התחלה חדשה - פרק שלושים ושמונה

הלכתי משם כשדמעות בעיניי.הפעם סם לא הלך אחרי.הפעם אף אחד לא שם לב.הפעם לאף אחד לא היה אכפת.הבנתי שהיחסים שלי עם סם נגמרו.הבנתי ששנינו כועסים אחד על השני ולא יכולים לסלוח.הוא על הבגידה המזויפת ואני על האשמה הלא מוצדקת.אולי זה דבר טוב.מאז שפגשתי את הילד הזה החיים שלי התהפכו.אולי....אולי עכשיו הם יחזרו למסלולם הנורמלי.אולי.
נכנסתי לחדר ונתתי לדמעות לפרוץ בשקט.למזלי,אף אחד לא היה בחדר.התיישבתי על המיטה וחשבתי על מה שעברנו.ידעתי שאני מענה את עצמי בזה אבל...הזיכרונות הציפו אותי.
לפתע אלה נכנסה לחדר.עיניה היו נפוחות מבכי,כמו עיניי.הסתכלנו במשך דקות אחת על השנייה,סתם בוהות בעיניים האדומות ובדמעות הזולגות.
"למה את בוכה?"שאלתי בשקט.
"ראיתי את הבחור שאני אוהבת מתנשק עם אחרת."מלמלה והשפילה את ראשה.
"אה.החבר שלי האשים אותי בבגידה לא אמיתית."הסברתי את הדמעות מבלי ששאלה.
"מצטערת."אמרה והתיישבה לידי.
"אז...את מי את אוהבת?"קיוויתי שהיא תגיד ג'ק.שלפחות זוג אחד יציב יהיה פה.
"את דרק."כנראה שהיום אלוהים שונא אותי.
"אה."אמרתי קצת מאוכזבת.באמת רציתי שהיא וג'ק יהיו ביחד.
"ראיתי אותו מתנשק עם אשלי.אני..אני יודעת שהם חברים כבר שנה וכמה אבל....אני לא יכולה להפסיק לאהוב אותו..."
"מה עם ג'ק?את יודעת,הם די דומים..."צחקתי מעט,שותלת את המחשבה על ג'ק והיא בראשה.
"ג'ק הוא....ג'ק שונה.הוא אחר.בחור טוב,לא מסתבך בצרות.הלוואי שיכולתי להתאהב בו אבל אני נמשכת לבחורים רעים."גיחכה מעט.
"הוא דווקא די חמוד."מלמלתי.
"הוא מאוד חמוד."אישרה.
שתקנו,מהורהרות בעצב שלנו.הרגשתי שאני נשברת מבפנים.הרגשתי שחלק ממני הלך ולעולם לא יחזור.החלק ששיך לסם.אף פעם לא הייתי כזאת רגשנית.בדרך כלל אני הבחורה הקשוחה,זו שרואה ולא נראית.אף פעם לא עמדתי במרכז העניינים.עם סם זה היה זרקור אחד קבוע שהאיר עלינו תמיד.עכשיו הוא כבה ולעולם לא יאיר שוב.
לפתע סם נכנס לחדרי.שערו היה פרוע ובעיניו היה מבט פרוע.
"מה את עושה פה??את לא היית לפני שנייה בקפיטריה עם החבר הדפוק שלך??"שאל בגסות.
"מה??לא.אני הייתי פה כל הזמן הזה."אמרתי מבולבלת.
"לא נכון!אני לפני רגע ראיתי אותך!שנייה,מה את עושה בחדר שלי??"
"קודם כל,זה החדר שלי.שנית,אני בכלל לא יודעת איפה הקפיטריה."
"אבל...אני ראיתי..."מלמל והעביר יד בשערו,סימן שהוא לחוץ.
"אוי,נראה לי שהתבלבלת עם אשלי."מלמלה אלה.
"מה?מה אמרת?"שאל ורכן קדימה.
"נראה לי שהתבלבלת עם אשלי.את יודעת,רק עכשיו שמתי לב שאתן ממש דומות."אמרה בחצי חיוך.
"מי זו אשלי?"שאל סם בבלבול.
"אחת הבנות בחדר הזה והחברה של דרק."אמרה אלה כאילו זה ברור מאליו.
"סם,תביא את הפלאפון."ביקשתי ובלי לחכות לתשובה חטפתי את הטלפון מידו.פתחתי את הסרטון והראיתי לאלה.שאלתי אותה בעניינות:"יכול להיות שאלה דרק ואשלי?"
"אממ...כן.אוי,כן,זה אלה!והיי!הנה אני!"אמרה בעצב.היא הצביעה על דמות קטנה שעמדה מאחוריהם.בעיקר ראו את שערה השחור ובגדיה הכהים.היה ברור שזוהי אלה.
"היי,זה היה לפני שתי דקות."מלמלה ונזכרה בקטע.
"אז זה אומר שזו לא אני."קבעתי והחזרתי את הטלפון לסם.
"איימי...."הוא מלמל.
"תשכח מזה,סם.לא סלחתי ולעולם לא אסלח.זה היה אחד הדברים הכי משפילים שאי פעם עברתי.אם אתה חושב שהתנצלות עלובה תספק אותי אתה הוזה.שום דבר שתעשה לא יפצה אותי על הלב השבור.אני מציעה שתלך מפה."אמרתי בתוקף ובמבט מושפל סם יצא מהחדר.