרת,יוצאת בלילות מבלגנת
את החדר,היה לך קשה, אני יודעת ולא אמרת מילה,רק אהבת!

הסנדוויצ’ים שלך חרוטים בליבי,רבע כיכר כל פרוסה,טונה מקבובה וזיתים ענקיים,היה
לזה ריח נורא,כל הכיתה הריחה,אבל היה לזה את הטעם הכי בעולם ,טעם גן עדן ממש,
טעם של אכפתיות ואהבה.אני מתגעגעת נואשות לאותם ימים כל יום שעובר קשה לי יותר,
בלילות זה בלתי נסבל, קצת שקט והכל עולה, הזיכרונות הורסים אותי ,אני מדמיינת
אותך המון משחזרת אותך בדמיוני ,מתפללת שנפגש ופתאום הן עולות הדמעות,
בלי מעצורים הן פשוט באות מרגיעות ,מלטפות את פני.

אני זוכרת שיום אחד אמרת לי ,"אהובה שלי" ,יום יבוא ולא אהיה כאן את צריכה להבין,
אני מבוגרת ו... לא נתתי לך לסיים, אמרתי לך שבסדר בסדר ושיבוא הזמן נדבר.
לא רציתי להקשיב, לא האמנתי לך הייתי בטוחה שתחיי לנצח, לא העלתי בדעתי מציאות
אחרת-בלעדייך!

כשחזרנו היה שבוע בלאגן דיבורים,סיפורים,זכרונות,ברכות ותפילות ,אנשים לא מוכרים,
דודים רחוקים, כולם באו-לכבד אותך.
אח"כ בא השקט,החלל שהשארת בלתי נסבל,הייתי לבד.
כל יום ליד המיטה הדלקתי לך נר ,בקשתי שתחזרי,
הרגשתי שלא בכיתי מספיק, הרגשתי חסר עצוב וריק. הרגשתי שאין לי כוחות להרים ראש
אל מול המציאות הנוראית והלא מתקבלת הזאת, הרגשתי שלא מספיק ביכיתי את אובדנך.
אני כל כך מצטערת ש... לא הספקתי לספר לך כמה אני אוהבת אותך, וכמה אני אתגעגע אם תלכי.
שלא הספקתי להסביר לך, שאני לא יכולה בלעדייך ואני צריכה אותך נורא.
שלא הספקתי לבקש ,שלא תלכי עכשיו כי יש לנו תוכניות ,שאת חייבת להיות בחתונה שלי,
ואי אפשר שלא תהיי ביום כזה גדול בחיים שלי.
וחוץ מזה את צריכה להבין שלפפה (בעלך) יהיה קשה בלעדייך ואבא שלי שהוא הילד הכי
קטן שלך ישתגע אם תלכי, אז זה לא הזמן,וזהו!
אבל לא הספקתי,להגיד,להסביר,לבקש ועכשיו כבר אי אפשר. יום אחד כשאראה אותך,
יהיה לי כ"כ הרבה להשלים,אני רוצה לספר לך שעכשיו טוב לי ואני מרוצה,שאני ילדה
טובה ולא עושה שטויות ,אני ישנה בזמן והולכת ללמוד, אני מסדרת את החדר כל יום,
שתבואי הכל יהיה מסודר. אין לי כבר עגיל בלשון, (קראת להם מסמרים) וגם לא עגיל
בשפה, עכשיו אני ילדה טובה ושווה לך לראות את זה ,את חייבת לחזור.

רוצה וצריכה אותך עד השמיים ובחזרה
יקרה שלך