אלוקים.

וואו! ממש מממש יפה. אני חייבת להגיד שגם אני לפעמים שואלת את עצמי איפה הוא.
אבל בגלל שאמא שלי מאמינה חזקה ששומעת מוזיקה חסידית אז אני לא ממש יכולה להתחיל להתווכח איתה על האמונה שלי ועל איפה הוא…;) באסוש לי

ממש אהבתי..(:

את יכולה להתייחס לזה כאל המשך לתגובה שלי ב'תודה'.
את במקום הנכון לפרוק בו רגשות ובצורה הנכונה. אני מניחה שיותר קל להוציא את זה בתור סיפור, קטע.
באיזשהו מקום זה באמת עושה טוב, אף אחד לא מכיר אותי, לא יודע מי אני- אפשר להתפרק.
אני כמעט בטוחה במאה אחוז שלכל אחד יש איפשהו את הצד הזה שלו- האפל, האובדני... אחרי הכל כולנו בני אדם ועוד יסתבר שאנחנו לא כאלה שונים אחרי הכל...

וואו יהלה!!
גם לי יש צד כזה ששואל כאלו שאלות אך,אני מאמינה בו כי בכול זאת הוא חשוב לי...
וזה ממש יפה שאת מתפרקת בכתיבתך

וואו!
מסכימה עוד פעם עם קלייר.
ואני מאוד מבינה את המחשבות האלה.
אבל מי שמאמין שיש אלוקים- צריך לדעת שלא הכל טוב אבל הכל לטובה!

היי יהלה (לא טעיתי בשם נכון?) אין לי ספק שודאי תופתעי כי אני למרות הכל שבה ומתכוונת להגיב על הסיפור שלך שאיתו אני מזדהה במילון אחוזים. אני מאמינה בכח עליון . בשעת שמחה בלב או לחילופין בשעה לא כל כך נעימה אני תמיד מבקשת (יש לי בקשה אישית שידועה רק לי) מבקשת ומייחלת לקבל עזרה !!!!!!!!!!

ועכשיו בקשר "להתקפות שתקפת אותי" אני אינני כועסת אך אני מוצאת את עצמי במצב בלתי ידוע מצב של מבוכה כי אין לי מושג מה ביקשת ממני ולא נענית??!!

אשמח אם תגיבי על תגובתי זו ואם לא תגיבי לא אכעס חלילה אך אבין שאינך מעוניינת להמשיך להיות אתי בקשר ו"ארד ממך לאלתר"

כל טוב בקי

שוב ענית לי משהו בלתי קריא אך הבנתי היטב

שוב ענית לי משהו "בלתי קריא באמצעות האתר "סיפורים"

ומרגע זה ואילך לא תראי את השם בקי לעולם!!!!!!!!!!!

וואוו....
יהלה... אני ממש אוהבת את הסגנון שאת כותבת את הכל.
גם אני הייתי שואלת את עצמי את השאלה הזאת תמיד.
אבל לפעמים צריך להבין משהו קטן מאוד בקשר להימצאו של אלוקים.
לפעמים שאת מבקשת מאבא דברים הוא לא יתן לך.
רק בגלל שהוא יודע שזה לא טוב בשבילך.
אם מה שאת מבקשת הוא טוב בשבילך הוא יתן לך אותו.
ולפעמים באמת יש את הקטע הזה של 'איפה הייתה בשעה ככה וככה וככה?! איפה היית כשלי היה קשה?! איפה היית בשואה!?'
הוא היה... לפעמים לא רואים את זה.
כל הקטע באמונה זה להאמין שהוא תמיד איתנו לא משנה מי אנחנו מה אנחנו ושים או מה אנחנו רוצים...
(זאת כמובן דעתי...)
אז יאללה!! תמשיכי לכתוב!! אוהבת אותך! :)

בהתחלה רציתי להראות לך מאמר שבת דודה שלי כתבה על השואה.
אבל בדיוק שבאתי לעשות העתק הדבק,ראיתי שיש לי הודעה באיימל.
ומה שכתוב שם זה בדיוק התשובה למה ששאלת.
(אני מצטערת מראש אם זה קצת ארוך.פשוט רציתי שכל המגיבות יקראו את זה)


הלבנה
מנהל בכיר צעיר ומצליח נסע ברחוב שכונתי, במהירות מופרזת, ביגואר החדשה שלו. הוא נזהר ובדק שלא מגיחים ילדים מבין המכוניות החונות והאט כשחשב שהוא מבחין במשהו.

במהלך הנסיעה, לא צץ ילד. אבל במקום זה, פגעה לבנה בדלת היגואר! הוא עצר בחריקת בלמים ונסע לאחור למקום שממנו נזרקה הלבנה. הנהג הזועם זינק מחוץ למכונית, תפס את הילד הקרוב ביותר והדף אותו בצעקות על המכונית שלו, "מה זה צריך להיות? מה לעזאזל אתה עושה? זאת מכונית חדשה והלבנה שזרקת גרמה נזק רב. למה עשית את זה?"

הילד הקטן התנצל. "סליחה... אני מצטער, אבל לא ידעתי מה לעשות." הוא התחיל להתחנן, "זרקתי את הלבנה כי אף אחד לא עצר..." בדמעות שזלגו על לחייו הצביע מעבר למכונית החונה ואמר, "זה אחי, הוא התגלגל מהמדרכה ונפל מכיסא הגלגלים שלו ואני לא מצליח להרים אותו." עכשיו הוא כבר התייפח ושאל את המנהל ההמום, "אתה מוכן בבקשה לעזור לי להרים אותו חזרה לכיסא הגלגלים שלו? הוא נפצע והוא כבד מדי בשבילי."

הנהג הנרגש והנסער ניסה לבלוע את הגוש שחנק את גרונו. הוא הרים במהירות את הילד הנכה לתוך כיסא הגלגלים, אחר-כך הוציא ממחטת בד וניקה את הפצעים שלו. סקירה מהירה אמרה לו שהכול יהיה בסדר...
"תודה רבה ושאלוהים יברך אותך," אמר הילד אסיר התודה לזר.

נסער מכדי לדבר, הביט האיש בילד מוביל את אחיו בכיסא הגלגלים לאורך המדרכה אל ביתם. הדרך חזרה ליגואר היתה ארוכה וממושכת.

הנזק במכונית היה ניכר, אבל הנהג לעולם לא טרח לתקנו. הוא השאיר אותו כתזכורת למסר הבא: "אל תתנהל בחיים מהר מדי, באופן שיחייב לזרוק עליך לבנה כדי לזכות בתשומת-לבך!"

אלוהים לוחש לנפש שלנו ומדבר אל הלב שלנו. לפעמים, כשאין לנו זמן להקשיב, הוא נאלץ לזרוק עלינו לבנה. זאת הבחירה שלנו להקשיב או לא להקשיב.

הרהור למשך היום:

אם לאלוהים היה מקרר, הציור שלך היה תלוי עליו.
אם היה לו ארנק, התמונה שלך היתה בתוכו.

הוא שולח לך פרחים כל פעם באביב.

הוא שולח לך את זריחת השמש מדי בוקר.

תכיר במציאות, חבר: הוא משוגע עליך!

שלח זאת לכל "אדם יפה" שברצונך לברך. אלוהים לא הבטיח ימים משוללי כאב, צחוק בלי צער ושמש בלי גשם, אבל הוא הבטיח כוח לעבור את היום, נחמה לדמעות ואור לדרך.

אופס הקטע האחרון לא היה אמור להופיע=)

בעצם כן...וואי אני ממש מבולבלת!!!

וואוו זה ממש מדהים , שמעי אני לא יודעת מה אני חושבת ,כן אני חושבת שיש איזה משהו שגרם להכל אבל אני לא חושבת שזה היה רק איזה משהו או מישהו אחד ,אז אני מניחה שגם אני לא כזאת מאמינה .