פראחה בעיר הגדולה-פרק 13 :)

~פרק 13~
אחרי הסבר גדול מאוד של מה אני עושה במחשב בשעה כזאת וגם של הרצעה "מפה ועד ירושלים" של אמא הלכתי מהמחשב.
השעה עכשיו 13:30 , חזרתי לחדר ישבתי וכמובן כתבתי. בך.
יוני נכנס ונתן לי נשיקה וכמובן את שיעורי הבית, עשיתי לו פרצוף כזה O".O .
והכול היה רגיל. עשינו שיעורים , אכלנו , ישנתי.. רגיל.
לקחתי (כמובן) את המחברת של יוני לצלם והדבקתי במחברת. ישבתי במיטה וקראתי ספר
עדן נכנסה לחדר.
"היייווווושששש!!" אמרה עדן ב "חיוך מאולץ".
הורדתי את הספר "היי חיימ'" אמרתי "ממצצבב?".
"בסדר" אמרה עדן שהיא עדין מחייכת "תגידוש שנייה אני יכולה לקחת לך את המחברת להעתיק את מה שרשמנו?".
"כן ברור!" אמרתי וגמאני חייכתי את החיוך המאולץ ופתחתי את הספר שוב , הצבעתי על התיק ואמרתי "תקחי לבד סבבה?".
"טובי'ק" אמרה עדן , פתחה את התיק , הוציאה כמה מחברות והלכה מהר.
ומאז יומני היקר אני לא מוצאת אותך. כן יומני אני רושמת במחברת "ספייר" (למקרה ו..) טוב נגמר לי הדף הלכתי ..
~~יומנו של יוני~~
נכנסתי לחדר בדיוק ששובל יצאה. היא נתנה לי נשיקה והלכה.
נשכבתי בישיבה על המיטה והתחלתי לכתוב בך.
עדן נכנסה ואמרה "היי יוני לקחתי קודם לשובל מחברות הנה הם.." היא הניחה אותם על השולחן של שובל.
"יש פה דף שאני לא יודעת לאיפה זה שייך תבדוק את הדף ותשייך ביי כפרה" אמרה אדם ותרקה את הדלת.
פתחתי את הדף, ונדהמתי.
"יוני היקר.
אני נאלצת לעזוב אותך כי אתה כזה מכוער ומטומטם.
אני לא סובלת אותך ומקווה שאתה לא אותי.
בי כפרה
-שובל-".
שובל נכנסה לחדר. קמתי מהמיטה כועס ועצבני. היא משרבבת את שפתיה עלי לקחתי את הדף ,זרקתי עליה ויצאתי מהדלת.