בלי טיפה של דלק

יושבת עם עצמה בצהריים מתחת לעץ ושואלת באוויר, שאלות ואמירות
היא עכשיו רגועה ונכנסת לעצמה, מדליקה סיגריה ופתאום זהו? הנה האחרונה שלי, שלה?
רואה בשמיים ציפור ענקית עם גשר בשיניים וכמעט מסתנוורת, מסיטה עם היד את שארית האור
מחייכת, מתחילה לצחוק ואז עוצרת. נגמרה הסיגריה.

היא נורא רוצה להדליק אחת נוספת, ומה עם לזכור את שהבטיחה? או לשכוח כי עכשיו הצהריים והעץ
הציפור בשמיים שומרת עם הגשר המצחיק, כלואה בתוך עצמה בתחפושת זולה עם זיפים של עיט קירח
אבל כוונות טובות. היא משחקת בגפרורים ואז הכל נדלק. לא הסיגריה, הנורה הצהובה בבועה מעל הראש.
צל שלה נוגע וצל של עץ גווע, היא עכשיו מתרחבת והעץ מאבד ענפים, השמש לטובתה וכבר אין ציפורים בשמיים..
היא קמה והולכת, לא עוצרת העיקר להיות בדרך, ומה יקרה כשתתעה את עצמה שואלת?
עדיין לא עוצרת ממשיכה על בקרת שיוט ומגחכת, היא מחייכת זה מצחיק אותה, האמנם אני שואל?
עם המבט מושפל למטה מלא צלליות עם כנפיים מתרוצצות וכשהיא מרימה עיניים ומסתכלת לשמיים אין
כנפיים רק נוצות של תקווה, רכות ומרשימות כמעט כמו של מלאך מנתבות את אור השמש המסנוורת שכבר
כמעט נופלת לים, היא מתחילה לרוץ עד לחוף, רוצה להכניס רגליים למים ואז..... לתת למחשבות לצוף.

הציפור על איזה ענף למעלה בדיונה, עם תסרוקת משנות ה60, טיפה פחות קרחת, הרבה יותר נוצות
מחפשת זרעים(!) ומצייצת ברוח, מתחיל להיות קריר והשמש נפלה, המים חמים והכל שחור, היא עכשיו
קמה ונכנסת למים, עם כל הגוף, החול מתפזר על השיער והמלח על העוגיות שלה, מי אוכל?
מי אוכל? מי אוכל?
כמעט עבר נצח ואז היא מוציאה את הראש, מתפוצצת מצחוק יאאא! הנורה הצהובה מהבהבת ואז כבית
יותר מדי חשמל, יותר מדי חם במים, חשמל ומים זה מסוכן? היא לא מפחדת הנורה נשארת בחוץ
החשמל רק מדליק טלוויזיות ותנורים, גם ככה אין מה לראות, רפי גינת עם הקומבינות, ולדן מנו יש
את פסלון החסינות.

היא חוזרת אל הרגע ואם רק היה לה דלק, היא רק רוצה קצת דלק,
והיא תבעיר איתו את החושך, כן, היא תבעיר ותכתוב עם האש ומקלות של העץ..:

בוקר טוב מאמי, אני בהפניה היום אז אגיע קצת מאוחר
תבקש מנינה להוציא לך חסרי שפא ותעבוד על זה.

מוקדש למישהי מיוחדת,
אישה ציפור.