סתם סיפור אהבה – פרק 7

מחבר:
תאריך: 12/03/2018
173 צפיות
ז'אנר: סיפורי אהבה עצובים
0 תגובות
זמן קריאה משוער: 9 דקות

נכנסנו לבית של צ'ארלס. בפנים, הכל היה מפואר, מרוהט בטעם משובח, מעוצב בסגנון מודרני. התברר מהר מאוד שאף אחד מאיתנו לא היה באמת צמא. היא לקחה את ידי והלכנו לחדר שלה למעלה. סילביה נתנה לי נשיקה ואמרה: "חכה לי, אני מתקלחת וחוזרת מיד! תרגיש כמו בבית".
כאשר היא חזרה, היא הייתה ערומה לגמרי. התקרבתי אליה והתחלתי ללקק את גופה עדיין רטוב. עשיתי עבודה מאוד יסודית, לא נשאר מקום שלא נגעתי בו. לאט, דחפתי אותה למיטה, ושם עשינו אהבה כל הלילה. בשעות הקטנות של הבוקר, מתים מעייפות, התחבקנו עוד פעם, ונרדמנו.
למחרת, קמתי די מאוחר, בסביבות עשר. היה לי כאב ראש, אולי חלמתי? פתאום הכל חזר, החוף, האוטובוס, בגד הים, סילביה! התלבשתי מהר וירדתי למטבח. ריח הקפה החם התפשט בכל המקום.
היא הייתה שם! כל כך יפה, נסיכה במטבח. כבר לבושה ומאופרת כאילו היא צריכה לצאת. התקרבתי אליה ונישקתי אותה. לבי דפק מהר יותר, לא חלמתי, הכל קרה! היא חייכה אלי ואמרה:
– בוקר טוב פיליפ, שב! איך אתה אוהב את הביצים שלך בבוקר? חביתה, מקושקשות ,ביצות עין?
– בוקר טוב, חביתה זה בסדר, תודה! סילביה, אני צריך להגיד לך משהו חשוב
– כן, מה יש, אתה נשוי עם ילדים!
– לא, מה פתאום, אבל אני שיקרתי לך,אני טיפש, רק רציתי להרשים אותך, אני לא עושה מחקר באנרגיה סולארית.
היא פרצה בצחוק:
– אז מה, אתה עובד ניקיון?
– לא, אני מתמטיקאי, אני עושה דוקטורט בתורת המספרים.
היא לעגה לי:
– אף פעם לא שמעתי על דבר כזה, אתה עושה חשבון כמו בכיתה ג'.
ניסיתי להסביר לה:
– לא, זה הרבה יותר מסובך מזה, לדוגמה אנחנו מחפשים את…
היא הניחה את ידה על הפה שלי ואמרה ברצינות:
– אני שונאת מתמטיקה, אני לא הבנתי שום דבר בתחום הזה בתיכון. (הכרתי כבר את הסיפור, זה היה חסר תקווה).
"אז את גם שונאת אותי? " שאלתי בדאגה.
"איזה בחור מוזר אתה! ממש ילד! מלבד בלילות". היא ענתה בשמחה עם חיוך חצוף והוסיפה:
– אז, תקשיב לי היטב, אדוני המומחה בתורת המזדיינים.
– מספרים! תיקנתי.
"שקט, לא אכפת לי מה שאתה עושה, כשראיתי אותך בתחנה, לבד, התאהבתי בך ממבט ראשון. שיקרתי לך, ידעתי את מספר האוטובוס לכרמל! אתה רואה! גם אני מומחית בתורת המספרים. עוד דבר אחד, לא הייתי צריכה לקנות בגד ים ,זה שבחרתי בבגד הסקסי ביותר היה רק תירוץ כדי להראות לך את גופי!"
(התירוץ הזה, עלה לי שבע מאות שקלים, אהובתי!)
הופתעתי לגמרי, היא תכננה את הכל, בעצם זאת היא שהתחילה איתי. שאלתי:
– אבל מה אם לא הייתי קופץ לאוטובוס? אני הייתי אמור לנסוע בכיוון ההפוך.
עם ההיגיון הטיפוסי שיש לנשים יפות, היא ענתה:
– אני ידעתי שתבוא, ראיתי את החשק בעיניים שלך!
לא הרגשתי נוח בכלל, היא עבדה עליי! אמרתי במרירות: "עכשיו, את מרוצה!"
היא ענתה לי:
– על מה אתה כועס, אתה לא מבין את מה שאני אמרתי לך כבר, אני לא מצטערת לרגע. אהבתי אותך ממבט ראשון! היא התכופפה ונישקה אותי דקות ארוכות.
פתאום גבר ישראלי ,בגיל 40 בערך, שזוף ,עם תספורת קוקו, נכנס למטבח.
– בוקר טוב! הוא אמר באנגלית.
– בוקר אור! עניתי בעברית.
– שמי אליהו ואני בן זוג של צ'ארלס ואני גם צייר. אולי סילביה כבר אמרה לך את כל זה. האנגלית שלו הייתה טובה מאוד אבל עם מבטא ישראלי כבד.
– פחות או יותר. עניתי שוב בעברית.
– סילביה סיפרה לי שאתה לומד כאן! הוא המשיך באנגלית.
סילביה קטעה אותנו:
– מצטערת להפריע לכם, אבל אני חייבת לצאת עכשיו.
– פיליפ נתראה בערב, אני מתה לראות איפה אתה גר, תבוא לקחת אותי ב-7.
"זה בסדר המפקד" התבדחתי. התנשקנו והיא עזבה. דומיה קרתה בדירה.
אליהו לקח עיתון והתחיל לקרוא מאמר, אני שתיתי לאט את הקפה שלי. פתאום, הוא שאל אותי בעברית:
– אתה עושה דוקטורט במתמטיקה בטכניון, נכון! אף פעם לא אהבתי את התחום הזה, בתיכון לא הבנתי שום דבר. (הנה ,עוד הפעם אותו הסיפור, אלוקים אדירים, למה כולם אומרים אותו הדבר, לא שאלתי אותם אם הם אהבו היסטוריה או ספרות!)
– רגע, מי אמר לך שאני מתעסק במתמטיקה. אליהו צחק וענה לי:
– סלח לנו, אבל אנחנו יודעים הרבה דברים עליך. כאשר סילביה ואתה ישנתם, צ'ארלס רצה לדעת מי אתה? אתה מבין, הוא מרגיש אחריות, סילביה היא אחייניתו. חיפשנו בתיק שלך, מצאנו את תעודת הסטודנט שלך ומספר טלפון. צ'ארלס התקשר ודיבר עם בחור נחמד, קוראים לו מישל, נכון? מישל הסביר לנו את הכל: אתה סטודנט בודד, אתה עליתה לארץ לפני שנה, אתה דוקטורנט, אתה עובד כמתרגל. למה שיקרת לסילביה?
– שיקרתי לה בדיוק בגלל אנשים כמוך. נמאס לי לשמוע שטויות כאלה "אני לא אוהב את החומר הזה! אני שונא מתמטיקה וכו' "
– טוב, תירגע ,לא רצינו לפגוע בך!
– אני רגוע! תתביישו לכם!
– עוד פעם, אני מצטער, עכשיו, ברצינות. אתה חייב להקשיב לי היטב!
סילביה אמרה לי שהיא התאהבה בך ממבט ראשון, אבל יש פער עצום ביניכם, אתם לא שייכים לאותו העולם. שום דבר טוב לא ייצא מן היחס הזה אלא רק כאב, סבל ודמעות.
– למה אתה אומר לי דבר איום ונורא כזה, אתה מקנא בי, אתה מאוהב בה?
– אל תהיה טיפש! אני הומו ואני אוהב את צ'ארלס. היום, יום ראשון, אתה יודע איפה סילביה עכשיו? היא משתתפת במיסה קתולית בכנסיית הכרמל. אולי במהלך וידוי, היא אומרת לכומר כל הפרטים של הלילה המטורף שלכם. סיפורי אהבה בקיץ מסתיימים בסתיו. בינתיים, תעשו חיים, תבלו בארץ, תעשו אהבה כמה שאתם רוצים. אבל, אני מוכן להמר שלא תהיו ביחד בעוד שישה חודשים.
בשמיים ענן שחור עבר מול השמש – לאבד אותה לנצח, המחשבה הזאת הייתה בלתי נסבלת! – עיקמתי פרצוף, אליהו, אני לא אהבתי בכלל את הנבואות שלך!


תגיות: , , , , , ,

רציתי להוסיף:
סיפורים בעברית קלה to be honest this is the category I truly belong to. I know this piece of text is low level both in style and vocabulary. Being not a native Hebrew speaker I just wrote it to improve my knowledge in writing Hebrew Please let me know if this is of interest תודה!
סתם סיפור אהבה – פרק 7
דרג את הסיפור
Facebook Twitter Google Email

תגובות (0)


הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
והכל סותר 0
מחבר:
תאריך: 17/06/2018
ז'אנר: שירים
נאנו 1
מחבר:
תאריך: 17/06/2018
ז'אנר: מדע בדיוני
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!