בצל המוות(אנורקסיה 2)- פרק 1

״ליז!!!״ אני שומעת את אבא שלי צועק לי מהאוטו ״את באה?״
״עוד דקה!״ אני צועקת לו חזרה.
זהו, אנחנו עוברים דירה.
אני מסתכלת על הבית שלי בפעם האחרונה ויורדת לאוטו של אבא שלי.
הולי וטום נרדמו כבר בתוך האוטו.
״את בסדר?״ אבא שלי שואל אותי כשאני מתיישבת במושב הקדמי לצידו.
״כן, אבא...בוא פשוט נסע אוקיי?״ אני מסתכלת עליו.
הוא לא עונה, רק מתחיל לסוע.
אני מסתכלת על הנוף בחלון שמשתנה במהירות ולא יכולה לעצור את הדמעות.
הנה, זה באמת קורה. 
״ליז, מותק״ אני שומעת את קולו של אבא שלי ומתעוררת.
״אה?״ אני שואלת בטשטוש
״בואי, הגענו תעזרי לי ותרימי את טים, טוב?״ הוא מבקש ומרים את הולי.
אני מהנהנת בראשי ומרימה את טים. ״איפה לשים אותו?״ אני שואלת תוך כדי בחינה של הדירה שעומדת להיות הבית שלי.
״בקומה השנייה, החדר הראשון מימין״ הוא אומר כשהוא נכנס לאחד החדרים בקומה הראשונה ומניח בה את הולי.
״אוקיי״ אני נכנסת לחדר ומניחה את טים על המיטה החדשה, שמעכשיו תהיה המיטה שלו.
״את בסדר?״ אני מרגישה יד מונחת על כתפי.
״כן,״ אני מוחה דמעה סוררת ומסתובבת עם חיוך מאולץ אל אבא שלי. ״אני לגמרי בסדר...״
״אני שמח״ הוא מחבק אותי בחום.
״אהה...איפה שרלין?״ אני תוהה איפה החברה שלו באמת.
״שרלין תבוא מחר, חשבנו שיהיה עדיף שקודם תתרגלו לבית וזה...״ הוא מסביר.
״אהה, אוקיי. רק איפה החדר שלי?״
״פה החדר ממול, את צריכה משהו?״ הוא ממשיך לחקור.
״לא...סתם...רוצה קצת לישון, אתה יודע...״ אני ממלמלת הסבר.
״כן,כן,בטח...״ הוא לא יודע מה להגיד ״אז אני...אהיה למטה...״
״אוקיי״ אני מחייכת אליו והולכת לחדר שיהיה שלי.
הוא בגווני אפור, תכלת ולבן עם נגיעות שחור. הצבעים האהובים עליי.
אני נשכבת על המיטה החדשה ותוך שניות נרדמת.