הפרידה ממנו

הסתכלתי עליו,
מבטי נסוך בכאב.
בכאב שלי,
בכאב שלו,
בכאב שלנו.
ידעתי שהרגע הזה יבוא,
שהוא ילך,
ידעתי שהוא לא יהיה איתי לתמיד,
שמגעו הרך לא ילווה אותי
לכל מקום, לכל דרך שאלך,
ידעתי שהעובדה שהוא בכלל פה,
איתי,
היא נס.
כי לקח לו בדיוק 3 חודשים ו19 ימים להגיע אליי.
3 חודשים ו19 ימים שהדבר היחיד שחשבתי עליו,
זה הוא.
הוא אולי לא מושלם,
והוא עושה מדי פעם טעויות,
ואולי הוא פוגע בי בלי לשים לב,
ולפעמים הוא כל כך אדיש,
וקריר,
ו....
ופשוט הוא.
אבל...
הוא שלי.
וזה מה שחשוב.
הוא מושלם בשבילי,
לא בשביל אף אחד אחר.
ועכשיו...
הוא הולך.
והלב שלי הולך יחד איתו.