http://www.tale.co.il/ Articles at סיפורים en-us http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%25d7-%25d7c%25d7%2595%25d7%259d-%25d7%25a6%25d7c%25d7%2595%25d7c.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%25d7-%25d7c%25d7%2595%25d7%259d-%25d7%25a6%25d7c%25d7%2595%25d7c.html Sat, 04 Sep 2010 01:26:22 +0300 במכת שמחה בצורת זעזוע
צמרור אהבה וגעגוע עבר בי כך פתאום,
ואת עצמי אני שואל -
האם זוהי המציאות או שמה זהו רק חלום?

מנגינה ברקע מנגנת
מנגינה אהובה ומוכרת
את המעגל היא סוגרת ואת המאורע מלווה,
ואני בשנית את עצמי שואל -
האם זהו ריגוש חלומי או באמת אהבה?

אני חש רטט מטושטש כשהלב לפתע רועש
שטפון של רגשות בכל גופי גועש
ואני נפעם אך חושש מן הצהרת הריגושים,
אך ממשיך ושואל -
האם זוהי אהבה אמיתית, או שכרון זמני של החושים?

אני תוהה לגבי הפרק הבא
דחייה או פעולה על התרגשות כה רבה
שגעון חד של אהבה אשר הגיע כל כך מהר
ואני עדיין שואל -
האם אני חולם או שמה צלול וער?

אפשר להאמין שאין זה משנה מציאות או חלום
רגש כה חזק מספיק גם רק לטעום
ועדיף לתת זמן ללב לפעום מאשר לשהות בתהייה נצחית
ואני לעד אשאל -
האם זוהי אהבת חלומות או אהבה ממשית?
האם אהבה בחלום היא כמו אהבה אמיתית?

]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7c%D7%99-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7c%D7%9B%D7%9D.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7c%D7%99-%D7%90%D7%95-%D7%A9%D7c%D7%9B%D7%9D.html Fri, 27 Aug 2010 16:13:43 +0300 "אני לא מסוגל ככה אני צריך לנקות ולבשל וכל השטויות שהמשרתים שלי עשו" "אל תדאג...אנחנו נימצא אותה ונחזור לאבא שלך" הוא הלך בנתיים עכשיו אני יעצור והסביר לכם אני מדיום (מדיום= מכשפה על טבעית תקראו לזה איך שבא לכם) מה שקרה שנולדה ילדה...לפני 16 שנה ועכשיו יש מן מלחמת עולם קטנה...טוב לא כל כך קטנה אנחנו חיים בשני שבטים שבט ראשון הוא השבט שאני נמצאת בו אנחנו לא עושים כשפים שחורים כמו שהשבט השני עושה והילדה הזאת לא הייתה אמורה להיוולד היא נולדה מכשף שחור חשבנו שהיא מתה אבל עם הכוחות שלה היא עושה קצת בלאגן יכול להיות שהיא בכלל לא מודעת למה שהיא עושה היא אפילו לא יודעת מי היא...אמרו לנו ששמעו כל מיני דיבורים על זה שהיא חיה בעיירה הזאת אז התחלנו את החיפושים בפנימייה שהולכים אליה כל מיני ילדים מוזרים פריקים וכל זה אז איזה להקה הסכימה לקבל אותנו בזכות הנגינה של דניאל ובזכות השירה שלי ..התחלנו לגור בפנימייה הזאת בתור תלמידים ואנחנו לא כל כך משתלבים נכנסו לכאן בתור אחים ....ככה קיבלו את שנינו הבעיה היא שאנחנו לא אחים אנחנו יותר אמ.. בני זוג אפשר לקרוא לזה...ידענו רק דבר אחד על הילדה הזאת שאם היא תשתה כמות קטנה של דם היא תתחיל להיות מודעת לכוחות שלה ניסינו את זה על כמה בנות שחשדנו בהם ידענו שהיא אמורה להיות יפה ושאמור להיות לה על הגב סימן כאשר היא תשתה דם וזה מה שעשינו אנחנו כאן חודשיים ולא מצאנו כלום אנחנו כבר מיואשים
"גברתי הצעירה את לא פה כדי לנוח תתחילי לנקות את המטבח" צעקה עלי מנהלת הפנימייה "טוב גברתי" אמרתי בשקט כל כך רציתי לעשות עליה כשף אבל היה אסור לי כי בני אדם לא יעמדו בזה הם ישתגעו אם הם ידעו על הכוחות שיש בעולם הזה התחלתי לנקות ואז ראיתי מישהו שהיה מוכר לי אני הייתי בטוחה שראיתי אותו מתי שהו הוא הסתכל עליי בצורה מוזרה ואז ידעתי מי זה הוא מהשבט השני של המכשפים אבל איך הם יודעים על הילדה "שלום לך לילה" "שלום לך דון" אמרתי והוא הסתובב סביבי ואמר "התייפית" "אני יודעת" אמרתי לו בחזרה הוא חייך אני שונאת את הציניות שבחבורה שלהם והוא אמר "אנחנו נמצא את הילדה לפניכם" "לא אתם לא" אמרתי לו כאשר הרמתי גבה והוא אמר "אז מה אתם עדיין לא מצאתם אותה?" ואז הוא הוסיף "אה..שכחתי להגיד לך לורן מוסרת דרישת שלום" "אתה שכנעת אותה לעבור לצד שלכם חתיכת" הוא עצר אותי בזה שאמר "לא . לא .. לא! זה לא השטח לא שלך ולא שלי בבקשה בואי לא נריב...אנחנו לא רוצים להיחשף נכון?" "תשתוק מכוער" "אני אולי מכוער אבל חכם ואת יפה וטיפשה מה עדיף?" טוב את האמת הוא לא היה מכוער אבל אנחנו יריבים מאז שאנחנו קטנים לפני שנה הוא שכנע את החברה הכי טובה שלי לורן לעבור אליהם והיא המסכנה התאהבה בו "אני מבקשת ממך תניח לנו לטפל בזה" "נירא לך שאני יתן לך לפגוע בילדה הזאת?" "אנחנו לא ניפגע בה אם אתם לא תתערבו" "ואני באמת מאמין לכם היא הבת של ראש קהילתנו והיא תביא" "לסוף העולם" השלמתי אותו "לא אם תנסחי את זה מחדש להתחלה חדשה שאנחנו נהיה השולטים ולא בני האדם הכסילים הללו" ואז המנהלת נכנסה ואמרה "המקום הזה לא יתנקה מעצמו תתחילו לזוז" התחלנו לנקות והמנהלת יצאה "אל תדאגי ללורן היא בסדר גמור" "תשתוק ואל תזכיר אותה" "היא בסדר עכשיו היא רוצחת רק בני אדם וגם כמה מכשפים ונירא לי שאת הבאה ברשימה" "תשתוק אמרתי לך דון אל תשחק איתי במשחקי האש הללו" "או קראת לי בשמי הפרטי אני כל כך מפחד" "אני יתנקם בך יום אחד חכה ותראה" ואז כל הלהקה נכנסו לחדר זה בעצם מין חדר חזרות כזה דון חייך חיוך שלא היה לטעמי ואמר "אז אמ.. לילה לא אמרת לי שאת בלהקה גם אני יכול להצטרף?" שאל בנימה מוזרה החברים שלי אמרו "אתה יודע לנגן בתופים או גיטרה?" "אני יודע לנגן בהכל" אמר בשחצנות כזאת ואז חברי הוסיפו "ולמה לנו לקבל אותך?" ואז דניאל נכנס הוא הבין ישר מי זה דון הוא הסתכל עליו והבנתי שהם מדברים מחשבות ואז דון הוסיף "אני הבן זוג של לילה" ואז הוא נתן לי נשיקה חטופה העפתי אותו ממני והוא הסתכל עליי והעביר לי במחשבה "לילה אם לא תשמרי על חסותי לורן תהיה מעט מסכנה את לא חושבת" "לא אכפת לי ממנה" העברתי לו בקו המחשבה "אז לא אכפת לך שנתעלל בה עם סכין מ100% זהב טהור?" הסתכלתי לרצפה ואמרתי בקול רם "חמוד שלי בוא תצטרף" דניאל הבין את הפרשה והסתכל על דון כאילו בא לו לרצוח אותו ואני יודעת שדניאל לא יתן לו להתחמק מהנשיקה שהוא נתן לי התחלנו את החזרות דון ניגן על התופים ודווקא הוא היה לא רע דניאל ניגן בגיטרה ואני שרתי... באנגלית שירי רוק..ופופ ראו מעט את המתח ביני ולבין דון ודניאל "טוב יאללה חמש דקות הפסקה" אמרה ג'י שהיא מנגנת על בס ואז היא לקחה אותי לפינה ואמרה "לא אמרת לי שיש לך חבר שנירא כל כך...טעים..." אנחנו מין חברות טובות ברור שהיא לא יודעת עליי ואמרתי לה "כן אנחנו אמ.. לא היינו כל כך בקשר ואני בטוחה שאת נראת טעים בשבילו.." היא לא הבינה למה הכוונה ואז דון הצטרף לשיחה ואמר "אבל עכשיו אנחנו ביחד נכון" הוא הסתכל עליי שהחיוך השחצן שלו עולה הסתכלתי לרצפה "ברור" אמרתי בחוסר ברירה





דניאל לקח אותי לפינה ואמר "מה הוא עושה פה ולמה הוא אומר שהוא בן זוג שלך?" "אין לי מושג אנחנו צריכים לדבר איך הוא יודע על הילדה?" "הוא יודע על הילדה?" אמר במין צעקה "שקט..דניאל" אמרתי לו "מדברים עליי" דון בא ושאל "תשתוק מכוער" אמרתי לו והוא השיב "אני באמת כל כך מכוער אז איך זה שלורן בחרה בי?" ואז דניאל התערב ואמר "זה הוא! הוא גרם לה לעזוב?" "לא היא רצתה להיות איתי לנצח היא רצתה לעזוב חבורת פתטים כמוכם שחושבים שבני אדם הם טובים ומתחשבים...ושהם אמורים לשלוט בהכל ואנחנו צריכים להסתיר את הכוחות שלנו מהם" אמר בלחש ואז ג'י אמרה "כולם להתאסף...יש לי משהו חשוב לספר לכם חבר'ה" ושכולם היו איתה היא אמרה "סידרתי לנו את ההופעה הראשונה שלנו בעוד שבוע אז יש לנו שבוע אימונים מפרך" כל חברי הלהקה צעקו חוץ ממני ודניאל ואז היא שאלה "מה שני האחים לא שמחים?" "אחים?" שאל דון בקול מופתע הסתכלתי עליו ואז הוא הבין שזאת הזהות שלנו ואז הוא הוסיף "אחים אתם לא מרוצים?" "לא זה באמת משמח אותנו" אמרתי בשמי ובשם דניאל חייכנו חיוכים מזויפים נתתי חיבוק לג'י ואמרתי לה "אני יודעת שתהיי מעולה" "תודה.." היא אמרה שחיוך עלה על פניה היה כיף לראות אנשים מאושרים אני רק מקווה שלאושר שלהם לא יהיה סוף כאשר הילדה תתגלה את האמת אני מפחדת נורא ממה שעלול לקרות
זאת בטח ילדה כל כך יפה ומקובלת...חשבתי והתרכזתי ואז חשבתי שזאת יכולה להיות ג'י העברתי את זה לדניאל בקו המחשבה ואז דון התערב "זאת לא היא" הוא העביר לקו המחשבה שלי "אל תתערב" שלח לו דניאל ואז דין שלח לי "אחיך מקנא?" "אתה יודע בדיוק מה אנחנו ומה יש ביני לבינה" העביר דניאל ראיתי שהוויכוח הזה לא הולך לשום מקום ואז אמרתי בקול "טוב ג'י אני חושבת שמספיק להיום אני רוצה להיות קצת עם.." בעלתי את רוקי ברעש ואמרתי "החבר שלי ..." דניאל ודון הסתובבו ושלחתי לדניאל בקו המחשבה "לא התכוונתי אליך... התכוונתי אליו ..." נירא היה כי דניאל קצת פגוע מכל העניין ואילו דון מחייך חיוך ניצחון כולם הלכו חוץ מדון דניאל נישאר ואמרתי לו "אל תדאג לי..." "אני דואג בכל זאת" הוא אמר כאשר הוא מסתכל על דון מבט רצחני ואז דון אמר לו "אל תדאג אני מבטיח לך שאני לא יעשה כלום אם היא לא תרצה..לא באתי בשביל מהומות" דניאל הסתכל במבט לא בטוח ואמרתי לו "דניאל..." הוא יצא ודון חזר להסתכל עליי ואמר "אז זה החבר המטרידן שלך?" "יש לך בעיה עם זה?" "טוב חשבתי שתבחרי במישהו יותר טוב מישהו שאת יודעת לא יצא עם לורן בעבר" אמרתי לו בשחצנות "אין מה לעשות אני נדבקת לאנשים שלורן הייתה איתם אני נמשכת אליו יש בעיה עם זה" "אז זה אומר שאת תמשכי גם אליי הרי גם אני הייתי עם לורן לזה התכוונת?" "היית רוצה דון...ועכשיו באמת איך אתה יודע על הילדה?" "ראש קהילתנו הסתיר אותה כי הוא חשב שהיא לא תעשה כלום אבל כנראה...היא...אמ... קצת לא משתלטת על הכוחות שלה" "אתה יודע מי זאת הילדה הזאת?" שאלתי אותו והוא אמר "יש לי כמה חשודות" "שהן?" "יש אחת שהיא מתמודדת להיות ראש מועצת התלמידים בפנימייה אולי זאת היא ... היא בהחלט יפה הייתי עושה אותה בשמחה" "לא בא לי לשמוע את הפנטזיה שלך..." "אוקי...בי- ביי לילה" הוא נפנף בידו והלך הרגשתי שהוא מסתיר ממני משהו. משהו חשוב...







דניאל נכנס ואמר "מה הוא עשה?" "שום דבר...אבל יש לנו חשודה...אחת שמתמודדת למועצת תלמידים" "כן ראיתי את הכרזה קוראים לה ג'סיקה" "אז בוא נביא לה כוס קטנה של פטל עם מעט דם...ונירא" "אני יעשה את זה" דון עוד פעם נכנס לחדר החזרות "אתה לא חושב שהתערבת יותר מדי ?" אמר דניאל ראיתי שהולך להיות וויכוח ואמרתי "אתה יודע מה דון אני אלך...וגם אתה תבוא אבל אם מתברר שהיא הילדה אנחנו נילחם עליה מי שינצח מקבל אותה" הוא חשב והוספתי "אתה מפחד ממני דון?" "לא אבל את יודעת צריך לעשות עסקה אמיתית" דניאל הבין מה כוונתו ואמר "אם אחד הצדדים לא יעשה את החוזה הוא יתפורר לעפר" רק צריך שתחתמו אחד בשני אני ודון נגענו באצבעות אחד של השני היה סימן על היד שסגר את העסקה הלכנו לילדה הזאת ושאלנו אותה "ג'סיקה רוצה לשתות זה מיץ חדש שאנחנו מנסים לשווק בשביל ההתרמות לבית הספר" "ואי זה רעיון נפלא" אמרה בשחצנות היא טעמה מעט מהכוס ואמרה "איכס יש לזה טעם נורא" ונתנה לי חזרה את הכוס ואז דון התקרב ואמר "זאת לא היא" ואז הוא אחז בי בחוזקה ולקח אותי מאחורי בית הספר ואמר לי "אני יודע מי את ואל תשחקי לי את התמימה" שרטתי אותו ואמרתי לו "השתגעת?" הוא פתח את הבקבוק עם הדם וקירב אליי ואמר "קחי.." "מה יש לך אני לא מוצצת דם..." "את תמצצי והרבה" אמר ואז הוא נגע באצבעו בדם והכניס אותה לפי בכוח "עזוב אותי" צרחתי דניאל רץ לקראתי והרחיק ממני את דון הם התחילו לריב אני רצתי מהר והלכתי לחדרי בפנימייה בלילה ישבתי לבד חברתי לחדר עדיין לא הגיעה ושמעתי תקתוק בדלת חשבתי שזאת היא אבל אל זה היה דון "מה אתה רוצה?" "את מרגישה את זה נכון? את השינוי" סגרתי את הדלת בפניו הוא פתח אותה באיטיות שכבתי על המיטה הוא התיישב ואמר "את ידעת שזאת את נכון?" "מה אני? מטומטם...! אסור לנו בכלל לדבר ואתה הכרחת אותי לשתות דם...אתה יודע שמיתוסים עתיקים אומרים שזה נותן לך כוח על טבעי לא אנושי" "כבר יש לך אחד כזה...את פשוט מתכחשת אליו" ואז הוא חיבק אותי והכניס את ידו מתחת לחולצתי הוא נגע בגבי "מה אתה עושה?" אמרתי לו אבל גיליתי שאנני יכולה לזוז "מה עשית לי?" "כישוף קטנטן" הוא הרים מעט את חולצתי ואז הבנתי הוא חושב שאני הילדה.."אני לא הילדה השתגעת" עדיין לא יכולתי לזוז והוא אמר "אני יודע כבר 6 שנים שאת הילדה חיכיתי לזמן הנכון...שתהיי שבורה...ומאוכזבת..שכוחותייך יתחילו לפעול בניגוד לרצונך" "אני הילדה?" שאלתי בפחד והוא אמר "יש לך את הסימן על הגב....ואת לא יכולה להגיד שלא אהבת את הדם...אני מצטער לילה...אני צריך שתכירי את אביך והוא יחליט מה לעשות בך" דניאל נכנס לחדר ודחף את דון כנראה דניאל הרגיש שאני תחת כישוף הוא ביטל את הכישוף אמרתי לדניאל "דניאל אני מצטערת אני חיבת לעשות את זה אני רק רוצה שתדע שאני אוהבת אותך" ידעתי מה עליי לעשות לקחתי את האולר של חברתי חתכתי לעצמי את הוורידים ביד אחת עברתי ליד השנייה הרגשתי כל ווריד מתפוצץ ומתפוצץ דון הצליח להפיל את דניאל הוא התקרב אליי ושם אותי על גבו הוא אמר לחש בלטינית במהירות שהעביר אותנו ליער לא ידוע לא יכולתי לדבר והוא אמר "למה עשית את זה ילדה מטומטמת?" "אסור לי לחיות ואתה יודע את זה" אמרתי לו בלחש הוא הוריד את חולצתו וחתך ממנה חתך וקשר בידי "מטומטמת" הטיח בפניי "מכוער" השבתי "מפונקת" "אידיוט" הוא התקרב אליי "כפוית טובה" "חמור" הוא התיישב לידי שכבתי על הרצפה והוא אמר "יפה.." "רודף שמלות" "נחשקת" לא הבנתי למה הוא אומר לי מילים יפות "מתחיל עם כולן" "חכמה" "שומר טינה" "את יודעת ככל שאני מתקרב אלייך אני רוצה אותך יותר!" הוא לחץ על ידי ואמר לחש מהיר שהעביר מעט את הכאב הוא שם את ראשי על רגליו ונתן לי לשתות מבקבוק קטן "תודה.." אמרתי לו והוספתי "למה גם אתה עברת אליהם?" "כי ידעתי שזה יעודי" אז עכשיו אני גם אעצור ואסביר כשהיינו קטנים בני 10 היינו חברים טובים ואז הוא התחיל להתיידד עם השבט השני והוא עבר אליהם
בגיל 15 הוא העביר גם את לורן לצד השני...לורן תמיד הייתה מאוהבת בו... מאז שהייתה בת 7... ומאז הפכנו לאויבים הייתה בנינו שנאה עמוקה...ורבת שנים אבל תמיד הוא היה היחידי שהייתי מסוגלת לספר לו הכל...הוא אמר לי "את יודעת לורן לא סובלת...היא באמת מצטערת על שנטשה אותך אבל היא קיוותה שגם את תעברי לצד שלה יותר נכון שלנו" "אני בחיים לא אעבור צד גם אם תצטרכו לעלות אותי על מזבח ולחתוך בי עם סכין זהב" "תמיד היית כזאת..!" "איך כזאת?" "תמיד היית חייבת לעשות מה שנירא נכון ולא לקחת סיכון" "אנחנו לא אמורים להיות כמו ערפדים ולמצוץ דם.." "יש הבדל אנחנו לא מוצצים כמו ערפדים...וערפדים לא קיימים שכחת?...הם נכתבו עלינו אנחנו מדיומים ויש מדיומים שזקוקים לדם אנושי..." "לא נכון ... אני מסתדרת מעולה בלי דם..." "אבל את נפגעת ויש לך רגשות.." "אז מה גם לך יש רגשות..." אמרתי לו והוא השיב "אין לי.." קמתי קצת בקושי והתקרבתי אליו ואמרתי לו "אתה לא זוכר את הגיל הזה שהיינו ביחד וסיפרתי לך הכל...אתה סיפרת לי שאתה מאוהב במישהי ואז אמרת שהילדה הזאת זאת אני...שכחת את זה?" " "כשאני שותה דם אני שוכח את זה.." החזקתי לו את היד ואמרתי לו "אתה לא כמוהם...דון אני מכירה אותך" "מאז שאת היית עם דניאל הזה...את כבר לא מכירה אותי...מזמן אנחנו אויבים ואנחנו עדיין כאלו" "אתה יודע שאני לא אמורה לחיות...למה אתה פשוט לא הורג אותי..?" "בגלל ראש הקהילה.." "רק בגללו?רק בגללו לא נתת לי למות ובזבזת עליי כל כך הרבה כוח בלחש הריפוי הזה?" "כן רק בגלל זה" "שקרן.." אמרתי לו "הייתי מאוהב בך ועכשיו כבר לא" הוא אמר ואמרתי לו "אל תנסה להסתיר את רגשותייך שנינו יודעים...שאני ואתה תמיד נועדנו להיות ביחד..." "מה קרה ששכחת את דניאל כל כך מהר?" "לא שכחתי אותו אני אוהבת אותו יותר ממך אבל אני רוצה שתודה שאתה אוהב אותי..." ואז חזרתי על שאלתי "אתה אוהב אותי?" "לא.." אמר ואז אמרתי "הרגשתי בנשיקה שנתת לי שרצית הרבה זמן לעשות את זה..החיוך הציני שלך לא יכול להסתיר את זה" "תשתקי לילה..." "לא רוצה עד שאתה לא תודה..." "אני לא מודה..!" הוא אמר בכעס "למה אתה לא מודה" אמרתי לו והסתכלתי בעניו "בגלל שאני יודע שאין לשנינו סיכוי...את עדיין מאוהבת בדניאל אני מרגיש את זה..." "אז מה זה לא בסדר בלהודות ברגשות" "זה לא בסדר לא אצלנו" "אתה לא מהם" אמרתי לו והוספתי בשקט "אני יודעת שאתה לא מהם" "את לא יודעת כלום" הוא הטיח בפני והזיז את ידו משלי ואז אמרתי לו "חשבתי שנישאר לך משהו ... משהו.. אנושי" "אנחנו לא אנושיים אינך מבינה את זה?" "לא אני לא רוצה להבין" ואז שמתי לב שהפצע החלים ואז שאלתי אותו "הלחש הזה גורם לפצע להתאחה?" "לא.." אמר הורדתי את התחבושת מהיד "אידיוט הפכת אותי..." הוא חייך את חיוך שלו "מה אתה מחייך הרסת את החיים שלי!" לקחתי אבן מהרצפה וחתכתי את ידי וראיתי שהפצע התאחה שוב ושוב "אני לא יכולה למות?" שאלתי מבועתת "לצערך לא.." התחלתי לבכות הוא בא לקראתי לפני שקרסתי לרצפה ואמר "אל תדאגי...זה דבר טוב...את תחיי לנצח" בכיתי והזזתי אותו ממני "בן זונה...! אידיוט" רצתי בתוך היער והוא רץ אחריי ואמר "לילה...!אל תלחמי בזה" "אני אלחם אני לא כמוך..!אני לא רוצה להיות כמוך..אתה אחוז בקללה שלא תוסר מעולם" ואז הוא אמר "גם את אחוזה בזה...תהני מהיתרונות" "אני לא רוצה חיי נצח לא רוצה לחיות לצידך או לצד האבא שלי..! לא רוצה להיות זאת שתביא לסוף העולם" המשכתי לרוץ והוא חיפש אותי בעניו התחלתי לצעוק "הצילו..! דניאל בבקשה תבוא" "הוא לא ישמע אותך" צעק לי דון באתי במהירות שלא תאומן לדין דחפתי אותו והפלתי אותו ואז הוא אמר "תהרגי אותי אם זה עושה לך טוב..."
המשכתי להרביץ לו ולהוציא את כל הזעם שלי עליו לבסוף הוא קם ותפס אותי בידי ואמר "אני יודע שאת לא רוצה בזה אבל אני מוכרח" "אתה לא מוכרח לכלום...אתה עושה את עצמך מסכן ומעורר רחמים אבל שנינו יודעים שאתה פשוט לא סובל את העבודה שלא אהבתי אותך...שנינו יודעים למה אתה כל כך שונא אותי...בגלל שאתה אוהב אותי" הוא עזב את ידיי בכעס ואמר "אוקי התייאשתי ממך ילדה מסכנה ומפונקת נמאס לי ממך ומהיהירות שלך לא כולם אוהבים אותך" "אבל אתה זה לא כולם נכון דון?" "את יודעת מה נמאס לי ממך .... את לא יודעת למה עברתי בכלל לצד השני" "אני יודעת בגלל שלא סבלת את העובדה..." הוא עצר אותי ואמר לי "הם אמרו שיהרגו אותך אם אני לא יעבור...!" דמעות עמדו בעניו שתקתי לא היה לי מה להגיד והוא אמר "נכון אני אהבתי אותך ואת לא יודעת לאיזה מפלצת הפכתי כדי שהם לא יפגעו בך..את כפוית טובה" לא היה לי מה להגיד אז אמרתי "למה?" "בגלל שאהבתי אותך ואני עדיין אוהב ואין לי בעיה להודות ברגשות שלי כלפייך אך זה לא משנה כלום...לא אותי לא אותך לא את אהבה שלך לדניאל לא כלום" התקרבתי אליו חיבקתי אותו הרמתי את ראשי וראיתי את עניו הירוקות הכובשות הוא לא חיבק אותי חזרה הרמתי את ראשי ובאתי לתת לו נשיקה ואז מישהו אמר "אני רואה שאני מפריע כאן" הסתובבתי ואמרתי "אתה...אתה מוכר לי" "היי אני אבא שלך...מה שלומך לילה?" "אתה זה שרצח את אמא שלי?" "לא רצחתי אכלתי..." הוא אמר עם חיוך על פניו הלכתי לקראתו ואמרתי "למה עשית את זה?" "בשביל הכבוד של משפחתנו" "על איזה כבוד אתה מדבר אתה אוכל אנשים ... תינוקות שלא למדו לדבר... אתה רומס כל דבר אנושי בעולם הזה" "ואי לא ידעתי שלבת שלי יהיה אוצר מילים נרחב כל כך...לא יצאת כמוני אבל בתוך תוכך את יודעת שאת שייכת אלינו" "אני בחיים לא אהיה שייכת אליכם...בגללך הופרו כל ההסכמים בגללך הרבה אנשים מתו והשתנו בניגוד לרצונם מגיע לך את הסבל הכי גרוע בעולם...מגיע לך למות בייסורים כל כך כואבים..." "אולי את צודקת אבל אני זה שיצרתי אותך..." "זאת בושה בשבילי.." אמרתי לו והוא אמר "מילים גדולות לילדה קטנה" הוא נגע בשערי ואמר "את גדלת כל כך מהר...ואת עדיין אותה ילדה קטנה" "זה לא נקרא ילדה קטנה אם יש לי עקרונות" "טוב אז העקרונות שלך שגויים" הוא אמר ועניתי לו "למה מי אתה..?! אתה מפלצת ואתה יודע זאת..." והוא אמר "הייתי נפגע אם היה לי רגשות..." "יש לך מתחת לכל המסכה הזאת אתה יודע זאת...אתה הרגת את אמא שלי לא בגלל הבושה אלה בגלל אהבה שחשת כלפיה...היא הייתה החולשה שלך ... והיא חמקה לך בין הידיים..." הוא הסתכל עליי ואמר "את היית יכולה להיות בת נהדרת אם היית גודלת לצידי...מה יקרה אם אני מבטיח לך... שאנחנו לא נביא את סוף העולם או התחלה חדשה...בתנאי שאת וכל הכוח שלך עוברים איתי לטירה...ואת כמובן צריכה לשתות דם..." "אני לא הולכת להרוג אנשים בשביל דם...אתה אמרת שאף אחד לא יפגע" "אנחנו ניקח דם מהמתים...או מתרומות דם...אנשים לא צריכים להיפגע..." הסתכלתי לרצפה ואמרתי "אבל דניאל..." "מה את מעדיפה האושר שלך? או האושר של הבני האדם הללו?" "אני מעדיפה את אושרם אז בוא נחתום עסקה" אמרתי במהירות דון התקרב אליי ואמר "אני באמת מצטער..." "זה לא עוזר לך עכשיו..!" אמרתי לו בכעס וזה שהוא אמור להיות אבי אמר לי "אנחנו נעשה ברית דם מי שיפר את החוזה יסבול...ואז ימות לא רק ימות" "אוקי" עניתי חתכתי חתך קטן באצבעותיי קירבתי אותם לשל אבי ואז דון תפס את ידי ואמר "את עדיין חצי אנושית הדם לא בתוכך..." "מה ?. אבל מאיפה הכוח שהיה לי קודם" דון אמר "אני מצטער...אדוני אבל אני בוגד בך" וראיתי איך לאט לאט הוא הופך לעפר הם חתמו עסקה נגעתי בו ואז העפר חזר לגופו ואז הוא אמר "אבל איך?" "הייתה לי תחושה שהייתי צריכה חיבוק אחרון ממך..." אמרתי לו אבי אמר "אם לא שתית דם אנושי אינך יכולה לבטל עסקאות..." "שכחת משהו אבא...!" אמרתי בעוקצנות והוספתי "זורם בי דם אנושי בגלל שיש לי תכונות אנושיות אני אוהבת...ונאהבת...משהו שאתה שכחת מזמן" הסתכלתי על דון ואמרתי לו "אולי זה לא הסוף שרציתי..." נישקתי אותו הוא התפלא ואמר "מה עם דניאל?" "הוא אף פעם לא שכח את לורן..." אמרתי לו חיבקתי אותו ואמרתי לו "אני רוצה שאתה תעשה את זה.." "את מה?" הוא שאל "תהרוג אותי...אני לא מסוגלת לשלוט בכוח הזה" "את מסוגלת.." הוא אמר "אני לא אני רק רוצה שתדע שאף פעם לא שכחתי אותך" אבל נישאר לי דבר האחרון לעשות תקעתי את ידי בתוך ליבו של אבי ואמרתי לו "אמרתי לך שתמות בייסורים" ועכשיו זה סוף הסיפור שלי... אני ביקשתי קצת זמן כדי לכתוב את חיי אני החלטתי החלטה האושר שלי.......או שלכם?! בחרתי בכם כי אני יודעת שלכם יש דבר אחד שלנו בקושי היה אנושיות...! תנצלו את זה אל תשכחו שהאושר שלי היה לראות אתכם מאושרים מותר לעשות טעויות...תהיו אנושיים ואל תתביישו בזה




נ"ב: לכל אלו ששואלים את עצמם איך מתתי יש דברים שאף פעם לא תדעו....
]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%A4%D7-%D7-%D7-%D7%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7c%D7%99-%D7c%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7--%D7%90%D7%AA-%D7%D7c%D7%91-%D7%90%D7--%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7-%D7%AA%D7%A2%D7-%D7%A8%D7%95-%D7c%D7%99.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%A4%D7-%D7-%D7-%D7%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7c%D7%99-%D7c%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7--%D7%90%D7%AA-%D7%D7c%D7%91-%D7%90%D7--%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7-%D7%AA%D7%A2%D7-%D7%A8%D7%95-%D7c%D7%99.html Fri, 27 Aug 2010 15:09:41 +0300 התאהבתי בו ברגע ראיתי אותו ומאז אני אוהבת אותו הוא לא מהתחלה אהב אותי אבל בסוף הוא קלט שהוא אוהב אותי .. הוא אמר לי את זה ולאחר חודש הוא רצה להיות חברים התחלנו מערכת יחסים הייינו אולי ביחד חודש וחצי ואז נפרדנו היתה כזאת הפסקה אני עדיין אהבתי אותו מאווד אחרי כמה זמן נפגשנו בתור ידידים והוא אמר לי שהוא חייב להגיד לי משהו הוא היה קצת עצוב .. בסוף חזרנו הביתה וקיבלתי פון ממנו הוא אמר לי אני אוהב אותך ולא מוכן לוותר לעולם שמחתי מאוד..
היה לנו המון ריבים ובסוף השלמנו תמיד היתה לנו מסיבה במסיבה היה סלואו והוא הזמין אותי ..
היה כיף
כולם רצו שנהיה חברים ונתנשק בפה בחיים לא התנשקתי בפה
היה שבוע אחד שקבענו ביחד והתנשקנו בפה בפעם הראשונה .. היה לי ממש כיף ובחיים לא נהנתי ככה אני אוהבת אותו ממש והוא אותי אבל לפעמים אני מרגישה שנגמר ונמאס לי לאהוב מה לעשות ..
רשמתי בכינוי נוני .
אבל השם האמתי הוא
דניאלה ויטצן ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%9E%D7-%D7%A9%D7%A9%D7%A7%D7%98-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7c-%D7c%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%9E%D7-%D7%A9%D7%A9%D7%A7%D7%98-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7c-%D7c%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA.html Thu, 19 Aug 2010 00:41:10 +0300 יום אחד לקחתי את המכשיר הקלטה לבית ספר סתם כי אין לי מה לעשות בהפסקות והשארתי אותו ליד העץ ילדה שקוראים לה טלי לקחה אותו ושמעה הכל מאז היא מאיימת לספר לכולם על האהבה שלי לרמי.
אם היא תספר אני יהיה בצרות אני ממש לא ידע מה לעשות ממש בתחילת שיעור ספורט ישבנו בספסלים וטלי אמרה לי כל שנייה רמי,רמי,רמי נלחצתי ואמרתי לה תני לי את המכשיר ! מצחיקה את ''מכשיר הקלטה היום רמי הזיע אחרי שיעור ספורט אז הבאתי לו מים '' טלי למה את מגעילה כ'כ אלי מה עשיתי לך?
אם את לא יודעת רמי שלי כבר המון זמן... שלך?צעקתי אליה או של מי שהוא רוצה להיות!!!!
היא שתקה.. בסוף השיעור היא הלכה לרמי והשמיעה לו הכל רמי הסתכל אלי ואמר לי גם אני אוהב אותך.. טלי נכנסה לשוק ואני שמחתי בכל כולי אז חשבתי בתוך ליבי '' מה ששקט יכול לעשות'' ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%D7%A4%D7%A6%D7%A2-6.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%D7%A4%D7%A6%D7%A2-6.html Wed, 18 Aug 2010 01:31:43 +0300 "בוקר טוב!" , אמרה נטע מחויכת לקים כנכנסה הבוקר לכיתה , קים בההתה בה מספר דקות ואז אמרה ב"בוקר רע!!" ,
-"למה מאמי מה קרה ?"
- "איציק ממשיך להיתקשר, אני לא מבינה מה הוא רוצה ממני,"
- "אם לא תעני איך תדעי "
קים היתסכלה בנטע במבט מלא עצבות והעניים שלה נמשכו לכיוון אחר , למורה שנכנסה ואחריה מתן ,
" הגיע הזמן שתסגרו את החשבון הפתוח בינכם " אמרה נטע מיתיישבת ליד קים , "היתנהגתי כמו מטומטמת !" אמרה קים מורידה את הראש .
"את לא! זה טיבעי שזה קורה לך " הרגיע אותה נטע.

כל השבוע שמתן לא היה הוא היתגעגע אליה למבט לחיוך למגע... , אבל הוא לא רצה ללחוץ עליה , הוא הבין אותה והיה סבלני כלפיה , אבל גם היה בו כעס קטן שכל השבוע היא לא היתקשרה , כל השיעור הוא היסתכל עליה ף השיער שלה היה אסוף והפוני שוב הסתיר את העניים שלה אבל למרות זאת הוא ראה שמשהו עובר עליה.

ההפסקה הגיע , נטע הלכה לקנות שוקולד לה ולקים וקים נישארה בכיתה שוכבת על השולחן שלה ובוהה בתקרה , הכיתה היתה שקטה לא היה אף אחד , הדלת חרקה כשהיא נפתחה וקים קמה לראות מה קנתה נטע רק שזאת לא היתה נטע זה היה מתן..... ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%25d7%25d7%2599%25d7%2599%25d7%25a9%25d7-%25d7%25a7%25d7%2598%25d7%25a0%25d7.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%25d7%25d7%2599%25d7%2599%25d7%25a9%25d7-%25d7%25a7%25d7%2598%25d7%25a0%25d7.html Mon, 16 Aug 2010 10:35:36 +0300 היא הביטה בקירות..בעוד המלבישה..הניחה עלייה את הקימונו..
ולאחר מיכן..איפרה את עצמה..בלבן. הדגישה את שפתייה באודם אדום עז..
היא תהייה מתלמדת..
כשיותר מיכול..חלמה גם לימצוא אהבת אמת.כמו כל נערה מתבגרת. שכן,אסור לה..להקשר לאיש..
היא כבר בת 17..
היא כל כך התרגשה..לקראת פגישתה הראשונה.ליבה הקטן רטט בה.
הנערה הוכנסה אל החדר..וקדה קידה לאורחייה..
עלייה לנהוג בנימוס..
מתיישבת על הריצפה..מין ישיבת ברך כזו..
מולה ישב איש עסקים יפני,מבוגר,כבן 50 ועמיתו,האמריקאי..בחור צעיר.
"ערב טוב.."פנה אלייה האיש המבוגר.."אני ניסו קווסאקי.. וזה עמיתי האמריקני,דיוויד .."
"גם אני חצי יפני.."הדגיש הצעיר.."אבא שלי יפני."
" אז,אתה בטח מבין יפנית.."אמרה הגיישה הבוגרת.
"קצת.."ענה.
הנערה הביטה בו..מעט מבוהלת..ולא אמרה מילה.
"מה שמך?"...פנה אלייה הצעיר..
"צאנג סו,אדוני.."אמרה..מוזגת לו תה מהקנקן..
"היא לא צעירה מידיי?"..שאל הבחור המבוגר ..ביפנית.
"בת 17.."אמרה הגיישה המדריכה.
"כן..יש לה פנים צעירות..והיא יפייפיה.".אמר שוב ביפנית..הצעיר לא הבין מילה..
שכן על גיישה לדעת מספר שפות..בניהן גם אנגלית..ולהיות אשת העולם הגדול.
הנערה והבחור הצעיר הביטו זה בזו..הם לא דיברו..אך,נוצר בניהם מין קשר.קליק..
כאילו דיברו,במבטים בלבד..המבוכה ..גרמה להם,לחייך זה לזו.במשך ערב שלם,לא הפסיקו להביט זה בזו.
"היא כך כך יפה.."חשב לעצמו...מעולם לא ראה בחורה יפה ממנה..
כשלאחר מיכן..נישאלה מספר שאלות,עליהן ענתה ברהיטות ושבתה את ליבם של השניים.
"יש לך ידע.."חייך הבחור הצעיר מנסה לשבור את הקרח...הוא היה יפה..ומשך את עייניה של סו.מעולם לא ראתה עיינים בהירות כשלו.החיוך שלו,שבה אותה.שכן..אסור לה להתאהב בו.
לבסוף..לחצה את ידיהם..הצעיר,אחז בידה מספר שניות והביט בעינייה.. הוא הביט בה ומיאן להרפות..הם חייכו זה לזו..נבוכים..ואז נפרדו לשלום..לאחר ערב הנעים..
כשהיא מסירה את האיפור מפנייה..שוחחה איתה חברתה לחדר.
"אייך היה?"שאלה אותה..
"התרגשתי.."חייכה..
"הפעם הראשונה..תמיד מרגשת."חייכה חברתה ,מאי לינג.
"הגברים היו נחמדים.."אמרה סו.
"היה לך מזל.לי היו גברים שרק העירו הערות מביכות..בפעם הראשונה.שמתי לב שיצרת קשר עיין עם הבחור האמריקני.."אמרה מאי לינג..
"כן.."חייכה..מסמיקה.
"את נראית זורחת.."אמרה חברתה.
"הוא חמוד.."ציינה סו.
"חמודה..אסור לך לפתח אליו רגשות.אנחנו גיישות.זו העבודה שלנו.לא מערבים עבודה בהנאה."הדגישה מאי לינג..
מגישה לה כוס תה... ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%D7%A4%D7%A6%D7%A2-5.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%D7%A4%D7%A6%D7%A2-5.html Mon, 09 Aug 2010 17:36:53 +0300 הם נעצרו והיו מאוד קרובים אחד לשני המצח שלה ושלו נשענו אחד על השני והוא ליטף לה את הפנים,
הוא חיבק אותה חזק חזק , וגרם לה להשמיע נשימות גבוהות , "מתן אתה חונק אותי " אמרה קים מחויכת
, הוא שוב היתסכל עליה במשך דקה והיא כבר הסמיקה ממנו , הם היסתכלו אחד לשני בעניים במשך מס' דקות ואז הם היתנשקו שוב.... , קים הרגישה אליו משהו, משהו חזק , גם הוא הרגיש אליה משהו חזק , הנשיקה היתה יותר מדהימה ממה שהוא ציפה, היא רעדה כשהוא נישק אותה וזה גרם לו עוד יותר לרצות אותה הוא אהב בדרך כלל בנות אמיצות, אבל היא היתה שונה הוא הרגיש את זה, הוא אהב שהיא רעדה שהיא נתנה לו להיות השולט.

תוך כדי שקים ומתן מיתנשקים לקים חזר סוג של פלאש מאותו לילה שבו איציק ניסה לגעת בה , "תעזבי אותו לכי ממנו " אמר לה כל קטן בראש , "הוא ינצל ויזרוק " המשיך , קים ניכנעה וצעקה "דיייי!".
מתן היסתכל עליה המום ושאל "מה קרה?" , קים הרגישה מבולבלת לגמרי , היא התחילה ללכת בחזרה לאוהל , ומתן לא עמד כמו מפגר הוא הלך אחריה "קים חכי!" צעק כשהוא תופס לה את היד , היא היסתובבה אליו ולא אמרה מילה , "מה יש לך?" שאל כשהוא מיסתכל עליה המום .
מה היא תעשה עכשיו , חשבה איך היא יכולה לעזוב אותו עכשיו אחרי ששניהם מצאו את עצמם ביחד כל כך קרוב, "אני מיצטערת , תן לי ללכת " הכריזה קים מקווה שיקשיב לה..
הוא לא רצה לתת לה ללכת אבל הבין שמשהו קורה לה, הוא שיחרר אותה... ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%252525252525252525d7%2525252525252525259e%252525252525252525d7c%252525252525252525d7%25252525252525252590%252525252525252525d7%2525252525252525259a-%252525252525252525d7c%252525252525252525d7%25252525252525252595%252525252525252525d7-%252525252525252525d.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%252525252525252525d7%2525252525252525259e%252525252525252525d7c%252525252525252525d7%25252525252525252590%252525252525252525d7%2525252525252525259a-%252525252525252525d7c%252525252525252525d7%25252525252525252595%252525252525252525d7-%252525252525252525d.html Sun, 08 Aug 2010 02:25:31 +0300 גשם סוער..מתישהוא,בעתיד...
ליז וחברה נסעו הבייתה..
כשלפתע החליקו..הרכב בו נסעו התהפך והחל לעלות באש..
"אתם בסדר?"נשמע קול.
ליז הייתה מחוסרת הכרה....במשך ימים רבים.
כשהתעוררה,הבחינה בחדר לבן..
היא שכבה מנסה להבין איפו היא.
"היכן אני?"שאלה..
"את בבית חולים.."נשמע קול של רופא..
"מה קרה לי?"לא הבינה.
"ניצלת מתאונה..את תהיי בסדר..,"ענה לה הרופא..בודק אותה.
"וסטיב הוא...הוא?"שאלה..
"הוא נהרג.במקום.,"אמר לה בצער..
"לא!,קראה.."זה לא יכול להיות.."היא חשבה שזה חלום בלהות..
"יש כאן בחור שהיה במקום..הוא שמר עלייך בלילה,כשישנת.."אמר..
הבחור המיסתורי נכנס לחדר...
מתיישב לידה...
"היי,"פנה אלייה..,"אני שון,"
"מה קרה לי?"שאלה.."ומי אתה?"
"את עברת תאונה.."סיפר לה.."אני מרפא.."
"מרפא?..בעיסוק?"שאלה..
"לא..אני מרפא ..."הסביר..
"מה זה בעצם מרפא?"שאלה..
"בואי נגיד שנשלחתי בכדיי להגן עלייך מפניי כוחות האופל.."אמר.
"כמו המרפאים האלו,בסימטאות?"שאלה.
"לא בדיוק.."ענה..
"אתה הילר כזה.."הבינה
ליז התיידדה עם שון...הוא עזר לה להשתקם לאחר התאונה..
...חודשים עברו מאז..
ליז ניסתה להתגבר על מותו של אהובה..סטיב.
"אני לא יודעת אם אצליח לאהוב שוב.,אמרה לו..
"זה מובן.."אמר מביט בה..היו לו פנים כל כך יפים..עיניים כל כך בהירות..כשאחר כך במשך דקות ארוכות..
הם עשו טאי צ'י,על החוף...אל מול השמש השוקעת..
"אני סיפרתי לך הכול עליי שון..עכשיו תורך.."אמרה בעודם יושבים ליד מדורה..
"איין מה לדעת עליי.אני זאב בודד,מרפא..את לורי את מכירה?"אמר..מציג אותה בפנייה..
"לא..תכיר בנינו.."אמרה ליז..
"לורי..זו ליז,המתלמדת שלי...ליז זו לורי.."הציג אותן אחת לשנייה..
כשמתי שהוא מאוחר יותר..התרחשה מסיבה על החוף..המון בנות ובנים..
שון ולורי נעלמו להם...כל אחד לכיוון אחר..
"את מחפשת את שון?"שאל אותה אחד הבחורים שם.."הוא בטח עם לורי.."
"היא המדריכה שלו?"..שאלה..
"טעות..שון הוא המאסטר..לורי הייתה אהובתו.."סיפר לה הבחור.."הייתה שם אהבה גדולה..וכואבת.."
"ליז.."הפתיע אותה שון מאחור..וזו נבהלה."מה ניבהלת?"
"אני פשוט עייפה.."אמרה מחפשת מקום להזרק..לישון.
"את ניראת מוטרדת..מה קרה?"שאל..כשהם מוצאים מקום שקט לדבר בו..
"אתה ולורי..אתם..ביחד?"שאלה.
"..לא.."גיחך.."כבר מזמן לא.,סיפור ארוך.אבא שלה..הפריד בנינו..היינו אמורים להנשא..אנחנו באים כל אחד משבט אחר..שבטים אויבים...כמעט גרמנו למלחמת עולם."
"אתם...מה אתם..?"שאלה..
"מלאכים.."סיפר לה.."שכן בני האדם נלחמים כעת לצידנו..אנחנו מהצד הטוב."
"אתם..מלאכים?"שוב שאלה...
שכן,סיפורנו מתרחש בלוס אנג'לס..בשנת 2098...
מאוחר יותר...שון אימן אותה..אימוני קרב.הוא רצה לעשות ממנה לוחמת.
שעות,של גבי שעות,על גבי שעות של אימוני קרב מפרכים..ליז הפכה מנערה גמלונית,לאישה,לוחמנית.
שוב..הם עמדו על החוף...לאחר שעשו יוגה...
"אייך היה בקרב?"שאל אותה..
"קצת קשה.."התלוננה..
"קמת מהר על הרגליים..,"אמר..
"אני זריזה.ואתה?.."שאלה..כשהוא מביט עמוק בעייניה..משהו,התחיל כפי הנראה להתרחש בניהם..
"אני חושב שניפצעתי..,"אמר..מכסה דימום בכתפו..
"מלאכים מדממים?"שאלה..מביטה בו..
"מבחינה פיזית אנחנו כמו בני האדם.."ענה.
"גם פנימית?..למלאכים יש דופק?"שאלה מתעניינת..כשהוא מניח את כך ידה על בית החזה שלו..
היא חשה בפעימות הלב שלו.. שפעם בחוזקה,בתוך החזה השרירי שלו.נראה שהלב הזה..נפצע,מאהבה.
הוא קרב אלייה בכדיי לנשק אותה..הם החלו מתנשקים...להוטים מאהבה..לב של מלאך יכול לספוג פגיעה...אך,עם זאת גם להפגע באופן אנוש..למרות השיריון המטאפורי שעטה עליו.. תלוי ברמת האהבה.היא פרצה את כל ההגנות..וגרמה לו,להלכד בין זרועותייה.מאוהב..פגיע..מדמם.הדופק שלו האיץ גבוה.הבעת פניו הפכה כה נינוחה אך מעט מיוסרת...מלאך עוטה שחור...רכוב על אופנוע..בסיפור האהבה הלא שיגרתי הזה.
"לא.."אמרה.."לא כדאי.."כשבתוכה היא חושבת:איזה קוביות יש לו בבטן..
"אני מדמם בתוכי....,"לחש לה..כשהיא כן להוטה לחוש במגע שפתיו..אך משהו, מנע ממנה.
"למה הצלת אותי שון?"שאלה..
"מה?"..קרא.
"אני לא מטומטמת..."קראה.."אני יודעת שהצלת אותי..ואת סטיב לא..,"קראה
"ניסיתי להציל אותו..הוא מת לי בידיים.."קרא ניסער.."אני מלאך ,לא רוצח."
"למה בכלל הצלת אותי?"שאלה.
"את ניבחרת.."קרא..
"ניבחרתי..?..למה?"שאלה..
"את חזקה ליז.."אמר.."לכן,רצינו בך כלוחמת..ומתווכת בן בני האנוש למלאכים הלוחמניים.,"
"למה אני?"שאלה.
"..כבר אז,הרגשתי אלייך משהו..משהו חזק.."קרא...,"גם נתנתי לך מהדם שלי. בעירוי .כדיי להציל אותך..לא ויתרתי עלייך.דמי זורם בעורקייך..אני כבר בצרות..זה לא מקובל..אני יודע שאסור לי להתאהב בך..אבל..אני גם אמות למענך. אם אצטרך.נתנתי לך מהכוח שלי.."
"עולם מטורף.."אמרה.
"לגמריי.."קרא..העיניים שלו ברקו..
"אני יודע שאסור לי להיות איתך.."נאנח.."זה נגד כל המוסכמות..כבר כמעט גרמתי למלחמת עולם פעם אחת..הברברים ינסו שוב להשתלט..מלאך או לא מלאך..אני גם גבר..יש לי רצונות וצרכים..פיזיים,ונפשיים."קרא.."אסור לי להתקרב אלייך ואני שונא את זה.."
מאוחר יותר ישבו מחובקים לאורה של המדורה...מביטים בכוכבים..
"אם אמות..תבטיחי לי שתמשיכי להלחם.."פנה אלייה.
"אל תדבר כך.."נאנחה.
"אני המגן שלך.."אמר.."זה קורה.."
"אל תדבר איתי על זה..כבר איבדתי מישהו.."אמרה.
"קחי.."הוריד מצווארו..שרשרת עם תליון..
"מה זה?"שאלה.
"המגן שלי.."אמר..עונד לה אותו על הצוואר."זה ייגן עלייך בקרב..ומכול דבר רע.כשמלאך נולד,ביחד עם כוחותיו,הוא מקבל מגן..שייגן עליו לאורך חייו.את תהיי מוגנת ."
"ומה איתך?"שאלה..
"את זקוקה לזה יותר ממני.."אמר
כשמאוחר יותר..ישב עם אנשיו,בשיחה לפניי קרב גדול.
"איפו המגן שלך,שון?"שאל חברו,קים.
"נתתי אותו לבת חסותי.."נאלץ לספר.
"נתת לה את המגן שלך?!"..קרא ראש השבט.."זה אסור!!"
"הייתי חייב.."קרא שון.."אני מרגיש יותר בטוח כשהמגן עלייה."
"אתה תהרג..ואז,היא תישאר חשופה."אמר ראש השבט.."אהבה שיבשה לך את יכולת השיפוט.."
"היא חזקה..אני מאמין בה.."קרא שון.
"אוייבנו הכריזו עלייך כארור.הם רוצים לחסל אותך.."אמר ראש השבט.."היזהר נערי."
ליז ושון המלאך ובת חסותו ,התאהבו..
ולחמו זה לצד זו.לא היה להם קל..
למרות שידעו שהם פגיעים לכאב.אהבתו אלייה הפכה אותו לפגיע יותר..
"אני חייב לדבר איתך.."ניגש ללורי.
"מה העיניין?"שאלה.."דבר.."
"זו ליז.."נאנח..
"מה קורה בינכם?"שאלה.
"כואב לי בלב,כשאני מביט בה..אני.."שוב נאנח..
"אתה מאוהב בה.."הבינה לורי..
"אני לא מסוגל להפסיק לחשוב עלייה,לורי.."נאנח.
"הלב שלך יישבר.."הזהירה אותו לורי,ידידתו.."זה לא טוב..אתה תהפוך למלאך ארור.מלאך רע."
"זה סיכון שאני מוכן לקחת.."אמר..
"לפי הנבואה,כשליבו של מלאך נישבר..לאחר תקופת האבל על אובדן האהבה,הוא הופך רע."אמרה לו
"אני לא אניח לזה לקרות.ואם זה יקרה..תצטרכי להרוג אותי.."פקד עלייה.
"לא אוכל לעשות זאת.."נאנחה.."לא אהרוג אותך.."
"המגן שלי אצלה.כוחי לא יפריע לך ליטול את חיי.."קרא,"קחי את הפיגיון הזה ושספי את גרוני."
"לא אעשה זאת.אתה יקר לי.."אמרה,כשעיניה דומעות.
"ללא המגן שלך,אתה חשוף לגמריי..חשוב על התוצאות.."אמרה."אתה יקר לי.."
"אני לא מוותר עלייה.."קרא..."אני אלחם,עד טיפת הדם האחרונה.."
"אתה אוהב אותה.."הבינה..מבחינה במבט הצלול המאוהב שלו.."רואים על כולך, שאתה מאוהב."
"היא יקרה לי.."קרא..מסתיר מעט את רגשותיו העזים.
"היא בת חסותך וזה אסור.."קראה.."מישהו מיכם עלול למות."
"קח את שלי.."הורידה את המגן שלה מצאוורה.
"לא.."התעקש.."שימרי אותו עלייך. לא ארצה לאבד גם אותך."
"שוני..,קראה לו.."אתה מיסתכן,שמור על עצמך.."
כשמאוחר יותר..בביית,נדדה שנתה של ליז..היא לא יכלה להרדם.
"מה העניין?"שאל אותה שון,אוחז כוס מיים בידו.
"אני ..סתם לא מצליחה לישון.."אמרה.
"בואי .."התיישב לידה..מחבק אותה ..מגיש לה את כוס המיים ביד.
"למה אתה כך כך טוב אליי?"שאלה.לוגמת מהמיים..לא סתם מיים.מיים ממעיין השיינה.
" אני אוהב אותך.."אמר לה..."זו הסיבה.."כשראשה אט אט..נופל..על כתפו..היא נרדמה..
שון הרים אותה בזרועותיו החסונות ונשא אותה אל המיטה..מכסה אותה..
ונשק על ראשה.. הוא כל כך ,אהב אותה.
"תישני אהובתי.."אמר לה.."צפוי לנו קרב לא קל,מחר.."
כשהוא מתפלל בליבו..רק לטוב.שהכל יעבור כמצופה..
מוקדם בבוקר,לפניי עלות השחר..
עלו הלוחמים למשמורת..הם תקפו את אוייביהם באיין הם מוכנים..והיכו בהם תדהמה.
שון נלחם לצידה של ליז כארי..ללא פחד.האדרנלין זרם בדמו..רייח של מלחמה,רייח של דם באויר..
אחד הברברים(מלאכים רעים,)נעמד מולו..
דו קרב איימתני .חרבות שלופות ומטחי אש..שון נלחם ,פצוע כולו..
דם רב ניתז ממנו..אך הוא נלחם ללא חת.ללא כל פחד..קופץ..מטפס על קירות.
עד כי חטף פגיעה קשה ונפל ארצה..דקירה.
"שון!!"קראה..כשהוא קם על רגליו..מדמם.
"אני בסדר.."ענה..נלחם בכאב.גובר על יריבו..הוא הצליח לבסוף לחסל אותו.
כשלפתע צנח והתמוטט על הארץ..מחוסר כוחות.
"שון!!!!!!!"קראה ורצה אליו..
"...ליז.."אמר..כשדם ניגר מפיו...נשימותיו הפכו כבדות..כשקנה הנשימה שלו מתמלא דם..
הוא החל להחנק..מהדם שלו.
"אתה פצוע.!."קראה.."צריך לפנות אותך.."
"..לא נספיק..איין מספיק זמן.."קרא..בין נשימה לנשימה.
"אני לא מוותרת עלייך!!!"קראה..מביטה בעיניו הכחולות.
"...ליז...."נאנח..,"בבקשה..הניחי לי.."
"אשים עלייך את המגן..אולי זה יעזור לך..."קראה
"זה לא יעזור..כבר מאוחר מידיי..הגוף שלי לא יעמוד בזה..."אמר,חלש.
"אני לא אשאיר אותך כאן.לא אניח לך למות!!!!"קראה
גשם החל מטפטף..והפך חזק יותר ויותר מרגע לרגע..
ג'יפ נעצר..ואסף אותם.. לביית החולים הקרוב..
אך..היה כבר מאוחר מידיי..שון לא הראה סימני התאוששות.מצבו רק התדרדר..הוא המשיך לאבד דם רב.
"שון.."קראה.."אל תעזוב אותי.. אל תמות."
"הוא חלש מאוד."אמרה לורי שישבה לידה.."הפציעות שלו קשות וחמורות.אין לו סיכוי.."
"....סיימי את הקרב הזה למעני..."לחש..קשה היה לו כבר לדבר..נשימותיו הפכו כבדות יותר..
חנוק..נגמר לו האויר.וכעבור מיספר רגעים...הוא מת ,בדרך לביית החולים.
"לא!!!!!!!!"קראה ליז,הלוחמת הקשוחה..
לוחצת בחוזקה על החזה שלו במטרה לגרום לליבו לשוב לפעום.כשידייה מוכתמות בדמו.
"זה לא יעזור,חמודה.."אמרה לורי מביין דמעותיה.."הוא מת.."
מותו של שון מילא אותה כעס...והלם טוטאלי..כמו מכה כואבת שקשה להתאושש ממנה..
כמוכן,התמלאה חמלה ..למלאך שלה .למלאך האהוב שלה.. שנתן את חייו כדי להציל אותה.
היא פרצה מיתוך הג'יפ..שטופת זעם ושינאה..מוכנה להלחם בכול דבר שניכרה בדרכה..
"קדימה נערתי.."נשמע קולו של שון שהידהד בראשה.
"מותך לא יהיה לשווא.."קראה..כשהמגן שלו מונח על צווארה.
היא החלה נילחמת...






.

]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%99%D7c-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-2.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%99%D7c-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-2.html Sun, 08 Aug 2010 00:30:36 +0300 ולפת הוא ראה שידית הדלת החלה לנוע...
ואז פתח לו בחור צעיר מטופח ונחמד."זיו?"
קרא הדוור. "ממתי אתה גר פה?!" התפעל הדוור
הוא היה רגיל לראות אותו בחדרי הכושר או ברכבי העיר
עושה ריצות הוא ידע שחלומו הגדול של זיו הוא להתגייס
לצבא לקרבי. "אחי!!!" קרא לעברו זיו וחיבק אותו
בחוזקה. "נו מה הגיע אלינו הפעם?" שאל אותו כשהרפה את החיבוק.
"מפנימיית אייל".
עיניו של זיו נפערו וזיו לקח את המכתב ניפרד לשלום מהדוור ונכנס לתוך הבית.
זיו קרע את פתח המעטפה והתקדם לבר חדר האוכל של משפחתו.
"לכבוד משפחת טיילר" קרא מהמכתב להוריו המחכים בציפייה לתשובת הפנימייה.
מסתבר שגם אליהם הגיעה השמועה שדרך אגב הייתה נכונה.
הם רצו לבדוק עליהם לפני שיכניסו אותם לפנימייה. "
אתם מתבקשים להגיע בתאריך 17.3.10
לתחילת שנה מופלאה בפנימיית אייל מס'
חדרכם יהיו :7,10,12.
אנו נשמח לפגוש את ילדיכם זיו ,גליה,ואמיר "
קרא בשמחה זיו. הוא שמע שאפילו שזה פנימייה למופרעים זאת הפנימייה הכי טובה בארץ...
בסוף המכתב הוסיפו כתובת ומספר טלפון.
זיו ידע שבזכות זה הוריו יגיעו להחלטה שהוא מספיק אחראי ובוגר כדי ללכת לקרבי.
"גליה!!! אמיר!!!" צעק לעבר חדריהם במעלה המדרגות "התקבלנו!?" קרא אליו אמיר "כן" אמר זיו "איפה גליה?" שאל זיו את אמיר כשחיפש עם עינו את גליה "אני פה... מה קרה?" אמרה כשיצאה עם חלוק לבן מחדרה החשוך שערותיה הארוכות והגליות היו רטובות "מקלחת..." ניחשו זיו ואמיר פה אחד.
"כן... מה קרה?" אמרה גליה כשאספה את השער שלה לתוך גומייה קטנה. "גילינו אותך!!!"אמר אמיר בכעס."הנה זה מתחיל שוב..."אמר זיו כשירד במדרגות כשהבחין שאחיו אמיר החל להשתטות.." מה גיליתם?! " אמרה בהפתעה. "שאת בהריון...איך לא אמרת לנו ?! אנחנו צריכים לדעת את זה מהדוור!?" אמר בכעס.."מה?! אמיר!!! אתה מת!!!" צעקה כשהבחינה שאמיר החל לצחוק בקולי קולות."אח !!! מה גם אני רוצה אחיין!!!" צעק כשגליה זרקה עליו את הכד שהונח על ידה."אמיר!!!!!" צעקה כשרצה אחריו ברחבי חדר האוכל הגדול שלכל אורכו היה פרוס שולחן ארוך.ועל השולחן בקבוקים עם מיטב סוגי הדם.מהזול
ביותר עד ליקר ביותר."אמיר, גליה ,לא לרוץ בחדר האוכל." אמר אביהם כשהחל ללגום מהכוס.
"אבל הוא התחיל!" אבל היא התחילה!!!" צעקו ביחד והצביעו אחד על השנייה כשנעצרו ליד אביהם הכעוס.
"אני לא גנן! תפתרו את זה ברוגע ובשלווה!"צעק והצביע על הכיסא שהונח לידו כאילו רומז להם להתיישב.
" אתה צודק אבא." חייכה גליה והסתובבה לאמיר. "אמיר?" אמרה בנימוס "מה?.." החזיר אמיר בפחד. "1...2...3..." מנה זיו בידו ואז נישמע קול הסטירה החזקה שניתנה לאמיר ע"י גליה. לאחר שניות אחדות גליה הסתובבה לעבר המדרגות ונטשה את אמיר המום. זיו גיחך בצד. "טוב מאוד אחותה!!"
צעק זיו לגליה העולה במדרגות. גליה היא ילדה קרירה לעיניי אחרים. היא בעלת עיניים ירוקות כהות ושיער גלי שחור וארוך.היא אוהבת ספרים ולא מוותרת על ליטוף כלבים. והיא האחות הקטנה.וזיו?הוא הבכור,האחרי...אחריות גדולה מוטלת עליו. זיו הוא נער יפה תואר בתסרוקת קוצים עם שיר שחור ועניים כחולות שהופכות ללבנות כאשר הוא הופך לערפד או כשהוא צמא לדם וכך זה עם כל הערפדים.גופו חיוור וחטוב.ואמיר הוא ילד הסנדוויץ' האמצעי והשובב ביותר . כמו זיו גם הוא יפה תואר. עם שיער בלונדיני די קצר ועניים עמוקות בצבעי חום-זהב. "יאללה לארוז!!"צעק אמיר כשהפעיל את המערכת מוזיקה שלו. והחל לארוז בקצב את הדברים למחר.הוא התפלל שתהיה לו שותפה לחדר. ואז התעניין איך אחותו מתקדמת עם האריזות ליום הגדול. אז רץ לעבר חדרה של גליה. "נו תתחילי לארוז למחר!!!" צרח כשניכנס בהפתעה. גליה הורידה את האוזניות מאוזניה והסתכלה על אמיר בעצבנות . ואמיר כשהבחין שהריע לגליה לקרוא ספר החליט לשתוק. ולפני שיצא מן החדר העיף מבט לעבר מיטתה וראה שהונחו שתי תיקים מלאים כנראה בשביל מחר אלא אם כן היא לא סיפרה לו שהיא רוצה לברוח מהבית.."טוב טוב אני הולך!!" קרא אליה ,יצא וסגר את הדלת אחריו והחל לפתוח בריצה אל עבר חדרו של זיו. וגם שם זיו היה מוכן עם כל הדברים.אמיר התיישב על ידו והחל לשאול אותו שאלות..."ארזת הכל?" שאל אמיר בעניין "כן.." החזיר בלא התעניינות."ותגיד אתה מתכונן למקרה ש... אתה יודע.." שאל ונעמד מולו "למקרה שמה?..." שאל בתמיה " למקרה שאתה תתאהב במישהי .. ואז אתה יודע זה מתגלגל ל.. אמצעי מניעה וכאלה..."זיו החל להסמיק בכל פניו ואז צרח על אמיר "עוף מפה!!!!!!!!!!!!!" אמיר החל לצחוק "סתם סתם תרגע... הכנת את שקיות הדם למקרה שתהיה צמא?" שאל וניסה להרגיע . "כן ואתה?" שאל זיו ברוגע."אתה צוחק זה הדבר הראשון שהכנסתי.. זה ו....אהמ אהמ..." כיחכח בגרונו ומצא את עצמו על הריצפה מחוץ לחדר...
]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%9E%D7-%D7c%D7-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%D7%91%D7.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%9E%D7-%D7c%D7-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%D7%91%D7.html Thu, 05 Aug 2010 11:50:09 +0300 והבנתי שאתה אף פעם לא תהיה שלי
כמה שזה לא כואב,כמה שזה לא פשוט
אתה מסתבר לא נודעת לי
דמעות יכולות לרדת
חיוכים יכולים להתפזר בכל מקום
אבל אף אחד פעם לא יצליח את האמת ולאן שהיא יורדת,
אף אחד לא יכול להזריע פה שלום
כל הניסיונית הגמילה ממך היו סתם
אתה הסם שלי,אתה הכאב שלי
אתה הנטיות לאובדן עצמי שלי
אתה היית,עכשיו אתה שם
איך קרה שנשמה אחת נפדה לשני חלקים?
איך שהשני החלקים עכשיו מתים?
האם היינו צריכים לזרום אל הסוף כמו הים?
אתה אני,אני אתה,אני עכשיו פה,אתה עכשיו שם
להצליח לשחרר מישהו שאוהב זה לפעמים כל כך קשה
כמו להגיע ולקפוץ מהקצה
כי מתי שאתה נדבק במחלה בשם האהבה
אין תרופה
היא סופנית
היא אשליה,היא אמיתית
היא אתה,אתה היא
היא מתפרקת אתה פה היא שם
היא שם אתה סתם
אבל היא המחלה הכי טובה שיכולה להיות
שאתה תצטרך איתה לחיות
יכול להיות לא חיים שלמים תצטרך אותה להשלים
אבל חיים שלמים אותה לחלים

]]>