Dark Translated דארק מתורגם-פרק13

התרוממתי על מרפקיי, שכובה על בטני וגללתי את הטאמבלר ללא מטרה. שיתפתי פוסט משעשע במיוחד והמשכתי לגלול לתחתית העמוד. אמי לא הייתה בבית – היא ביקרה איזה קרוב משפחה שמעולם לא פגשתי שהיה חולה. התקשרתי אליה בבוקר לשאול מה שלום כולם, אבל היא נשמעה מעט עייפה. היא לא ידעה מתי היא תחזור אבל אמרתי לה שאין לה מה לדאוג.

סובבתי את ראשי בחדות כששמעתי את הפלאפון שלי רוטט. פלטתי נשיפה חזקה, מתעצלת לזוז מהפוזה הנוחה שלי. זזתי בעצלנות לכיוון הפלאפון ותפסתי אותו באצבעותיי. שמה של זואי הופיע של המסך ופתחתי את ההודעה.

זואי: "היי :) רק רציתי להודיע לך שמחר מתקיים ערב סרטים אצלי בדירה בסביבות תשע. תביאי גלידה!!"

צחקתי לפני שעניתי. ערבי הסרטים שלנו תמיד נגמרו בדיבורים – אף פעם לא באמת ראינו את הסרט. לא יצא לי לראות את הבנות לאחרונה והייתה לי תחושה שהן מאוד יתעניינו בהתרחשויות עם הארי.

"מצוין! אהיה שם." עניתי לה.

הפלתי את הפלאפון בחזרה למיטה והסתכלתי שוב על מסך הלפטופ שלי. צחוק קצר נפלט מפי ואז הפלאפון רטט שוב. פתחתי את הפלאפון בפזיזות, תשומת הלב שלי עדיין מוקדשת לטאמבלר והסתכלתי על ההודעה.

הארי: "מה השם האמצעי שלך?"

קימטתי את מצחי בבלבול והמשכתי לבהות בחלקו העליון של המסך. הארי. הוא מעולם לא שאל אותי שאלות כאלה ולא הייתי בטוחה אם היה לי כדאי לחשוף את המידע. אצבעותיי שיחקו עם המגן של הפלאפון לפני שהתחלתי להקליד.

"גרייס."

נשכתי את שפתי התחתונה, אגודלי מתמהמה מעל מקש השליחה. קפצתי כשכלבי האפור, דאג, טיפס על המיטה. פרוותו הרכה הברישה את ידי בניסיון לקבל מעט תשומת לב. חייכתי וגירדתי מאחורי אוזנו לפני ששבתי להסתכל על מסך הפלאפון. אצבעותיי מיהרו להמשיך את ההודעה.

"גרייס. מה שלך?"

הפלאפון המשיך לרעוד במהלך הלילה. התכתבנו, שואלים זה את זו שאלות אודות חיינו. הארי, בהיותו הארי, מצא דרך להחליק פה ושם מעט הערות אינטימיות שגרמו ללחיי להסמיק בחוזקה.

*לילה אחרי*

"ה-הוא הציל אותך, הארי הציל אותך?"

הנהנתי.

הבנות נראו מופתעות ממה שאמרתי להן. כולנו שכבנו בסלונה של זואי, כריות בכל מקום; כפי שצפיתי, התעלמנו מהסרט ורק אכלנו גלידה ודיברנו.

"ואת… אתם… זה, את יודעת?" שרלוט מלמלה.

הרגשתי את הסומק בוער בלחיי כשאישרתי וסיפרתי מה שקרה בחדרו של הארי. חלקנו בערך הכל אחת עם השנייה, משהו שהפך אותנו לחברות קרובות מאוד. תשומת הלב שלי נדדה לפלאפון שלי שרטט ליד אחת מהכריות. שמו של הארי הופיע על המסך לפני שפתחתי את ההודעה.

הארי: "מה צבע התחתונים שאת כרגע לובשת?"

לחיי המשיכו לבעור כשקראתי שוב את הודעתו. הביטחון שלו הדהים אותי. הנחתי את הפלאפון מבלי לענות.

"אולי הוא לא כזה גרוע כמו שחשבנו? הארי נראה בסדר." לוסי הציעה.

נראיתי מעט המומה, מה שגרם לכל הבנות להסתכל עליי ומיד להביט את מבטן לפלאפון שלידי.

"מה זה?" זואי שאלה, מחייכת.

"אמממ, אני סתם הולכת לשירותים." מיהרתי להגיד.

קמתי ויצאתי מהחדר, הולכת במהירות לשירותים. קיללתי בשקט כשנזכרתי שהשארתי את הפלאפון בסלון. כשחזרתי, כמה דקות אחרי, הבנות היו שקטות אך מיד התחילו לצחקק. שיט. הן ראו את ההודעה.

"חוטיני שחור ;)"

הרמתי את ראשי.

"או מי גאד, אני לא מאמינה שעשיתן את זה!" אמרתי בקול חזק.

צחוקן הופר כאשר רטט הורגש בידי. עיניי נדדו לפלאפון שלי. ליבי פעם במהירות כשפתחתי את ההודעה.

הארי: "הולי שיט. שלחי לי תמונה."

גבותיהן הורמו כשהן חיכו לתגובתי. שרלוט ניצלה את ההזדמנות וחטפה את הפלאפון מידי בעודי נשארת המומה, פי פתוח לרווחה.

"הו גאד!"

היא העבירה את הטלפון בין השתיים האחרות, שישבו בספה הנגדית. הן חייכו לפני שהסתכלו עליי.

"הוא מחבב אותך," זואי אמרה.

היא התרוממה והלכה לכיווני, מושיטה לי את הפלאפון. הזזתי את ידיה ממני כשהיא ניסתה לדגדג אותי בצחוק. התרווחתי במקומי ופלטתי אנחה. ראשי נפל לאחור ועיניי נעצמו.

"אלוהים שישמור." מלמלתי.

***

חיבקתי את כולן חזק כשנפרדנו.

"אני אזמין לך מונית," זואי הציעה.

"לא, זה בסדר," חייכתי. "זה לא כזה רחוק."

התקדמתי אל מחוץ לדלת ביתה והסתובבתי אליה בחזרה.

"ואת בטוחה שאת לא רוצה להישאר כאן לישון?"

החזקתי את ידה ולחצתי עליה בעדינות.

"ברצינות, זה בסדר."

"אוקיי, אז תשלחי לי הודעה כשאת בבית." זואי עצרה. "בתנאי שאת לא עסוקה מידי בלהסתמס עם הארי."

מלמלתי לה שתשתוק והיא צחקה. נפרדנו שוב והתחלתי להתקדם לכיוון ביתי. הידקתי את מעילי לגופי כשרוח קרה החלה לנשוב. הירח זהר בחוזקה כשהסתכלתי למעלה. פנסי הרחוב האירו אותו באור קלוש והתקדמתי לאט-לאט. מכוניות חנו בשורה והבחנתי באורות שנכבים בבתים השונים. פניתי בפנייה ועיניי נדדו לפאב שעמד מעט עמוק יותר בהמשך הרחוב. קולות חזקים נשמעו מדלת הכניסה.

התקדמתי מעט מהר יותר, מנסה להתרחק מהאיזור שופע האלכוהול; אבל לפני שהמשכתי, נתתי מבט שני בסמטה החשוכה שליד הפאב. אפילו מהקצה השני של הרחוב הצלחתי לזהות את דמותו הגבוהה ואת תלתליו הכהים. עצרתי. שמתי לב שהסיטואציה הייתה מתוחה – חבורה של גברים במצב מתגונן למדיי. המשכתי להסתכל על הקבוצה וראיתי את הארי דוחף בעוצמה את אחד מחבריה. לא ידעתי מה לעשות. מוחי אמר לי להמשיך להתקדם ולהתרחק משם, אבל לא יכולתי. קצב נשמתי התגבר כאשר אחד הבחורים הצמיד את הארי חזק אל הקיר ומיד אחרי, הבחור האחר נתן לו אגרוף חזק בבטן.

"הארי!!!!"