תפוס אותי אם תוכל 💚

מחבר:
תאריך: 13/02/2018
203 צפיות
ז'אנר: סיפורי אהבה קצרים
6 תגובות
זמן קריאה משוער: 8 דקות

הסתכלתי עליו וחשבתי.
מה אני כבר יכולה להגיד לו?
מה אני כבר יכולה להגיד למישהו שאומר "אני אוהב אותך"?
השעה הייתה כבר מאוחרת והצבעים של המזרקות התחלפו שוב ושוב.
קמתי מהספסל בלי להביט בו והלכתי.
"לאן את הולכת?",הוא שאל.
"הביתה",אמרתי תוך כדי שאני מתרחקת ממנו.
הוא רץ אחרי ותפס בידי.
"עזוב אותי",אמרתי בקור רוח.
"אני לא סיימתי",הוא התעקש.
"אני לא רוצה לשמוע",אמרתי בקרירות.
"מה כבר אמרתי שאת בורחת ממני ככה?",הוא שאל,"זה עד כדי כך נורא?",הוא שאל בכנות.
"כן!",אמרתי לו את האמת.
הוא עזב את ידי.
הוא נראה מאוכזב.
"מה יש לך?",הוא שאל מבולבל.
"אמרתי לך שאנחנו רק ידידים…אמרתי לך את זה אלף פעם…אז למה היית חייב…לומר את זה?",שאלתי אותו.
"רק רציתי שתדעי".
"ידעתי כבר!,אבל זה שאמרת את זה עכשיו…אני לא יכולה להתעלם מזה עכשיו…".
"את ידעת שאני אוהב אותך?",הוא שאל המום.
שתקתי.
"את ידעת שאני אוהב אותך…ועדיין…עשית את זה בכוונה. נכון?",אמר מאוכזב.
שתקתי.
"כל הקטע עם רונה…התעקשת שאני אפגש איתה…כדי שאולי אפסיק לחשוב עלייך…נכון?".
שתקתי.
הוא שונא אותי עכשיו…אני שומעת את זה בקול שלו.
"וואו. את מדהימה. באמת".
השפלתי את מבטי.
"אבל כמו ששמעת זה לא הלך. אני לא רוצה את רונה. אני רוצה אותך".
עצמתי את עיניי…המילים האלה…למה הן יוצאות דווקא מהפה שלו?.
"אני אוהב אותך…מאוד…ואני חייב לדעת. מה את מרגישה?".
כל אחד אחר.
רק לא הוא.
למה דווקא הוא?
אני לא יכולה לומר לו.
אני לא יכולה להגיד שאני לא אוהבת אותו.
כי אני כן אוהבת אותו.
אבל אני לא יכולה להגיד שאני אוהבת אותו…כי הוא לא יבין את זה נכון.
הוא הסתכל עליי במבט מלא תקווה.
"אני אוהב אותך…מה שכבר ידעת…אבל מה איתך?".
"אתה כבר יודע אז למה אתה שואל!?…זה כל כך ברור מה אני מרגישה אז למה אתה עושה לי את זה?!",התעצבנתי עליו.
"אני מזוכיסט. סבבה?.עכשיו תעני לי על השאלה.".
"אבל זה ברור!",זה ברור שאני לא מרגישה כמוהו.
"אני צריך לשמוע את זה…את אמרת בעצמך…שהתגברת על האהבה הראשונה שלך רק אחרי שהוא ידע מה את מרגישה".
"זה לא אותו דבר",אמרתי.
"את יודעת לאן אני חותר".
הבנתי.
כדי שהוא יוכל לעבור הלאה…הוא צריך לדעת באמת אם אני מרגישה כמוהו או לא.
אני יכולה לרמוז לו שאני לא בקטע.
אבל הוא לא מאמין לי.
הוא צריך שאני אגיד את זה בבירור.
"מה אתה רוצה לשמוע?",שאלתי בלי להביט בו.
"את האמת".
הסתכלתי לו בעיניים.
"אני לא יודעת איך לומר לך את זה",אמרתי עם רמז ברור…שזה קשה לי.
התחננתי שיוותר…שלא יגרום לי לומר משהו שאני אתחרט עליו אחר כך.
"תאמרי בדיוק מה שיושב לך פה",הוא אמר והצביע על הלב שלי.
נאנחתי…והסטתי את מבטי ממנו.
"מה את מרגישה אליי?",הוא שאל אותי ברצינות.
הסתכלתי על החולצה הלבנה שלו החלקה שלו.
"אני…אני אוהבת את מי שאתה…אני אוהבת לצחוק איתך…גם כשאתה גורם לי לבכות…אני עדיין אוהבת את…את מי שאתה…ונכון…לפעמים אני מדמיינת…איך זה יהיה להיות איתך…להחזיק ידיים…להיות ביחד. אבל אני יודעת שזה לא זה…אני לא מאוהבת בך".
הבטתי בו כדי לראות את התגובה שלו למה שהרגע אמרתי.
הוא הסתכל לי בעיניים.
ומשהו באיך שהוא מביט בי…בשקט הזה.
לפני שנייה ברחתי ממנו.
ועכשיו אני מנסה לעצור את עצמי מלחבק אותו.
אני לא מבינה למה אני רוצה לחבק אותו…אולי כי אני מפחדת ממנו.
הוא לא ענה לי…הוא רק הביט בי וראיתי שהוא חושב.
"גם אני",הוא אמר לבסוף.
הלב שלי החסיר פעימה.
"מה?",שאלתי מבולבלת.
"גם אני…מדמיין שאת שלי. חושב על להיות איתך…כל הזמן למעשה",שוב פעם…שוב פעם הלב שלי החסיר הפעימה.
נרתעתי אחורה.
"אני חייבת ללכת הביתה".
"לא. את לא",הוא תיקן אותי.
"אני הולכת הביתה",אמרתי למדרכה בנחישות.
"אוקי" הוא אמר.
הסתכלתי עליו מהפתעה…הוא נותן לי ללכת?…בכזאת קלות?.
"את לא הולכת?",שאל תוך כדי שאני טובעת בעיניים שלו.
"אני לא אוהבת אותך",אמרתי.
"אוקי",הוא אמר שוב אבל הפעם חייך.
פתאום רציתי לקפוץ עליו.
פתאום הרגשתי שחלק ממני נקרע ויוצא אליו.
"אני לא אוהבת אותך אז פשוט תלך",אמרתי מנסה לגרש אותו מראשי.
הוא הסתכל עליי,"אני לא יכול",הוא אמר בחיוך,"איך אני יכול ללכת כשאת מביטה בי ככה?".

"אני לא רוצה לפגוע בך",אמרתי לבסוף.
"אני שונא שאת עושה את זה",הוא אמר.
"מה?"
"חושבת שאת יכולה לפגוע בי".
"אני לא יכולה לפגוע בך?",שאלתי בהתעניינות.
"אני לא בטוח…אבל אני שונא שאת נזהרת"
"אם אני לא אזהר אני עלולה לטעות. לעשות דברים נוראיים. אז אני חייבת להיזהר.".
"מה את כבר יכולה לעשות?",הוא שאל בחיוך רגוע.
אין לך מושג.
"מה אם אני אעשה לך משהו ממש נוראי?",שאלתי.
"כמו מה?",הוא שאל בחיוך קטן.
"כמו לנשק אותך למשל",אמרתי.
החיוך שלו גווע.
"אם אני אנשק אותך אתה ממש תשנא אותי נכון?",שאלתי מבוהלת ולחוצה.
"את אוהבת אותי?",הוא שאל שוב.
"לא".
זה הקטע.
"אז כן. אני ממש אשנא אותך אם תעשי את זה",הוא אמר לחוץ.
הוצאתי אותו משלוותו.
"אולי אני רוצה שתשנא אותי",שאלתי את עצמי בקול.
הוא הסתכל עליי בהלם ובכעס.
"אם את רוצה שאני אנשק אותך פשוט תגידי!",הוא צרח עליי.
"אז תנשק אותי כבר!",צרחתי עליו בחזרה.
הוא תפס אותי.
"אני ממש שונא אותך",לחש שנייה לפני נישק אותי.
"אני יודעת",לחשתי בשנייה שבה שפתיו התנתקו משלי,ואז שוב שפתיו נצמדו לשלי.

והוא תפס אותי.
תפס אותי חזק.


תגיות: ,
mysecretheart
רציתי להוסיף:
תודה שקראתם! 💚 אשמח שתדרגו את הסיפור ותגיבו את דעתכם! כל ביקורת תתקבל באהבה רבה!
תפוס אותי אם תוכל 💚
דרוג הסיפור 4.6 | 5 מדרגים
Facebook Twitter Google Email

תגובות (6)

sapir13
13/02/2018 21:12
sapir13

אוקיי, קודם כל, הפסיק צריך להיות לפני המרכאות ("__,").
כדאי לשמור על רווח בין הפיסוק למשפטים (זה נהוג וגם יותר מסודר וקל לקריאה ולעין.)
המבנה נורא קצר, כלומראין ממש תיאורים לגבי מה קורה בהתחלה. איפה הם נמצאים, על מה היא חושבת, אפילו דברים כמו מה הם לובשים או אם הם בחוץ או בפנים יכולים להוסיף.
לא שמים נקודה אחרי סימן קריאה/שאלה.
•הסתכלתי על החולצה הלבנה שלו החלקה שלו- אני חושבת שאין צורך במילה "החלקה", או שפשוט תשמיטי את המילה "שלו" שנמצאת בין הלבנה לחלקה.

עכשיו, התגובה שלי שנויה במחלוקת עצמית.
בכקרון השם של הסיפור היה נשמע לי ממש מעניין, אז נכנסתי, אבל היה חסר לי הרבה דברים בהתחלה וגם הרגשתי מבולבלת כל הזמן. לא הצלחתי להבין אם היא באמת שונאת אותו או סתם מתביישת להודות שהיא אוהבת אותו או מה…
בתכלס אני חושבת שיש לזה פוטנציאל ממש טוב אבל אני אישית הייתי עורכת את זה.
הכתיבה ממש חמודה (הכל נאמר ברוח טובה וללא כוונה לפגוע.)

    mysecretheart
    13/02/2018 21:22
    sunshine

    תודה!!
    חלק מהדברים שכתבת לא ממש מפריעים לי אישית וחלק עזרו לי לשים לב לשגיאות.
    אני מבינה למה יש צורך בתיאור של המקום אבל בכללי אני מעדיפה שלא לתאר את הדמויות מבחינה חיצונית.
    אבל אני כן אנסה להוסיף קצת רמזים לאיך שאני מדמיינת את הסיפור.
    אז תודה רבה!

Lola Rose
14/02/2018 13:09
Lola Rose

הסוף גרם לי לצחוק קצת,הם ממש חמודים יחד הזכירו לי את עצמי במובן מסוים
אהבתי :).

    mysecretheart
    14/02/2018 13:18
    sunshine

    שמחה שאהבת!

כותבת מושבעת
16/02/2018 23:37
כותבת מושבעת

מושלם לא הייתי משנה כלום!

סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
רק שלך 0
מחבר:
תאריך: 23/02/2018
ז'אנר: סיפורי חיים
מונולוג – להמשיך? 0
מחבר:
תאריך: 23/02/2018
ז'אנר: סיפורי חיים
דייג אוהב לדוג 0
מחבר:
תאריך: 22/02/2018
ז'אנר: שירים
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!