לאן נעלמת?!

עכשיו אני יושבת ובוכה,
אתה יודע למה,
הרי זה בגללך!
בגלל כל המילים שאמרת,
בגלל האנשים שלא הערכת,
בגלל מי שאתה.
הכל היה זיוף,
אתה כזה חצוף...
החלום היה ממש שוה מהמציאות,
אז הבנתי שהכל זאת רמאות.
למה? אתה לא מתייחס?
למה? מה שונה בי עכשיו?
אני אותה האחת, אתה אותו האחד,
חשבתי שנשאר יחדיו לעד...

מה השתנה?
ספר לי מה קרה?
אני מרגישה, כה בודדה...
תגיד לי משהו,
אני צריכה מישהו,
לספר לו הכל,
לבכות על כתיפו.
לאן אתה נעלמת?!
למה עזבת?!
כולם אמרו שאנחנו דומים,
כולם רמזו שאנחנו מתאימים,
להכל - כולם עדים...

אבל אתה ברחת,
לאן אתה נעלמת?!
ספר לי למה עזבת?!
אותי... לבד...
לא... בצד...
אני רוצה עכשיו,
לאמר לך...
שאין לך לב מספיק רחב,
כדי לאהוב את הנערה שלך...
אותי...
זאת אני...
Just me

ואם הכל יגמר,
הזכרון החקוק באבן ישאר,
אז על החוף,
זה עדיין לא הסוף...
זאת רק התחלה,
של התאהבות חזקה...
מהפעם הראשונה,
ידעתי:
אני אוהבת אותך