סיפור אהבה בילתי צפוי-פרק 4

לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שדניאל אמר לי באוטו.על המגע החם של החזה שלו,כשידי,הקרה נוגעת בו וחשה בפעימות ליבו המואצות."אלוהים!"חשבתי לי.."מה אני עושה לו? הוא ניסער ומתרגש בגללי!"ישבתי בדירה,לידו,לוקחת משולש פיצה,מביטה בו כשאכל את משולש הפיצה עם הזייתים שלו.הוא הביט בי במין מבט מיסתורי.מבט של:אני מת לדבר איתך על זה.
לא דיברנו,אלא במבטים בלבד.איין ספק.הבן אדם מבולבל לגמריי.לא מאופס,אפוף.אם לומר את האמת,הוא דיי יקר לי.בחור מתוק.לאחר שגמרנו את כל הקופסה.אורי,המצחיק הזה..לא עזב אותי לרגע.
בעוד דניאל,ישב במרפסת..קצת מדוכדך.הוא הרגיש שעלייו להתבודד.
"אני חושב שיש כאן מישהו מדוכדך.."אמר לי אורי,כשגם הוא דואג לחברו,דניאל.."תיגשי אליי.נראה לי שהוא זקוק לך.."
ניגשתי אל דניאל,שעמד במרפסת ונאנח.
הוא לבש את המעיל השחור היפה שלו.
"מה קורה מאמי?"ניגשתי אליו..מתיישבת לידו.
"אני מפוצץ מהפיצה הזאת."אמר,נאנח אנחה של ייאוש.
"כן,גם אני."עניתי..
"מאיה..הרגע האינטימי שחלקתי איתך באוטו.."החל לומר.
"דניאל..עזוב."ניסיתי לשכנע אותו לשכוח מיזה.
"נהניתי מהמגע שלך על העור שלי."הוא חייך,מביט לי אל תוך העיניים.."מאיה,אני לא מאמין שאני עומד לומר את זה אבל.."הוא התנשם.
"אל תגיד את זה.."אמרתי..מניחה אצבעות על שפתיו..
"איין לך מושג מה אני רוצה לומר.נכון?"הוא חייך.
ולי כבר ההיתה תחושת בטן,לגביי מה שהוא עומד לומר לי..חשתי לפתע,צמרמורת בכל גופי.הייתי כולי נסערת.נעשה לי חם פתאום.הרגשתי שהדם זורם לי ישר לראש.הפנים שלי בערו.התרגשתי.
"כואב לי בחזה כשאני קרוב אלייך.אני מרגיש שאני לא מצליח לנשום.."הוא אמר..
"למה?"שאלתי..מביטה בו.
"מאיה,את זורמת במחזור הדם שלי.."הוא הוסיף לומר.
לא אמרתי דבר.הייתי פשוט המומה מהדברים שהוא אמר לי.הוא נישען על המעקה,במבט מיוסר.
"את כל כך יפה שבא לי למות."הוא אמר שוב,כשאני מביטה בו,אוחזת בידו.
"אל תדבר ככה.אתה מפחיד אותי."אמרתי,פוחדת שייקרה לו משהו.
כואב לי שהבחור המקסים הזה סובל בגללי.הוא עובר עכשיו כאבי לב.בגללי.
רגשות אשמה הציפו אותי..הבטתי בו,מוצפת ברגשות אשם.
"אל תרגישי לא נעים בגללי,מלאך."הוא אמר.."את ממש לא אשמה.את לא אשמה בנטיותייך."
דמעות,החלו להציף את עייניי.בכיתי.זו הייתה הפעם,הראשונה בחיי,שאני לא בוכה בגלל אישה,אלא בגלל גבר.הלב שלי נשבר לראות אותו ככה.אבל,עד שלא אמר לי מפורשות .כל עוד הוא לא הצהיר בפניי על אהבתו בצורה מפורשת וברורה ביותר..המצב הזה,אוליי..בר תיקון.אם אפשר לתקן יחסים אחרי עיניין שכזה.אוליי,אני פשוט עיוורת.
הוא,ניגב את דימעותיי..בעוד אני מנסה לרפא ולחבוש,את ליבו הפצוע.
"אל תיבכי.."אמר לי..ורגע לאחר מיכן,חיבק אותי חזק.
הרגשתי כל כך,מוגנת בחיבוק שלו.זו הייתה הרגשה,נפלאה.חשתי בחום הגוף שלו,בכל נשימה ונשימה שלו,הלמות ליבו.המגע שלו,הרגיש לי כל כך נעים.הריח שלו חדר לאפי וגרם לי לשכרון חושים.היה לו ריח מדהים.אוליי אני משלה את עצמי.יכול להיות שאני פועלת מתוך פחד,לפגוע בבחור המתוק הזה.אני לא רוצה להרוס לו את החיים.
שכן,החיבוק היחיד האינטימי שהכרתי היה חיבוק ענוג ועדין של בחורה.ועת,חשתי,כל כך מוגנת בחיבוקו של דניאל.ענבל,אהובתי לשעבר,הייתה קוראת לזה,רגעי קסם של מלאכים.צודקת.בכלל היה בה משהו,עדין כל כך.מרגיע.אבל,מוזר..כבר לא הרגשתי אותו דבר בקשר אלייה.כאילו דמותה לפתע,התעמעמה,בתוך הראש שלי.ואילו,דניאל,הפך לראש מעייניי.אולי,בגלל שדאגתי לו,ופחדתי שהוא יפגע בעצמו.
אחר הצהריים,בית קפה פינתי.ישבתי עם כל חברותיי,ששתיים מהן,אקסיות שלי,שנשארתי איתן בקשר טוב,הסברתי להן את המצב.
"בליינד,הוא מאוהב בך."אמרה שני,חברתי לעבודה.
"שני,"קראתי,"מאיפו הבאת את זה?"
"אם הוא עדיין לא אמר לך..זה עתיד לבוא.."אמרה מיכל
"תמיד ידעתי,שבתוך תוכך..את לא אחת מישלנו.."אמרה ליהיא,אקסית שלי.
"למה?" שאלתי אותה.כשהיא שותה מהקפוצ'ינו שלה.
"למה?..כי את אוהבת גברים."אמרה לי,נחרצות..היא אמרה את זה כאילו זה מילה גסה או משהו.
"מה?" שוב עניתי.
"תודי בזה.את,אוהבת אותו."אמרה שוב ליהיא.."נכון?"
"לא נכון."עניתי.."אני אוהבת את שירי."
"זה לא הוגן כלפיו.את פוגעת בו.מיסכן."אמרה מיכל.
"התנשקתי איתו אמנם..אבל,זה היה לי מוזר. הרגשתי,כאילו אני מתנשקת עם אח שלי." אמרתי..מממציאה להן.שכן,הן החלו להאמין שאני סטרייטית בהכחשה.
כשבערב..שוב ישבתי בסלון,לבדי..
"אפשר לשבת לידך?"נישמע קולו של דניאל.
"בטח.."חייכתי,כשהוא מתיישב,וכורח את זרועו סביבי.תמיד נהגנו לשבת ככה.לא בקטע אינטימי,אלא סחבקים.הפעם,זה הרגיש שונה.הקרבה הזו.
"אני מאבד אותך..נכון?"אמר עצוב.
"דניאל.."אמרתי..אוחזת בזרוע שלו..משעינה את ראשי על כתפו.
הוא שתק.שתיקה מוחלטת.הוא היה שקט.אך,בתוכו,הוא סער.מביט בי..בעיניים בורקות..לוקח נשימות עמוקות .הוא חש לכוד במבטיי.הבטתי בו במבט מיוסר, כשאז,חשתי בשפתיו המדהימות מנשקות אותי..הרגשתי את הנשימות שלו,כשעמד כל כך קרוב אליי..לקחתי נשימה עמוקה,ונישקתי אותו בחזרה.לא האמנתי שזה קורה לי.רייח הבושם שלו היה כל כך חזק ונעים.הנשיקה הזו,אמרה לי הכל.עכשיו כבר הייתי כמעט בטוחה,שמה שהוא מרגיש אליי,הוא אהבה.אהבה אמיתית.אהבה סוערת שפוצעת את הלב וגורמת לו לדמם עד כאב.הנשיקה הזו,הייתה אמיתית ומדהימה..אולי,זה באמת הזמן,בו ידידות הופכת לאהבה.