זאת שאני חלק 2 -הדביל שהוא

המשך לזאת שאני-הוא היה איתי,הוא היה החבר שלי,אני אהבתי אותו והוא אהב אותי....
אז למה הוא עזב?למה הוא להקשיב ללב אלה לחברים?
הכול התחיל בכיתה ד',כשה כול החרם מזוהמת וכל אלה התחילו (לא יעזור לך,תצתרח לקרוא את "זאת שאני" כדי להבין) פתאום הוא לא דיבר איתי,
לא הסכים לדבר איתי,
האיתי באה עליו והוא היה מתרחק על החברים שלו...
בכול שיעור ראיתי שהוא מסתכל עלי במבט עצוב ומרחם,
אז הבנתי,הוא ניגרר,הוא רוצה להיות "מקובל" .
בהפסקה הוא בא עלי ואמר לי שהוא מפחד להיות איתי,
הוא ידע,הוא ידע שיעשו לי עלי חרם בקרוב...
בכיתי,אמרתי לו שהוא האדם הכי מגעיל שפגשתי בעולם,
נתתי לו סטירה ורצתי,
הלכתי לשירותתים "ידידי הטוב" נהיה.
נשמעה צילצול,הלכתי לכיתה.

*
על הלוח בגדול היה כתוב :"מי שלא חווה חרם,עוד יחווה" בסוגרים שמי, הכתב היה שלו,
הוא בא ונתן לי סטירה התעלפתי,
היא הייתה ממש חזקה,
או שזה היה הכדור שניבת מאחורה?אני לא בטוחה,
התעוררתי שמתי ציחקוקים,זה היה הצחוק שלו,
שמתי אותו אומר אפילו:"זאתי חלשה,מזל שניפתרתי מימנה!"
התחלתי לבכות הוא שם לב ואמר:"שמעת אה?"בכול הרך הכול כך אהבתי,
קמתי, נתנו לי תה אוקי הכול בסדר אמרתי,
פתאום שמתי לב על דימעה קטנה על הלחי שלו,ידתי שהוא עדיין אוהב אותי,
עד היום אני בכית ו' הוא מסתכל עלי,
במבט,גם אני לא רציתי שזה יגמר ככה...

______________________________

אלווי שידעתה,
אני עדיין אוהבת אותך!!!!!! <3
סיפור אמיתי שלי!