ז'אנר: סיפורים אישיים
4 תגובות
אין לי כוח/ אזעקות 2
צבע אדום.
צבע אדום.
צבע אדום.
צבע אדום.
אזעקה.
טוב, אצלנו היא לא בדיוק ככה.
יותר בסגנון של-
׳וווואאאאוווווווווההההווווווווווו׳
משהו כזה.
האזעקות בתקופה הזאת התחילו אחרי הפיגוע באילת.
פתאום.
באמצע הלילה,
היא נשמעה.
אזעקה.
כמו זומבית,
התרוממתי,
העפתי את השמיכה מעליי וירדתי אל הממ״ד.
כמו רובוט.
אני כבר יודעת לתפקד במצבים כאלה.
האחים הגיעו אחד אחרי השני.
ובסוף הגיעו ההורים יחד עם האח הכי קטן.
קוראים לו אייל.
אני קוראת לו טוסטי.
כשהסתכלתי בעיניו הכחולות הצטערתי.
באמת שהצטערתי.
בשבילו.
מסכן שכמותו, לא מבין מה קרה.
פתאום הפריעו לו באמצע השינה.
כי מה הוא עשה?
באמת שהוא לא הספיק לעשות משהו,
הוא רק בן כמה חודשים.
כשהאזעקה נגמרה הגיעה עוד אחת.
ואנחנו ישבנו.
הממ״ד.
וכשהיא נגמרה עלינו כל האחד לחדרו להמשיך לישון.
אבל אני לא הצלחתי.
הרגשה התפשטה בי.
לא פחד.
לא כעס.
סתם, באסה שכזאת.
אוף.
אין לי כוח.
כי באמת שאין לי כוח לכל זה שוב.
ממש אין לי כוח.
הרגשתי סוג של מחנק בגרון.
לא בגלל הפחד.
לא בגלל כעס.
פשוט כי אין לי כוח.
יש כאלה שיגידו שזאת סיבה מטומטמת, אבל זאת הסיבה.
אין לי כוח לכל זה.
אין לי כוח לשמוע כל יום אזעקה.
אין לי כוח לשמוע כל הזמן בחדשות על פצועים.
על מתים.
על פיגועים.
מלחמות.
הסלמות.
באמת שאין לי כוח.
כל מה שאני רוצה זה שקט.
לחיות רת חיי בשקט.
אני לא עשיתי כלום,
אני רוצה לחיות בשלום.
כשלפעמים תוקפים את הערבים סביבי אני מגנה עליהם.
אומרת שלא כולם שונאים.
שיש כאלה שדווקא אוהבים.
שגם אצלנו יש כמה לא נחמדים.
אבל למה הם ממשיכים לתת סיבות לשנוא?
ההרגשה הזאת ממשיכה למלא אותי.
המחנק גובר.
אבל אני לא בוכה.
אני לא הטיפוס שיבכה בגלל שטויות כאלה.
זה פשוט ש,
אין לי כוח.
צבע אדום.
צבע אדום.
צבע אדום.
אזעקה.
טוב, אצלנו היא לא בדיוק ככה.
יותר בסגנון של-
׳וווואאאאוווווווווההההווווווווווו׳
משהו כזה.
האזעקות בתקופה הזאת התחילו אחרי הפיגוע באילת.
פתאום.
באמצע הלילה,
היא נשמעה.
אזעקה.
כמו זומבית,
התרוממתי,
העפתי את השמיכה מעליי וירדתי אל הממ״ד.
כמו רובוט.
אני כבר יודעת לתפקד במצבים כאלה.
האחים הגיעו אחד אחרי השני.
ובסוף הגיעו ההורים יחד עם האח הכי קטן.
קוראים לו אייל.
אני קוראת לו טוסטי.
כשהסתכלתי בעיניו הכחולות הצטערתי.
באמת שהצטערתי.
בשבילו.
מסכן שכמותו, לא מבין מה קרה.
פתאום הפריעו לו באמצע השינה.
כי מה הוא עשה?
באמת שהוא לא הספיק לעשות משהו,
הוא רק בן כמה חודשים.
כשהאזעקה נגמרה הגיעה עוד אחת.
ואנחנו ישבנו.
הממ״ד.
וכשהיא נגמרה עלינו כל האחד לחדרו להמשיך לישון.
אבל אני לא הצלחתי.
הרגשה התפשטה בי.
לא פחד.
לא כעס.
סתם, באסה שכזאת.
אוף.
אין לי כוח.
כי באמת שאין לי כוח לכל זה שוב.
ממש אין לי כוח.
הרגשתי סוג של מחנק בגרון.
לא בגלל הפחד.
לא בגלל כעס.
פשוט כי אין לי כוח.
יש כאלה שיגידו שזאת סיבה מטומטמת, אבל זאת הסיבה.
אין לי כוח לכל זה.
אין לי כוח לשמוע כל יום אזעקה.
אין לי כוח לשמוע כל הזמן בחדשות על פצועים.
על מתים.
על פיגועים.
מלחמות.
הסלמות.
באמת שאין לי כוח.
כל מה שאני רוצה זה שקט.
לחיות רת חיי בשקט.
אני לא עשיתי כלום,
אני רוצה לחיות בשלום.
כשלפעמים תוקפים את הערבים סביבי אני מגנה עליהם.
אומרת שלא כולם שונאים.
שיש כאלה שדווקא אוהבים.
שגם אצלנו יש כמה לא נחמדים.
אבל למה הם ממשיכים לתת סיבות לשנוא?
ההרגשה הזאת ממשיכה למלא אותי.
המחנק גובר.
אבל אני לא בוכה.
אני לא הטיפוס שיבכה בגלל שטויות כאלה.
זה פשוט ש,
אין לי כוח.
רציתי להוסיף:
מממ...כן, זה אמיתי.
זה באמת מה שקרה לי מאז הפיגוע באילת. כל מיני מחשבות שלי...מוזרות ככל שיהיו...
ו..זהו...החלטתי להעלות אותם...מקווה שתאהבו או תזדהו או שמקסימום תעשו את הסמיילי הזה-
•~•
(סורי שאני לא מעלה סמיילי חדש פשוט אין לי כוח עכשיו. זה די דיכא אותי לחשוב על כל זה שוב...:/)
נ.ב
ואם דיברנו על הסמיילים קיבלתי את הפקודה למסור לכם שאם אתם משתמשים בהם אנא תנו קרדיט ליהלה ואביה סמיילים בע״מ.
תודה.
ח_ח
מממ...כן, זה אמיתי.
זה באמת מה שקרה לי מאז הפיגוע באילת. כל מיני מחשבות שלי...מוזרות ככל שיהיו...
ו..זהו...החלטתי להעלות אותם...מקווה שתאהבו או תזדהו או שמקסימום תעשו את הסמיילי הזה-
•~•
(סורי שאני לא מעלה סמיילי חדש פשוט אין לי כוח עכשיו. זה די דיכא אותי לחשוב על כל זה שוב...:/)
נ.ב
ואם דיברנו על הסמיילים קיבלתי את הפקודה למסור לכם שאם אתם משתמשים בהם אנא תנו קרדיט ליהלה ואביה סמיילים בע״מ.
תודה.
ח_ח
זה כ"כ עצוב! ואני ממש מרגישה שקשה לי עם זה שיש לי חברות שמתעוררות מאזעקות ואני ישנה לי בשקט במרכז.....
.~. (קרדיט וכו')
.~. (קרדיט וכו')
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים
הנה רשימת הדמויות בהתחלה חדשה:איימי - גיבורת הסיפור,מאוהבת בסםסם - גיבור הסיפור,מאוהב באיימיכריס - אחיה התאום ש..
"תעזוב אותי!" צעקתי.זה רק הכעיס אותו יותר ואחיזתו בזרוע שלי התחזקה.הייתי צמודה לקיר הרחוב.הנער שעמד ליידו קירב ..
אוקיי הנה ההמשך~~את הבונוס אני אעשה אחרי קטע מסוים שאני רוצה להגיע אליו, אז חכו בסבלנות ותדעו מה עובר בראש של כר..
כל המחבריםמחברים מומלצים
תגובות אחרונות
סה"כ
סיפורים
13914
סיפורים
13914
סה"כ
מחברים
2463
מחברים
2463
משתמשים
אונליין
18
אונליין
18













.gif)


))))))))).gif)


תאריך: 25.08.11
וסיפור יפה (ועצוב :/)