Everything has changed פרק 3

מחבר:
תאריך: 14/11/2017
47 צפיות
ז'אנר: סיפורי אהבה
0 תגובות
זמן קריאה משוער: 8 דקות

*כעבור שנתיים*
"שון! אתה מתכוון לצאת??" שמעתי את אמנדה, בת זוגתו של סאם קוראת לי מעבר לדלת השירותים. "כן! בעוד שניה, חופרת!" צעקתי חזרה. "נו שון אני רוצה להספיק לתפוס מקום טוב!" "אם(קיצור של אמנדה) אנחנו עושים את זה בשביל הכיף נכון? אם הבעיה היא כסף אני וסאם יכולים לעזור לך… " השבתי תוך כדי שפתחתי את הדלת וראיתי אותה עומדת מולי. "אני יודעת" היא אמרה וחיבקה אותי, "אני פשוט רוצה לעזור כמה שאני יכולה. מאז שעזבתי את הבית אני מרגישה כאילו אני חיה על חשבונכם" היא אמרה בשקט, כאילו לא רוצה שאשמע. "אני אוהב אותך את יודעת? מאז שנכנסת לחיים שלנו הכל התהפך- ורק לטובה. עזרת לי המון בתקופה שהכי הייתי צריך את זה והפכת אותי לאדם שאני היום. שום סכום של כסף לא יצליח להשתוות לזה" אמרתי לה מרגיש את דמעות ההתרגשות שלה נספגות בחולצתי. "אני אוהבת אותך גם" היא לחשה לאזני. "טוב אז נלך?" שאלתי בחצי צחוק "שלא נפסיד את המקומות הטובים" היא ציחקקה קלות, תפסה בידי ומשכה אותי אחריה החוצה, לא שוכחת לקחת איתה את הגיטרה הישנה שלי שהייתה מונחת בפינה.
אחרי הליכה של 10 דקות הגענו לתחנת הרכבת המרכזית של לונדון.
"יש! תפסנו!" אמנדה אמרה וההתרגשות ניקרה בקולה. תמיד התרגשנו שנינו לפני שהתחלנו להופיע. "את חמודה כשאת מתרגשת" אמרתי לה והיא חייכה בתגובה. אני כל כך שמח בשבילה ובשביל סאם. אהבה כזאת לא מוצאים בכל יום. וגם כשמוצאים, לפעמים מאבדים חשבתי במרירות כששמו של ג'ייסון עלה במוחי. "מספיק שון" נזפתי בעצמי בשקט. היה לנו הכל. הוא בחר לעזוב. וזהו. הוא כלום בשבילי עכשיו. התגברתי עליו. סופית. "הכל בסדר?" אמנדה שאלה אותי. "אוף היא מכירה אותי כל כך טוב" חשבתי ועניתי לה "כן" בהיסח דעת. "שוב אתה חושב עליו?" היא שאלה בקול כמעט מיואש. "אני יודעת שכן, שון, אתה לא יכול לשקר לי. אני מכירה אותך יותר מידי טוב" היא המשיכה וידעתי שהיא צודקת. "אפשר לא להתעסק בזה עכשיו? בבקשה?" אמרתי בקול יבש והוצאתי את הגיטרה. התחלנו לשיר לקהל העוברים והשבים שהתחילו להתאסף סביבנו. זה תמיד גרם לי להרגיש כל כך טוב. כל הדברים שלא הצלחתי להוציא במילים, הוצאתי עם המוזיקה. ובמיוחד אהבתי לשיר עם אמנדה. היא פשוט מדהימה. המשכנו לשיר ולשיר ללא הפסקה במשך שעה שלמה. זה היה כיף, להתנתק קצת מהמציאות.
"וואו" נפלט מפי כששמתי לב לכמות הכסף שהצלחנו לגייס. "תראי אם, יש פה לפחות 150 לישט!" "מה? אין מצב!" היא אמרה בתדהמה והתקרבה אלי "שון… אני לא מאמינה!!" היא אמרה בהתרגשות וקפצה עלי לחיבוק ענק. "אין ספק שאתם מוכשרים ביותר" שמענו לפתע קול מאחורינו. "ומי אתה אם מותר לשאול?" אמנדה שאלה בנימוס. היא תמיד הייתה המנומסת בחבורה. "שמי טום" האיש אמר. בחנתי אותו במבטי. הוא לבש חליפה שחורה יקרה והחזיק בידו תיק עור. אבל משהו בו היה נראה לי מוזר, לא יודע בדיוק מה זה היה. "אני עובד עם חברת ההפקות אולסטאר" הוא ניסה להמשיך אך קטעתי אותו, לא מוכן לשמוע את המשך דבריו "לא מעוניינים" אמרתי בקול נחרץ. "אפילו לא שמעת את ההצעה שלי, אני בטוח שאם תשמע…" "אמרתי לא, ואני ממש לא מתכוון לחזור על זה שוב." קטעתי אותו בשנית. "אנחנו מנגנים פה לכיף, וזהו." אמרתי, תפסתי ביד אחת את ידה של אמנדה, בידי השניה את הגיטרה והתחלתי להתרחק במהירות מהאיש בחליפה. "מה עובר עלייך?" אמנדה שאלה אחרי שהתרחקנו ונרגעתי קצת. "האנשים האלה- אסור אף פעם להקשיב להם. רק צרות הם מביאים" אמרתי בעצבנות. "שון" היא אמרה ברוגע "לא כולם ככה. אתה צריך ללמוד לתת לאנשים הזדמנות." "את פשוט לא מבינה!!" צעקתי עליה, כל העצבים והכאב שניסיתי להחזיק פרצו החוצה בשניה, מרגיש את הדמעות מתחילות לזלוג במורד פני. "האנשים האלה לקחו ממני את אבא שלי!! גרמו לו לעזוב אותי ואת אמא לבד!! הרסו לי את החיים עוד לפני שהם בכלל התחילו! רק צרות הם מביאים" את המשפט האחרון אמרתי בשקט, כמעט בלחישה. אמנדה ניסתה להתקרב ולחבק אותי, אבל אני כבר לא הייתי מסוגל להחזיק את זה. הסתובבתי וברחתי לחדר טורק את הדלת מאחורי. "למה היא לא מסוגלת להבין? איך היא יכולה להגיד לי דבר כזה?" חשבתי בכעס ובעטתי בכיסא שעמד ליד שולחן הכתיבה שניצב בחדרי. "פאק" סיננתי מבין שיני בכאב.
"שוני? אני יכולה להיכנס?" שמעתי את הלחץ בקולה של אמנדה. "כן" אמרתי והיא פתחה את הדלת מתקרבת אלי מהר, כאילו מפחדת שאשנה את דעתי. "תינוק יפה שלי, אתה יודע שאני אוהבת אותך, ושלא התכוונתי לפגוע בך נכון?" היא אמרה והכאב נשמע היטב בקולה. "הכל בסדר אם… פשוט הקטע הזה עם אבא שלי, זאת נקודה ממש רגישה" ניסיתי להרגיע אותה, רואה על פניה כמה קשה לה. "אני יודעת, ואני מצטערת. אין לך מושג אפילו כמה" היא אמרה ונישקה אותי על המצח. משכתי אותה לחיבוק ארוך ואוהב, שלא רציתי שיסתיים לעולם.
"אני אמור להתחיל לקנא?" קולו של סאם העומד בפתח הדלת הקפיץ את שתינו. "חס וחלילה" אמרתי בקול מתוק ואמנדה חייכה והמשיכה "אבל אתה יותר ממוזמן להצטרף" היא קמה מהמיטה ומשכה את בן זוגה לחיבוק. " התגעגעתי" שמעתי אותה לוחשת באוזנו. איך אני מקנא בהם ברגעים האלה… אני גם רוצה מישהו שיאהב אותי כמו שהם אוהבים אחד את השניה. "עכשיו אני מתחיל לקנא" אמרתי וקמתי אחריה קופץ על שניהם ומצטרף לחיבוק. "אתם יודעים שאני אוהב אתכם?" אמרתי לתוך החיבוק. "הכי בעולם" הם אמרו יחד, וחיוך מאושר עלה על פני.


תגיות:
רציתי להוסיף:
אני ממש מנסה לכתוב את הפרקים כמה שיותר ארוכים... אף פעם לא חשבתי שזה כל כך קשה חח😅
דרג את הסיפור
Facebook Twitter Google Email

תגובות (0)


הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
פשוט כלום 0
מחבר:
תאריך: 20/11/2017
ז'אנר: סיפורי חיים
בתוך 0
מחבר:
תאריך: 20/11/2017
ז'אנר: שירים
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!