~שם לבחירתכם~

ישבתי לי בגינה ...
ולפתע באה משאית .
רצתי לעברה ..."שכנים חדשים " אמרתי לעצמי ...
ולפתע הוא יצא מהמשאית ,הבטתי בעיניו החומות , הוא הדהים אותי...הוא שוב עלה למשאית לעזור לאביו , אז ....רצתי לשם : " אני אעזור לכם ! " וחייכתי
אביו הביט בי וגם הוא ושניהם ניסו לרמוז לי ללכת " צפוף פה "
"לא משנה לי " אמרתי..
אביו הביט בו ואמר לו בזיוף , " דניאל לך לעזור לאימא שלך "
דניאל , כפי שקראו לו רץ לעבר ביתו החדש ואני רצתי אחריו...תוך כדי ניסיתי לשחק תופסת אבל הוא התחמק בכללי . ומאז עקבתי אחריו יום ויום , כשגדלנו ועלינו לכיתה ה' היינו באותו ביצפר, הוא רק העז לומר לי שלום וזז לשולחן אחר .
יום אחד באתי לבקר אותו , הוא התעצבן וצעק עליי : " אולי עדיף שתלכי לביתך ותעזבי אותי במנוחה ?!
יאללה לכי לבית המכוער שלך רואים לפי הגינה ! "
ברחתי לביתי ודניאל לפני צעק לי : " אני ...אני מצטער "
*נקודת המבט דניאל*
מאז אותו ערב שהיא ברחה היא לא התקרבה , בקפיטריב בבית הספר התיישבתי לידה והיא הלכה לשולחן אחר , לא ידעתי מה קרה לי , לא יכולתי לעקור אותה ממחשבותי ...דווקה זאת הייתה אמורה להיות הקלה בעיני !
*חזרה לעדי*
הייתי בספריית הביצפר ושמעתי את דניאל מדבר עליי אם חברו דוד
שמעתי שדניאל אמר לו שהוא ממש מחבב אותי ואז חייכתי ואז דוד

אמר משהו מגעיל עליי ואז דניאל אמר : " כן , נכון "
*נקודת מבט דניאל*
כל כך רציתי לצרוח עליו לכעוס עליו על מה שאמר על עדי
רציתי לדחוף אותו
אבל רק עניתי : " כן,נכון "
*חזרה לעדי*
נעלבתי ורצתי למקום אחר
וכשהגעתי לביתי....
אמי אמרה שאימה של דניאל
הזמינה את כלנו לאכול ארוחת ערב ....
לא רציתי לבוא אבל , לא רציתי לאכזב את אמי ...
אמרתי לדניאל שאני לא מדברת איתו יותר למחרת
היה איזשהו פרויקט שהבנים מופיעים בבמה ,הבנות צריכות לבחור במישהו אם המספר הגבוה ביותר ...
*נקודת מבט דניאל*
עליתי לבמה ....ונלחצתי הגיע תורי ... חשבתי לי " עדי , אל תניחי לשתי המשוגעות האלה לבחור בי ! אני רוצה אותך "
חזרה לעדי**
בחרתי בילד חנון שאף אחת לא הצביעה ...הוא רצה לבכות , ראיתי באותו רגע שבחרתי בילד את פניו של דניאל ...הוא התבאס , אבל כבר ידעתי ב-100% שלא אהבתי אותו יותר ...
נקודת מבט דניאל
" למה ! למה עשית את זה ?! למה לא בחרת בי .??"
הגיעה זמן והתיישבתי בשולחן מול הילד ....וממול לשולחננו היה דניאל
נקודת מבט דניאל
" עדי ? עדי שלי ? יושבת אם הילד הזה וצוחקת ?! "
נקודת מבט עדי
לפתע דניאל קם " עדגי אני צריך לדבר איתך " הוא משך אותי בזרוע ועמד לנשק אותי
חשבתי " הוא..הוא עומד לנשק אותי , הנשיקה לה חיכיתי כל חיי "
אבל הסתובבתי וברחתי אם אופניי לביתי והוא היה מאחוריי הוא עצר בכניסת בית הספר
וחברו דוד רץ אחריו " התחרפנת ?! "
והוא צעק : " עדי ! עדי שלי ! "
דוד אמר לו : " אתה התחרפנת , עזבת את הכי מגניבה בבית הספר בשביל עדי ?! עדי ?!!! הפועלת הזאת ?! "
דניאל צעק עליו :"אתה לא עוזר " ודחף אותו
נקודת מבט דניאל ....
דוד צדק בדבר אחד התחרפנתי
רצתי אחריה עשיתי הכל דפקתי בדלת לא הפסקתי להתקשר ניסיתי להתגנב לחלון ולא הצלחתי היא לא ענתה
עד שלפתע היא פתחה את הדלת ונישקתי אותה
נקודת מבט עדי
הוא נישק אותי ולא הפסקתי ה...אהבתי אותו ...לא, לא הפסקתי