ז'אנר: סיפור סינדרלה
0 תגובות
פראחה בעיר הגדולה-פרק 1 :)
~פרק 1~
יומני היקר שלום.
קוראים לי שרון.. כן אני יודעת שזה לא שם של פראחה אבל מה לעשות ההורים שלי לא כמוני.
וגם אני בכלל לא פראחה זה שאני אוהבת ורוד ושירים מזרחים ולרכל על אנשים.. טוב נו אני פראחה.
בכול מקרה אני אספר לך יומני היקר סיפור , וכן אני יודעת שאני מדברת בשפה גבוה לא כמו כול החברות שלי ,בגלל שההורים שלי מאוד חשוב להם השפה שלי ולכן אני מדברת ככה ליד ההורים אבל ליד החברות לגמרי אחרת.
"שלום אמא ושלום גם לך אבא" אמרתי כשירדתי לאכול לפני בית הספר.
"חמודה? בואי שבי אנחנו צריכים לדבר" אמרה אמא בקול רציני.
"בסדר אמא" אמרתי "מה קרה?".
"אבא ואני קיבלנו משרה באנגליה ולכן אנחנו עוברים בעוד חודש" אמרה אמא.
"מה? אתם לא יכולים לעשות לי את זה!" צעקתי. לקחתי את הלחם עם הריבת תות שלי ויצאתי לבית הספר עצבנית.
"זה כזה לא פייר!" אמרתי בקול.
"מה לא פייר?" אמרו חברה שלי שפגשה אותי בדרך.
"עזבי את לא תביני" אמרתי "אבל אני צריכה ישיבה דחופה שלנו. היום בהפסקה השניה".
הלכתי לחדר שקיבלתי 101 והנכתי את הדברים שלי על המיטה.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי וראיתי ילד חדש הוא לא מוכר לי. הוא גבוה מעט ,טיפה יפה,פנים צרות טיפה.
"טוב אמא! אני לא יכול לדבר עכשיו נדבר אחר כך!" אמר הילד וניתק את הטלפון.
אחח איזה כיף לו שהוא יכול לדבר ככה להורים שלו בלי לדאוג בלי כלום.
הגעתי אליו ואמרתי "תודה שאתה מחמם לי את השולחן" צחקתי.
"אהה זה המקום שלך?" אמר הילד "כי אין לי בעיה להזיז את התיק שלי". בחיים לא שמעתי בן אדם מדבר ככה אפילו חברות שלי לא מדברות ככה. טוב כן יש את ההורים שלי אבל בבית הספר . חוץ מהמורים לא שמעתי אף אחד מדבר ככה.
"חחח לא זה בסדר" אמרתי.
"אהה הבנתי הדיבור שלי מצחיק אותך" אמר הילד.
"לא לא כלל הוכלל לא!" אמרתי "נהפוכו! הנני מדברת כך עם הורי אבל בבית הספר אינני שמעתי אנשים שמדברים ככה".
"אהה אז בסדר פשוט חשבתי שאת צוחקת עלי ואת יכולה לדבר רגיל לא בשפה גבוהה מדי אלה יותר נמוכה" אמר וצחקנו.
"אני מפריעה?" שאלה חברה שלי עדן שהיא לועסת מסטיק בפה פתוח ועושה בלונים.
"לא בכלל לא" אמרתי והסתכלתי על הילד.
"אז איך קוראים לך?" שאלה עדן את הילד.
"קוראים לי יוני" אמר יוני "איך קוראים לכן?".
" לי קוראים שובל וזאת עדן" אמרתי.
"אממ השם שלך מאוד יפה".
"תודה".
"גם שלך יפה עדן נכון?".
"כן".
הייתה שתיקה מביכה מעט.
"טוב..." אמרתי כדי לשבור את הקרח. ואז הצלצול קטע אותי ובגלל שיוני חדש נתתי לו לשבת איתי במקום אחרי הכול הוא כמוני לא?
יומני היקר שלום.
קוראים לי שרון.. כן אני יודעת שזה לא שם של פראחה אבל מה לעשות ההורים שלי לא כמוני.
וגם אני בכלל לא פראחה זה שאני אוהבת ורוד ושירים מזרחים ולרכל על אנשים.. טוב נו אני פראחה.
בכול מקרה אני אספר לך יומני היקר סיפור , וכן אני יודעת שאני מדברת בשפה גבוה לא כמו כול החברות שלי ,בגלל שההורים שלי מאוד חשוב להם השפה שלי ולכן אני מדברת ככה ליד ההורים אבל ליד החברות לגמרי אחרת.
"שלום אמא ושלום גם לך אבא" אמרתי כשירדתי לאכול לפני בית הספר.
"חמודה? בואי שבי אנחנו צריכים לדבר" אמרה אמא בקול רציני.
"בסדר אמא" אמרתי "מה קרה?".
"אבא ואני קיבלנו משרה באנגליה ולכן אנחנו עוברים בעוד חודש" אמרה אמא.
"מה? אתם לא יכולים לעשות לי את זה!" צעקתי. לקחתי את הלחם עם הריבת תות שלי ויצאתי לבית הספר עצבנית.
"זה כזה לא פייר!" אמרתי בקול.
"מה לא פייר?" אמרו חברה שלי שפגשה אותי בדרך.
"עזבי את לא תביני" אמרתי "אבל אני צריכה ישיבה דחופה שלנו. היום בהפסקה השניה".
הלכתי לחדר שקיבלתי 101 והנכתי את הדברים שלי על המיטה.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי וראיתי ילד חדש הוא לא מוכר לי. הוא גבוה מעט ,טיפה יפה,פנים צרות טיפה.
"טוב אמא! אני לא יכול לדבר עכשיו נדבר אחר כך!" אמר הילד וניתק את הטלפון.
אחח איזה כיף לו שהוא יכול לדבר ככה להורים שלו בלי לדאוג בלי כלום.
הגעתי אליו ואמרתי "תודה שאתה מחמם לי את השולחן" צחקתי.
"אהה זה המקום שלך?" אמר הילד "כי אין לי בעיה להזיז את התיק שלי". בחיים לא שמעתי בן אדם מדבר ככה אפילו חברות שלי לא מדברות ככה. טוב כן יש את ההורים שלי אבל בבית הספר . חוץ מהמורים לא שמעתי אף אחד מדבר ככה.
"חחח לא זה בסדר" אמרתי.
"אהה הבנתי הדיבור שלי מצחיק אותך" אמר הילד.
"לא לא כלל הוכלל לא!" אמרתי "נהפוכו! הנני מדברת כך עם הורי אבל בבית הספר אינני שמעתי אנשים שמדברים ככה".
"אהה אז בסדר פשוט חשבתי שאת צוחקת עלי ואת יכולה לדבר רגיל לא בשפה גבוהה מדי אלה יותר נמוכה" אמר וצחקנו.
"אני מפריעה?" שאלה חברה שלי עדן שהיא לועסת מסטיק בפה פתוח ועושה בלונים.
"לא בכלל לא" אמרתי והסתכלתי על הילד.
"אז איך קוראים לך?" שאלה עדן את הילד.
"קוראים לי יוני" אמר יוני "איך קוראים לכן?".
" לי קוראים שובל וזאת עדן" אמרתי.
"אממ השם שלך מאוד יפה".
"תודה".
"גם שלך יפה עדן נכון?".
"כן".
הייתה שתיקה מביכה מעט.
"טוב..." אמרתי כדי לשבור את הקרח. ואז הצלצול קטע אותי ובגלל שיוני חדש נתתי לו לשבת איתי במקום אחרי הכול הוא כמוני לא?
רציתי להוסיף:
סיפור חדש מקווה שאהבתם!
-♥-
אפיק
סיפור חדש מקווה שאהבתם!
-♥-
אפיק
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים
כשהמשפחה הגיעה לבית החדש שלהם, ג'ון לא יכל להסיר את עיניו מהבית החדש שלו ופתאום הרגיש שמישהו שם את ידו על כתפו "..
מהפרק הקודם:כשבאו לחקור את הרופא מצאו בן אדם מורעל...~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~בבית החולים:"הרופא י..
פרק ראשון:היי קוראים לי רוני,האמת היא שקוראים לי רונית אבל אני ממש לא מתכוונת להגיד את זה לאף אחד!יש לי עניים ח..
כל המחבריםמחברים מומלצים
תגובות אחרונות
סה"כ
סיפורים
13976
סיפורים
13976
סה"כ
מחברים
2462
מחברים
2462
משתמשים
אונליין
47
אונליין
47













.gif)


))))))))).gif)

