לשכוח ממך

לשכוח. האם זה כל כך קל?
לשכוח. האם זה אפשרי?
לשכוח. האם זה ניתן להשגה?
..
אתה יודע? עכשיו זה קשה, זה לא קל. בכלל.
לפעמיים, זה כמעט אפשרי, אבל אז זה שוב מכה, וסוגר את הכל. לגמרי.
עניים יפות, כמעט מתות. הלב לא יודע את נפשו. חסר מנוחה. כמעט מת.
ועכשיו זה קשה, לשכוח. להעביר עוד פרק בחיים האלה. זה לא קל. בכלל.
ואתה אמרת פעם, שלשכוח זה לא קשה, זה קל. לגמרי.
אבל.. זה שקר. אני יודעת שזה שקר. כי זה אכן קשה. כי אנוכי מנסה כל יום, לשכוח. וזה לא קל. בכלל.

הדברים היפים.
הזיכרונות.
החלומות.
הנשיקות.
החיבוקים.
המילים היפות.
המתנות.
כל הורוד הזה, הזוהר.
הכל.. נעלם פתאום.
פתאום הכל התנדף, כמו מעולם לא היה.
ואתה יודע? זה קשה. קשה לשכוח את כל זה, קשה לוותר על כל זה.
אך, זה ניתן. אנוכי יודעת שזה ניתן להשגה.
ולכן אני מנסה לשכוח, ממך.
מנסה, בתקווה שיום אחד, אצליח.
לשכוח, ממך.