כשהכל מתפרק

גופי מתקשה
פניי מאבדים תמימות
לא יודעת את הדרך
חזרה מהיכן שהגעתי
ותוהה לעצמי שניה
שאין לאן לחזור
שהכל היה תמיד כך
אך הייתי תמימה דיה
כדי לא להבחין

אמת מכוערת
מצב ללא יציאה
ללא פתרון
כאב

זה מכתים את הלב
לראות עוד אחד שנפל
ושכח את האחר לראות
ועוד אחד שנתן למקרה אחד
להרוס בניין אחד עמוס שנים

כיצד אנו משתנים
ונותנים למארעות להתרחש
מבלי לעצור,רק להבחין
כיצד עוד פזאל שחברתי שנים
מתפרק.

כן,ממש נקרע לחתיחות
וכך עמוק פנימה
אתה צריך להתמודד
עם עוד אבדה או שבר
לראות את אנשי ליבך
אלו שהיו לך למחסה
אלו שהאמנת בהם
לראותם הולכים ודועכים

ולקוות עמוק פנימה
ששם היכן שהלכו
מצאו את חיוכם
למרות שאתה יודע
שזו רק אשליה


ובתוכך משתוללת מלחמה
בין הלב להיגיון,את מה לקבל
והאם לתת לרגש להוביל
האם מפני שהיכו בי
האם להמשיך להלחם
כי עדין יש כאן משהו אמיתי
שנהרס רק כי עוד אחד נכנס לתמונה

אם זה אורח או אדם מרכזי
חשוב יותר.
אם זה האגו או סתם שטות.

זה צובט את הלב
כשהכל מתפרק.