הקצב של הלב ❤

מחבר:
תאריך: 13/06/2018
62 צפיות
ז'אנר: סיפורי אהבה קצרים
0 תגובות
זמן קריאה משוער: 6 דקות

עמדתי מול דלתו.
רטובה.
רצתי לכאן.
רצתי אליו.
לא יכולתי לעצור את עצמי.
אני יודעת שאנחנו אסון.
אני יודעת שרק לפני שנייה הייתי עם מישהו אחר.
אבל אני לא יכולה לעצור את עצמי מלרצות אותו.
הפנתי את גבי לדלת.
לחזור לאחור?
זה עוד לא מאוחר מידי.
זה מדהים איך החלטות שקשורות לאהבה מרגישות הרות גורל.
עניין של חיים ומוות.
להיות עם מישהו שטוב לך איתו אבל את לא מאוהבת בו-מוות.
להיות עם מישהו שגורם לך לבכות,לכעוס,להשתגע…אבל את אוהבת את זה-חיים.
ככה זה הרגיש.
זה הרגיש שהחיים שלי בידיים שלו.
שבלעדיו אני בחיים לא ארגיש שוב שאני חיה.
אני לא חוזרת לאחור!-החלטתי והסתובבתי אל הדלת.
עמדתי לדפוק אבל הדלת נפתחה שנייה לפני שידי נקשה.
הוא עמד מולי.
המום ובקפוצ'ון אפור.
הוא היה בשוק.
הרי רק אתמול חבר שלי אמר לו להתרחק ממני.
ועכשיו אני פה.
אני באתי אליו.
רטובה מכף רגל ועד ראש.
"תמרה",הוא קרא בשמי,"הכל בסדר?".
הנדתי בראשי שלילה.
הוא צעד קדימה.
"מה קרה?",הוא שאל מודאג.
רציתי לבכות…התאפקתי.
והוא הבחין בזה.
"אל תעשי לי את זה",הוא ביקש.
הסתכלתי עליו.
הוא עדיין אוהב אותי.
ואני עדיין מאוהבת בו קשות.
נישקתי אותו.
הוא הרחיק אותי,"מה את עושה?",הוא שאל מבולבל.
תסתום כבר!
תפסתי את פניו ונישקתי אותו שוב.
הוא הרחיק אותי ממנו אבל לא לפני שהוא טעם אותי קצת.
הוא חייך,"לא ברצינות. מה את עושה?. את מבלבלת אותי".
הורדתי את החולצה.
והמבט על פניו היה יקר מפז.
"פאק",הוא אמר בחיוך.
הוא סגר את הדלת.
אל תשפטו אותי.
חזייה זה כמו בגד ים לא?
התרחקתי לאחור.
"אתה מתכוון להביא לי חולצה יבשה או פשוט להמשיך לבהות?".
הוא בלע את הרוק.
"כן. בטח. מה שאת רוצה".
הוא המשיך לבהות בי…ולא בפנים.
כבר התחלתי להרגיש לא בנוח תחת המבטים האלה.
שילבתי את ידיי.
"גם מכנסיים לא יזיקו".
"את מתכוונת להישאר?",הוא שאל בהיסוס,"וואו…אני לא בטוח אם אני קורא נכון את הסיטואציה".
"איך אתה קורא אותה?",שאלתי מבולבלת.
הוא סוף סוף הסתכל לי בעיניים.
הוא שוב בלע את הרוק.
"אני פשוט אביא לך בגדים חבל שתצטנני",אמר והפסיק לבהות בי.
עכשיו אתה מתבייש?
לפני שנייה בהית בי בלי בושה.
שמתי את כל הבגדים הרטובים בשקית.
"תודה",אמרתי כשיצאתי מהחדר שבו התלבשתי,"באמת שאסור לי להצטנן".
קשרתי את השקית תוך כדי שהלכתי.
לא הסתכלתי קדימה.
ככה שהייתי ממש מופתעת שפתאום הוא התקרב אליי הרים את סנטרי והכריח אותי להביט בעיניו.
"מה את עושה פה?",הוא שאל בלחש.
הדמעות שוב חזרו לעיניי.
לא יכולתי לדבר.
לא יכולתי לומר את האמת הפשוטה.
נפרדתי מחבר שלי בגלל שאני עדיין מאוהבת בו.
בגלל שאתמול…היה לשנינו ברור שזאת הפעם האחרונה שניפגש.
ולא יכולתי לקבל את זה.
לא יכולתי להשלים עם העובדה שאני והוא גמרנו.
לא יכולתי לוותר עליו.
הרי הוא לא ויתר עליי.
ואתמול…אתמול זה הרגיש שהוא מוותר עליי.
ולא יכולתי לתת לו.
אבל איך אומר לו את זה?
נשכתי את שפתיי.
הוא הורג אותי.
להביט בו הורג אותי.
הוא היחיד שאני רוצה.
"בפעם האחרונה שניסיתי לנשק אותך העפת לי סטירה",הוא אמר בעצב.
"זה כאב. אז אני ממש אשמח אם לא תעשי את זה הפעם".
ואז הוא נישק אותי בפתאומיות.
הרגשתי קלה בזרועותיו.
הפלתי את השקית-שלא הספקתי לקשור כמו שצריך-לרצפה.
זה מה שאהבתי בו.
הוא קולט את זה.
הוא לא שואל יותר מידי שאלות.
לא חושב.
הוא פשוט עושה מה שהוא רוצה.
וגם אני.
אני רוצה לחיות לפי הקצב של הלב שלי.
והלב שלי אוהב אותו.
הלב שלי דופק כמו משוגע כשהוא טורף אותי במבטים שלו.
הצוואר שלי מעקצץ כשהוא מניח את ידו על עורפי.
השפתיים שלי נפתחות אוטומטית כשאני רואה את שפתיו מתקרבות אליי.
אני בחיים לא הרגשתי כל כך חיה כמו שאני מרגישה איתו.


תגיות: , ,

mysecretheart
רציתי להוסיף:
הסיפור הזה קצת שונה משאר הסיפורים הקצרים שאני בדרך כלל כותבת. בעיניי הדמות הנשית קצת שונה מהשאר הדמויות שכתבתי עליהן. מקווה שאהבתם ❤ אשמח שתדרגו כדי שאני אדע מה חשבתם על הסיפור הזה.
הקצב של הלב ❤
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים
Facebook Twitter Google Email

תגובות (0)


הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
והכל סותר 0
מחבר:
תאריך: 17/06/2018
ז'אנר: שירים
נאנו 1
מחבר:
תאריך: 17/06/2018
ז'אנר: מדע בדיוני
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!