פגישה

מחבר:
תאריך: 15/05/2018
76 צפיות
ז'אנר: סיפורי אהבה קצרים
0 תגובות
זמן קריאה משוער: 5 דקות

הוא החנה את הרכב ממול לרחבה בה קבעו להיפגש. בכוונה הוא הגיע חצי שעה מוקדם מדי כדי להתרשם ממנה. עכשיו זה נראה לו טיפשי שהחליטו לא לשלוח תמונות אחד לשני. זאת הייתה החלטה ספונטנית להזמין אותה לפגישה. כבר כמה שבועות שהם מדברים בטלפון, מחליפים הודעות זה עם זה בקשר של היחידה. אתמול היא נשמעה לו נסערת ואחרי שביקש שוב ושוב, סיפרה לו שהחבר שלה בגד בה ועזב, והוא, בלי להתכוון, הזמין אותה לקפה של ניחומים. בלי הכנה, בלי פלירטוטים, בלי לחשוב בכלל. עכשיו הוא מתלבט אם כדאי בכלל לנסות, או להבריז לה ולמצוא תירוץ לפעם הבאה שידברו. הוא לא יוצא עם כל אחת. לא עם גבוהות, לא עם שמנות, לא עם כאלה עם שיער שחור, לא עם מעשנות, לא עם מישהי עם קעקועים, אולי רק אחד קטן במקום שכיף למצוא אותו…. הוא יושב וצופה מעבר לכביש. יש שם שתי חיילות. אחת חמודה. אולי חמודה מדי. היא שקועה בנייד שלה ומדי פעם היא מסיטה את שיערה מאחורי האוזן. אולי היא גבוהה? הוא לא מצליח להבחין כשהיא יושבת. היא לא נראית עצובה מדי אחרי הפרידה מהחבר, היא אפילו מחייכת פה ושם לעבר מסך הטלפון. לא מוצא חן בעיניו שהיא התגברה כל כך מהר, הוא לא מעוניין בקשר עם מישהי חסרת רגשות. אבל היא חמודה… הוא ייתן לה צ'אנס, נראה מה יהיה בפגישה. היי, מה היא עושה? פתאום היא קמה, אוספת את התיק שלה והולכת. עוד לא הגיע הזמן, כנראה שזאת לא היא. חבל. חמודה. מה עם השנייה? היא עוד שם יושבת על הספסל השני. במבט קצר אפשר לראות שהיא לא הסוג שלו. שמנה? לא, לא ממש, אולי קצת מלאה, והמעיל הצבאי הנפוח מסתיר, אבל היא בכלל לא הטיפוס שלו. וגם שיער שחור, בהחלט לא. הוא יכול לעזוב עכשיו לפני שהיא תבחין בו, או לפנות אליה ולתרץ שהוא חייב לעזוב, מקרה חירום משפחתי או משהו כזה… היא מוציאה סיגריה ומניחה אותה בין שפתיה הבשרניות. הוא רואה מרחוק איך היא יונקת את העשן, שפתיה התפוחות מקיפות את הסיגריה, והיא עוצמת את עיניה, מוציאה את הסיגריה מפיה בין שתי אצבעות, ונושפת את העשן לאט, כאנחה. עכשיו היא מסתורית, מסחררת, שובה את חושיו, אבל הוא חייב להתעשת היא לא הטיפוס שלו, נכון? היי, מי זה? היא זורקת את הסיגריה לקרקע וקמה במהירות, על פניה חיוך שובב, ונבלעת בזרועותיו של בחור גבוה ורחב. עכשיו שפתיה על שפתיו והם מתנשקים לאט לאט. הוא צופה בהם מהופנט עד שהם פונים והולכים משם, זרועותיהם משולבות בנינוחות, והוא חש מין עצבות, געגוע אליה.
הוא כמעט שכח מדוע הוא חונה שם מעבר לרחבה. רק עוד כמה דקות עד שהיא תגיע. הוא מדליק את הנייד וקורא הודעה חדשה.
"היי, מצטערת לא יכולה להגיע, אתה לא כועס נכון? נדבר"
הוא חובט בהגה בידו. לא. זה לא קורה לו. אחרי שישב וצפה בשתי אחרות הוא רוצה דווקא אותה. הוא מרגיש שהיא תתאים לו. הוא רוצה אותה.
"אני כן כועס ????"
"אני עצוב ????."
"תני לי הזדמנות? ⚘."
דפיקה על החלון. חיוך מבוייש וגומה. זו היא. וברקע ברדיו מתנגן לו השיר של כוורת.

כי היא…
לא צעירה מדי, לא גבוהה מדי,
לא נמוכה מדי, ככה היא באמצע
לא חכמה מדי, לא טיפשה מדי
היא כל מה שרציתי לפי המידה




פגישה
דרג את הסיפור
Facebook Twitter Google Email

תגובות (0)


הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
עתה 0
מחבר:
תאריך: 25/05/2018
ז'אנר: שירים
אנושות 0
מחבר:
תאריך: 25/05/2018
ז'אנר: שירים עצובים
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!