עגמומית

טוב אז ממה להתחיל? ממני? אוקיי אני קרן, ילדה רגילה לגמרי אני בת אחת עשרה בדצמבר ונולדתי בשנת אלפיים. אני לא ממש מקובלת בשכבה או בכיתה אני די חנונית. אני תולעת ספרים שאוהבת לכתוב וגם אני מסתובבת עם חנונים וילדה אחת מקובלת, נטע. נטע לא כמו כל המקובלות היא שקטה חכמה ומתוקה היא כמעט חנונית אבל משום מה היא די מקובלת. אם הייתי הופכת למקובלת אז אני בדרך! הייתי צריכה גם לאכזב כמה אנשים, את חבריי החנונים. היום בשיעור גיאוגרפיה לא מצאתי את מפת צפון ישראל ופתחתי במפת ישראל. שחר, ילדה שיושבת לידי ראתה זאת ולקחה ממני את ספרי בכח ופתחה בעמוד בו נמצאת מפת צפון ישראל, אני התנגדתי במפת ישראל הכל היה לי ברור וכבר מצאתי את מה שהמורה ביקשה למצוא. שחר מלמלה בשקט: ״ איזו ילדה!״ ״איזו ילדה מוזרה!״ וכו׳ זה פגע בי. היא קראה לי מוזרה ועוד מולי!.
מקרה נוסף של העלבה קרה לי גם היום:
טליה, ילדה מקובלת ואהובה על המורה ארגנה אותנו לנסיעה לטיול היא חילקה אותנו לשלוש קבוצות כי הכיתה התפצלה. אני יצאתי איתה בקבוצה. לאחר ההפסקה אלעד, תלמיד בכיתתי, ניגש אליה ושאל אותה ״ מי נוסע בה׳3?״ והיא ענתה ״ רק אני והחננות״ בחננות היא התכוונה אלי, ואל חבריי. נפגעתי מכך מאוד.
המקרה השלישי קרה כמה ימים קודם לכן:
אצלינו בכיתה יש שנאה בין הבנים לבנות כמובן יש כמה זוגות אך יותר מזה כלום. בשולחן שמלפני יושבים ביחד: שירה ועומר הם אינם זוג. יום אחד בטעות נגעתי במעיל של שחר והיא עשתה פרצוף נגעל אמרה איכס ושפשפה את המעיל. שירה שאלה אותה:״ למה את עושה את זה?״ ושחר ענתה :״ אני מתייחסת אל קרן כמו אל עומר.״