אני

הרגשתם אי פעם לא שייכים?
לא נחוצים?
שהסביבה הייתה יכולה להסתדר סביבכם?
כי אני כן.
הרבה פעמים.
כי אתם לא דואגים להראות לי את זה.
תמיד אומרים שאתכם אני אמורה להיות הכי פתוחה.
ואני באמת ככה.
חלקית.
כי אין לי בעיה להראות לך כמה אני רחוקה מכם.
כמה לא אכפת לי.
כמה אנחנו שונים.
אנחנו באמת שונים.
אבל השאר זה שקר.
כי כן אכפת לי.
ואני לא רחוקה מכם.
אני סוג של חלק מכם.
למה אתם מכריחים אותי להיות כמוכם?
למה אתם מבינים שאני מי שאני?
אתם תמיד מרצים לי על הרבה דברים.
על מצבו הנורא של 'עם ישראל'.
שלנו.
על זה שאנחנו צריכים ללמוד לקבל כל אחד כמו שהוא.
אז למה אתם לא מקבלים אותי כמו שאני?
כן, אני שונה מכם.
יש לי דעות שונות משלכם.
מחשבות שונות.
עניינים שונים.
אבל את רובם אני לא אומרת.
כי אתם תכעסו עליי.
תנסו לשנות את זה.
אולי יום יבוא ואני אשתנה,
אבל עכשיו אני מי שאני.
וזה מה שיש לכם.
אז תתמודדו.
כי בינתיים אתם לא עוזרים.
אתם הורסים.
אותי.
ואתם לא אמורים לעשות את זה.
כי אתם המשפחה שלי.