אינך לצידי, אהובה.

שום סיבה שבעולם לא תספק אותי,
שום מילה שבעולם לא תנחם אותי,
שום כלום לא יעזור,
כי עובדה, הנה אני, שוב... לבד.
אינך לצידי, אהובה.

מטריף אותי לחשוב שאינך שלי.
העובדה שנוכחותך איננה כאן, איתי, משגעת אותי.
בוודאי יש לי אובססיה כלפייך, אהובה
כי כל מחשבותיי נתונות רק בך.
אנני יכול למתן את האהבה שלי כלפייך, כי היא כל כך עצומה.

אילו בכוחי היה לשנות, הייתי עושה זאת בלי היסוס
כי אנוכי יודע שגם את, אהובה היית עושה בדיוק את אותו הדבר.
לולא המרחק שמפריד בנינו, לולא האנשים שחוצצים בנינו
לולא השקט שמראה חוסר אמון בין שנינו בוודאי היום היינו בלתי מנוצחים
ושלמים אם אהבתנו.

אין סיבה, אחת אפילו שתשיב אותך אליי,
בטוח אני שגם את, אהובה מתייסרת במחשבות עלינו,
על מה היה יכול להיות לולא היה ביכולתנו לשנות במעט אפילו את החיים.
..
זה כל כך קיטשי, אני בעצמי צוחק כשאני קורא את זה, אני כתבתי זאת?
אינך מכירה אותי כאחד שמתעב קיטשיות, אך הזמן שינה אותי, את שינית אותי.
למענך אהובה אהיה מוכן להיות קיטשי, למענך אכתוב מכתבי אהבה, למענך אהובה,
הכול אעשה, גם אם אין למעשיי שום חשיבות בענייך אני יודע, שיום יבוא וכל הטוב ישוב
ורק העתיד יחכה לנו.

אבל בינתיים, אני כאן, לבד.
ואת אהובה, אינך לצידי.