השטות שהרגה את אהובתי

היה זה יום גשום. ישבתי ליד החלון והבטתי איך השלג מכסה את כל הרחוב. הייתי מעוד משועמם. לא ידעתי מה לעשות בנוגע אליי. חשבתי לעצמי שאולי כדי שאני אתקשר אליה לשאול מה איתה, כי אני בן אדם כזה שעם יקרה לה משהו אני לא יסלח לעצמי בחיים.

עברו כמה דקות, עד שהחלטתי להתקשר אליה. קמתי מהמיטה, והלכתי לכיוון השולחן שלי. ראיתי את הפאלפון מונח על השולחן, ובו יש 2 הודעות קוליות כולל SMS. לקחתי את הפאלפון, והתיישבתי על הכיסא.

בהודעת SMS היה כתוב על איזושהי הנחה בחנות שעונים. באחת מההודעות קוליות, דיברו על מבצעים של סוף עונה, ובהודעה האחרונה הייתה הודעה מוזרה מאוד. הייתה הודעה ממיטל. בהודעה היה לה קול משונה. הוא היה שקט ושברירי, כמעט לא שמעו אותה. נלחצתי נורא. ידעתי לפי קולה שקרה משהו רע.

היא אמרה:"יניב ? תקשיב, אני ממש עצובה ופגועה ממה שקרה. אני יודעת שבסוף הכל יעבור ואני אסלח לך אבל לא לי. מה שעשיתי היה מעשה רע, ואני באמת מצטערת. עם אתה רוצה לחפש אותי אז אל. ברגע שתשמע את ההודעה הזאת, אני כבר לא היה בחיים. מצטערת על כל מה שקרה. אני סולחת לך, ואני אהבתי אותך ותמיד אוהב, ותזכור !!! אל תאשים את עצמך במה שיקרה לי, אתה לא אשם ואני לא רוצה שתאשים את עצמך ותהיה עצוב כל חייך, אתה עוד צעיר !!! אוהבת, מיטלוש".

נהייתי אדום, הפאלפון נפל על הרצפה קמתי מהכיסא וחשבתי: "מיטל, מיטלוש היפה שלי שאני כל כך אוהב ומוכן לתת לה את כל החיים שלי, היא עמודת למות רק בגלל שטות אחת טיפשית ומגוחכת !!"

נשכבתי על המיטה ובכיתי.